בלייכר נ' סויסה ואח'

ובעניין ת"ק מס': 403-10-11

התובעת

טוני דואב כהן

נגד

הנתבעים

1.יעקב סויסה

2.אליהו חברה לביטוח בע''מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה הנדונה הוא בתאונת דרכים מיום 26.10.2010. אין מחלוקת כי הנהג מטעם נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), נהג בקטנוע של הנתבע, פגע ברכב התובעת בתיק 403-10-11, המשיך ופגע ברכב התובע בתיק 379-10-11 אשר חנה בצד הדרך. אין מחלוקת אם כך, בשאלת האחריות, אין מחלוקת בעניין נזקי התובעים בשני התיקים, והמחלוקת בתיק היא בין הנתבע לבין נתבעת מס' 2 (להלן:"המבטחת").

2.טענות המבטחת הן כי לא נמסר מידע על ידי המבוטח, הנתבע, על כך שאותו קטנוע נשוא התביעה משמש את התובע בעסקי שליחויות בהם הוא עוסק, לפיכך השימוש שנעשה בקטנוע במועד קרות התאונה, לצורך שליחות, אינו מכוסה בפוליסה.

3.היום 17.2.2012 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את עדותו של הנתבע, וכן את עדותו של סוכן הביטוח שלו, מר רוני בליש, ושמעתי את טיעוני הצדדים.

4.מעיון בהצעת הביטוח שהוצאה לנתבע, עולה כי לא צוין בה כל סייג או חריג לביטוח הקטנוע באופן המגביל את הכיסוי הביטוחי למטרות פרטיות, להבדיל ממטרות עסקיות.

5.סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח קובע כיצד על מבטחת לציין את הסייגים או החריגים לכיסוי הביטוחי, כדי להסב את תשומת לב המבוטח לאותם כיסויים, וכך נקבע בו:

"תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".

לא רק שלא צוין שום סייג, או תנאי או חריג בהצעת הביטוח לכיסוי הביטוחי של הקטנוע למטרות עסקיות, אלא שגם ברשימת הביטוח שהוצאה לנתבע, גם שם לא צוין כל חריג, או תנאי או סייג כאמור, לא בכתב רגיל, לא בהבלטה, ולא באדום.

6.ברשימה של הביטוח שהוצאה לנתבע מופנה הוא לכך שהשימוש בכלי הרכב הוא אך ורק בהתאם לסעיף 14 בפוליסה. סעיף 14 לג'קט של הפוליסה קובע כך:

"14. השימוש ברכב

השימוש ברכב יהיה אך ורק למטרות חברתיות ופרטיות ולמטרת עסקו של המבוטח, ולאחת או יותר מהמטרות המנויות להלן, באם צויינו ברשימה במפורש:

.

.