בלוריאן נ' דשת ואח'

פסק דין

בתיק הנוכחי הוגשו שתי תביעות נפרדות תא"מ 29087-10-12 תביעה כספית על סך 16,174 שקל ע"י חיים בלוריאן. תביעה נוספת תא"מ 32667-08-12 תביעה כספית על סך 31,620 שקל ע"י ניר דשת. כל אחד מהתובעים תבע את בעל הרכב המעורב בתאונה וחברת הביטוח שביטחה את הרכב המעורב. לצורך נוחות הקריאה של פס"ד בלבד, מבלי לייחס קביעות כלשהן, יקרא חיים בלוריאן (להלן: התובע) וניר דשת (להלן: הנתבע).

לשיטת התובע התרחשה התאונה כדלקמן:

"ביום 04.05.12 נסע התובע ביחד עם אשתו ואחיו בבני ברק. התובע נסע ברח' ז'בוטינסקי מכיוון מערב לכיוון מזרח. עוד בטרם פנה שמאלה לרח' אוסישקין וידא כי הצומת פנוי ומשראה כך, החל לפנות. כאשר, היה כבר בסיום הפניה החלו לחצות את הצומת הולכי רגל ברח' אוסישקין ולכן נאלץ התובע לעצור את רכבו. בעודו ממתין לסיום חציית הולכי הרגל שמע התובע רעש חזק, הסתכל ימינה לכיוון מקום הרעש. בזמן זה ראה התובע את האופנוע מחליק לכיוונו ופוגע בו וממשיך להחליק ועובר אותו. (סעיף 4 לכתב התביעה של התובע).

לשיטת הנתבע תיאור התאונה הינו כדלקמן:

"ביום 04.05.12 בשעת צהריים בשעה 15.10 נהג הנתבע ברכב הנפגע במהירות המותרת בנתיב הנסיעה האמצעי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק מכיוון פתח תקווה לרמת גן. הנתבע נהג את הרכב במהירות של כ- 40 קמ"ש והתכוון להמשיך בנסיעה ישר, או אז התפרץ לנתיב הנסיעה בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ואוסישקין בבני ברק התובע אשר לא נתן לנתבע זכות קדימה ולא עצר בקו העצירה. הנתבע עת הבחין בתובע מתפרץ לנתיב נסיעתו ניסה להימנע מתאונה חזיתית, ניסה לבלום, לסטות מהנתיב ולהימנע מפגיעה. אולם, לא הצליח להימנע כליל מפגיעה פגע בתובע בטמבון האחורי איבד את השליטה על הרכב ונפל על צידו השמאלי." (סעיף 4 לכתב התביעה של הנתבע).

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלה האם היה ביציאת רכב התובע שמאלה, כדי לגרום לתאונה שמא הנתבע החליק עם רכבו ופגע ברכב התובע וזאת ללא קשר להתנהלות התובע בכביש.

מטעם התביעה העיד התובע ורעייתו. השניים חזרו על גרסת התביעה, במהלך החקירה הנגדית עמדו השניים על גרסתם. מטעם ההגנה העיד הנתבע שחזר על גרסתו וכן הגב' ליאנה בן דוד שהינה עדה ניטראלית העובדת בחנות קצביה בסמוך לצומת, בה ארעה התאונה.

לא מצאתי להשתהות בגרסאות הנהגים המעורבים, שכן כל אחד עמד על טענותיו.

לעניין גרסתה של עדת הראיה הגב' ליאנה בן דוד. אני מוצא ליחס משקל רב לעדות זו. ראשית מדובר בעדה ניטראלית שהבחינה בתאונה. שנית, עדה זו עשתה עלי רושם טוב, שאכן עדותה אמת. העדה התרגשה על דוכן העדים. חזרה על הדברים שאמרה הן בחקירה ראשית ונגדית תיארה כי האירוע התרחש מספר מטרים ממנה. העדה היתה סטטית במקום, שעה שיצאה מהחנות בה היא עובדת לעשן. העדה תמכה בגרסת הנתבע לפיה הנתבע החל בנסיעה ישר. תוך, שרכב התובע פונה שמאלה. בנסיבות אלו רכב הנתבע התנגש ברכב התובע והחליק על הכביש.

חיזוק לגרסה זו של העדה הניטראלית, ניתן למצוא בגרסת הנאשם כי הוא נעצר וכעבור שנייה התרחשה ההתנגשות (עמ' 2 שורה 31 לפרוטוקול). גם עדת התביעה רעייתו של התובע חזרה על גרסה דומה "כשעצרנו להולכי רגל, אז הרגשנו חבטה קלה". (עמ' 4 שורה 13 לפרוטוקול) מדובר בגרסה לפיה ההתנגשות התרחשה בסמוך לעצירת רכב התובע. זמן קצר ביותר שנעמד בכשנייה.

נוכח כל האמור, ניתן לקבוע כי לו התובע היה מבחין בנתבע טרם יציאתו לפניה שמאלה ונותן לו זכות קדימה, הרי שהתאונה לא הייתה מתרחשת. לאחר עיון בחומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט, שמיעת העדויות אני קובע כי התובע אחראי לתאונה. בנסיבות אלו אני מוצא לדחות את תביעת התובע ולקבל את תביעת הנתבע.

לעניין הנזק. התובע לא הביא ראיות כל שהן לסתור ראיות הנתבע ובנסיבות אלו נקבע כדלקמן:

תביעתו של התובע בתא"מ 29087-10-12 נידחת.

תביעתו של הנתבע בתא"מ 32667-08-12 מתקבלת. אני מורה כי הנתבעים בתיק זה ישלמו לתובע סך של 31,620 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ואגרת משפט ששולמה.

הנתבעים ישלמו לתובע סכום של 1,500 ₪ הוצאות.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55% מסכום התביעה.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.