אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלטברג נ' דקל ואח'

בלטברג נ' דקל ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
41605-02-11
13/01/2014
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
1. עמיקם בלטברג
2. רו"ח

הנתבע:
1. רם דקל
2. עו"ד
3. אר-און השקעות בע"מ
4. שאול ארני

פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית בסך של 236,490 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעים.

התובע הוא רואה חשבון, נתבע 1 הוא עורך דין, נתבעת 2 היא חברה בע"מ ונתבע 3 הוא בעל המניות ומנהלה של נתבעת 2.

טענות התובע בכתב התביעה

נתבע 1 ייצג את נתבעת 2 בתובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ונדונה בת.א. 1957/03. התובע הכין חוות דעת אשר צורפה לתובענה הייצוגית הנ"ל (להלן "חוות הדעת").

נתבע 3 אשר יזם את התובענה פנה לתובע, שאכן סבר כי הבנק גבה ריבית ליבור בדרך שאינה נכונה, ולכן המליץ לנתבע 3 לשכור את שירותיו של נתבע 1 לשם הגשת התובענה הייצוגית. לפי סעיף 11 לכתב התביעה, לאחר קיומה של פגישה "החליט ארני לשכור את שירותיו של עו"ד דקל לשם הגשת תובענה ייצוגית בשם החברה, והשניים ביקשו מהתובע להכין חוות דעת מומחה מפורטת עבור התובענה הייצוגית". מסע' 12 לכתב התביעה עולה כי טרם סוכם נושא שכר טרחתו של התובע, אך היה ברור כי נתבעים 2 ו- 3 יישאו בשכרו. עוד נטען כי התובע ביקש לקבל שכר על בסיס שעתי, ואילו נתבע 3 עמד על תשלום שכר שייגזר באחוזים מהכספים שייפסקו לטובתו.

לאחר מספר חודשי עבודה והתקדמות מוצלחת בהכנת חוות הדעת "התברר לתובע, לדאבונו, כי הוא אינו מגיע לעמק השווה עם ארני והחברה באשר לשכר טרחתו".

בעקבות זאת הודיע התובע לנתבע 3 על הפסקת עבודתו, אך נתבע 1 שהבחין בעבודתו הטובה של התובע, ביקש ממנו להשלים את חוות דעתו, תוך שהוא מתחייב "באופן אישי כי בתמורה לכך, הוא אישית יישא בשכר טרחתו של התובע אשר ישולם לו בסוף המשפט". נתבע 1 אף הודיע לתובע כי שכרו יהיה 30% משכר הטרחה שייפסק לטובת נתבע 1, הבהיר לתובע כי אין לו יותר שום עסק עם נתבע 3 אלא עמו בלבד, וכן אמר לו כי "מתבשלת" תובענה ייצוגית נוספת. בעקבות סיכום הדברים עם נתבע 1 "כשברקע לו, סכסוך קשה בין התובע לבין ארני והחברה, סוכם כי כל התכתבויות התובע עם ארני והחברה בקשר עם שכר טרחתו מבוטלות וכי שכר טרחתו של התובע ישולם לו על ידי עו"ד דקל". לאחר מספר טיוטות של סיכום הדברים ברוח זו, בידיעתו של הנתבע 1, חתמו נתבעים 2 ו-3 על סיכום דברים מיום 8/5/03.

בתובענה הייצוגית נפסק שכ"ט עו"ד בסך של 300,000 ₪ לטובת נתבע 1, ומכאן תביעת התובע לקבלת 30% מסכום זה בגין שכר טרחתו עבור הכנת חוות הדעת, קרי 90,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ובסך הכול 138,369 ₪. לחלופין התבקש בית המשפט לפסוק לתובע שכר טרחה ראוי לפי 150$ לשעה בתוספת מע"מ, כשהוא מעריך כי השקיע "לכל הפחות 160 שעות" עבודה לשם הכנת חוות הדעת, כך שלפי השער היציג הרלוונטי של הדולר בתוספת הפרשי הצמדה, ריבית ומע"מ, מדובר בסך של 152,743 ₪.

נוסף על כך, התובע דרש פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים, בטענה כי הנתבעים עשו שימוש בנתוני חוות הדעת שלו בתובענה ייצוגית נוספת. לטענת התובע, נודע לו מידיעה שפורסמה ביום 7/2/10 כי נתבעים 1 ו-2 זכו בתובענה ייצוגית נוספת נגד הבנק בגין אותן הלוואות, והתברר שמרבית התובענה הנוספת נסמכת על חוות הדעת של התובע על נספחיה, ומכאן שהנתבעים עשו שימוש בחוות הדעת שלא כדין וללא היתר. בהקשר זה נטען כי לתובע יש זכות שבדין לקבלת סך של 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק, אך הוא מעמיד את סכום התביעה על השכר שהיה גובה לו התבקש להתאים את חוות הדעת לתובענה השנייה שהוא מחצית משכרו הראוי בגין חוות הדעת הראשונה, דהיינו סך של 51,528 ₪ שבצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ומע"מ עומדים נכון ליום הגשת התביעה על 83,747 ₪.

טענות ההגנה של נתבע 1

אין יריבות ביו נתבע 1 לבין התובע. תביעת התובע התיישנה שכן היא מתייחסת לאירועים שהתרחשו לפני ה- 22/2/04 ואין כל עילה בחלק השני של תביעת התובע.

התובע ביקש לפסוק את שכרו בגין חוות הדעת בהליך אחר שהתנהל בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופט ד"ר בנימיני, ובקשתו נדחתה בהחלטה מיום 11/4/10 שבה נקבע כי "הבקשה מופרכת ואין לה שום בסיס והיא נדחית". לפיכך, קיים השתק פלוגתא ו/או עילה המונע מהתובע להגיש את התביעה דנן.

התביעה לקבלת 30% משכרו של נתבע 1 בחלק הראשון של התביעה והתביעה החלופית לקבלת שכר טרחה לפי שעות עבודה הן בגדר טענות עובדתיות סותרות.

לגופו של עניין הועלו בכתב ההגנה מטעם נתבע 1 הטענות הבאות.

אין בין נתבע 1 לתובע הסכם שכר טרחה בכתב, ומעולם לא היה ביניהם כל הסכם בעל פה לתשלום שכר טרחה באחוזים או בדרך אחרת. התובע מבסס את תביעתו על טענות כלליות בלבד, ללא כל ראיה בידיו. התברר לנתבע 1 בדיעבד כי התובע ניסה להגיע להבנות עם נתבעים 2 ו-3 ואף הוחלפו טיוטות ביניהם לעניין זה, ובסופו של דבר נתבע 3 לא הסכים לשלם לתובע דבר והתובע הסכים לוותר על שכרו, כעולה מהסכם שנחתם ביניהם מיום 8/5/03, וחוות הדעת הוגשה מספר חודשים לאחר מכן באוגוסט 2003. אפשר היה להסתפק בחוות דעת של מומחה אחר, ולנתבע 1 לא היה כל עניין בהשגת חוות דעת מומחה ובוודאי לא בתשלום למומחה.

לעניין התביעה השנייה נטען כי התובענה הייצוגית השנייה שונה מהראשונה ושתיהן מבוססות על מערכת עובדות שונה לחלוטין. עוד נטען כי לא הייתה כל ידיעה בעיתון בעניין זכייתה של נתבעת 2 בתובענה ייצוגית נגד הבנק ונתבעת 2 אף לא זכתה בתובענה אלא הגיעה להסכם פשרה עם הבנק אשר נכון ליום הגשת כתב ההגנה של נתבע 1 טרם אושר על ידי בית המשפט. לטענתו של נתבע 1, הסכם הפשרה הנ"ל נערך בהתאם לחישובים של הבנק ולא על יסוד חישובים כלשהם של התובע, ונתבע 3 הוא זה שהכין את כל החישובים שצורפו לתובענה המאוחרת. לעניין החישובים נטען כי מדובר בחישובים שנעשו בטבלת excel סטנדרטית, ולא מדובר בפטנט מיוחד של התובע.

לעניין טענות התובע בדבר סכום הנזק והתביעה לפי שעות נטען כי תעריף של 150$ לשעה חורג ממה שהתובע עצמו ביקש, קרי 35$ לשעה כעולה ממכתבו של התובע לנתבע 3 מיום 30/12/02. עוד נטען כי לאחר מתן החלטתו של כב' השופט בנימיני הנ"ל, ניסה התובע לסכל את הסדר הפשרה בין הצדדים בת.א. 1464/05 בהליך של התנגדות להסדר שננקט באמצעות חברת ישפיע בע"מ שהייתה מיוצגת ע"י ב"כ התובע בתביעה שבפנינו.

טענותיהם של נתבעים 2 ו-3 בכתב ההגנה

נתבעים 2 ו-3 ציינו כי הם מאמצים את טענותיו של נתבע 1 בכתב הגנתו, והדגישו כי ביום 8/5/3 נחתם הסכם שכר טרחה בינם לבין התובע שממנו עולה במפורש כי לא יחויבו לשלם שכר טרחה כלשהו בגין הכנת חוות הדעת. עוד נטען כי התובע מסתיר מבית המשפט את הקשר ארוך השנים בינו לבין נתבע 3 ואת מערכת היחסים החברית והעסקית ביניהם שידעה עליות וירידות עד לחתימת ההסכם מיום 8/5/3 הנ"ל בעקבות חוב כספי של התובע לנתבע 3. בהקשר זה נטען כי נתבע 3 נהג להפנות לקוחות לתובע והיה זכאי לקבל עמלה בשיעור של 20%, ובאותו אופן התובע נהג להפנות לנתבע 3 לקוחות בהתאם, ואם דובר בלקוח משותף נהג כל אחד מהם לקבל 50% מהשכר. לטענתם של נתבעים 2 ו-3, הצדדים נהגו לערוך התחשבנויות וההסכם מיום 8/5/3 הוא פועל יוצא של ההתחשבנות הנ"ל. כמו כן נטען כי התובע ערך את חוות הדעת רק לאחר שנתבע 3 שהוא כלכלן גילה את החיובים השגויים בבדיקות שערך בעצמו, ובהמשך הודגש כי לא נעשה כל שימוש בחוות הדעת של התובע בתביעה השנייה שבה העילה הייתה שונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ