ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
55493-08
04/12/2011
|
בפני השופט:
איילה גזית
|
| - נגד - |
התובע:
אליהו בלומשטיין
|
הנתבע:
בנק לפיתוח תעשיה בעמ
|
|
החלטה
התובע הגיש כתב תביעה מתוקן בתביעה כספית להחזרים כספיים, וכן לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו.
עוד טוען התובע בכתב תביעתו המתוקן כי הנתבע גרם לו לנזקים בשל הטלת שיעבוד על נכסים שלא לצורך.
הנתבע הגיש בקשה לסילוק כתב התביעה על הסף, ולחילופין, בקשה לפסילת סעיפים בכתב התביעה המתוקן, ומתן ארכה לנתבע להגשת כתב הגנה מתוקן.
טענת הצדדים
המבקש טוען כי בית המשפט הנכבד התיר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כפי שהותר לו בהחלטתה של כבוד השופטת נורית רביב מיום 7.7.09.
המבקש טוען כי כבוד השופטת רביב קבעה כי בקשת הנתבע לסילוק על הסף בעניין ביטול ההסכם מתקבלת, ובעניין הציוד, נקבע כי טענות התובע בעניין הציוד תתבררנה כפי שהן וכפי שפורטו בכתב התביעה המקורי.
המבקש טוען כי התובע חרג מההיתר שניתן לו, ולפיכך, עליו להשאיר את טענתו לעניין הציוד כפי שהובאה בכתב התביעה המקורי.
המבקש טוען כי כבוד השופטת רביב קבעה כי רק בעניין עילת ההשבה ניתנת רשות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.
המבקש טוען כי כבוד השופטת רביב קבעה בהחלטתה כי על התובע להראות פירוט סכומים ומועדים כיצד שילם לכאורה ביתר, וזאת באורח מפורט ולא סתמי כפי שטען בכתב התביעה המקורי.
המבקש טוען כי התובע בכתב תביעתו המקורי, הוסיף לחמוק ממתן הפירוט הנדרש, בדרך של העלאת טענה חדשה, בניגוד גמור לגרסתו בכתב התביעה המקורי.
המבקש טוען כי כל אשר הותר לתובע הוא הדגמת טענתו בכתב התביעה המקורי, דהיינו כיצד מבחינת סכומים ומועדים גבה לכאורה הנתבע ביתר, יחסית להסכמים המקוריים , ותו לא.
המבקש עותר להורות כי כל טענה של פרק ג' לכתב התביעה המתוקן, שכותרתו – חוות דעת המומחה, ובנספחים אשר, אשר יש בהם חריגה מציון מפורש של סכומים ומועדים החורגות מהחלטת כבוד השופטת רביב, יפסלו.
המבקש טוען כי התובע העלה בכתב התביעה המתוקן טענה חדשה כנגד המבקש בדבר ביטול ההסכם, טענה אשר חורגת מהחלטתה של כבוד השופטת רביב , אשר קבעה כבמפורש כי טענות התובע בעניין ביטול ההסכם נדחות על הסף.
עוד טוען המבקש כי כבוד השופטת רביב לא התירה לתובע לתקן את סכום התביעה, אלא רק לבארו בפירוט סכומים ומועדים.
התובע הגיש תגובה לבקשה וטען כי בהחלטת ביהמ"ש מיום 22.5.11, לא הוגבל להגיש כתב תביעה מתוקן שלא יסטה מהטענות שבבקשה לתיקון כתב התביעה.
התובע טוען כי בקשת התובע להגיש כתב תביעה מתוקן התקבלה, והתובע היה רשאי להגיש כתב תביעה מתוקן, מבלי שתוגבל הטענות המופיעות בבקשה לתיקון כתב התביעה המתוקן.
התובע טוען כי פירט בכתב התביעה המתוקן את התשתית העובדתית המזכה אותו בסעד לו הוא עותר.
המבקש הגיש תשובה לתגובה, וטען כי כתב התביעה המתוקן, כלשונו, איננו אלא כתב תביעה חדש, שהינו ניסיון חמור בנסיבותיו שלא כדין, לעקוף את ההכרעה שניתנה בהליך זה ושרק לאורה יש להתייחס להמשכו.
המבקש טוען כי התובע לא היה רשאי להעלות כל טענה עובדתית חדשה שלא פורטה בכתב התביעה המקורי, לרבות ביחס לעילות שהיוו חלק מן הבסיס ההכרחי בכתב התביעה המקורי.