בלום נ' רובנצ'יק ואח'

פסק דין

1.ביום 18.10.08 אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע. כתוצאה מאירוע התאונה נגרם נזק לרכב התובע. הוא פנה לחברת הביטוח מטעמו וקיבל פיצוי חלקי ומכאן תביעה זו לפיה הוא מבקש להיפרע מהנתבעים בגין הנזקים שלא פוצה עבורם.

נתבעת מס' 2 הינה המבטחת של הרכב בו נסע נתבע מס' 1.

2.לטענת התובע ביום אירוע התאונה הוא נסע בנתיב הימני ברחוב פל"ים בחיפה והוא אותת לצורך פנייה שמאלה לאותו נתיב. אותה עת הנתבע נהג ברכבו ונסע בנתיב האמצעי שבמקום, אך הוא פנה ימינה, ללא איתות, ותוך כדי כך הוא פגע ברכב התובע בחלקו השמאלי בשתי הדלתות.

התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין השתתפות עצמית, הפסד הנחת העדר תביעות, אובדן זמן ואגרה ובסה"כ 3,001 ש"ח.

3.הנתבעים טוענים כי נתבע מס' 1 נסע בנתיב האמצעי ממנו מותרת פנייה ימינה, בעוד כי התובע נסע בנתיב שמימין לנתבע ממנו מותרת פנייה ימינה בלבד. על אף זאת, התובע פנה שמאלה וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

4.שמעתי עדויות הצדדים, התובע ונתבע מס' 1, ונחה דעתי כי יש מקום לקבל את גרסת התובע ובהתאם לכך את התביעה.

5.בצומת בו אירעה התאונה ישנם 3 נתיבים, כאשר הנתיב הימני בו נסע התובע מאפשר המשך נסיעה ישר-שמאלה או ימינה. מאידך, הנתיב האמצעי בו נסע הנתבע מאפשר המשך נסיעה ישר-שמאלה ולעיתים, תלוי בשילוט שבמקום המתחלף ואינו קבוע, גם פנייה ימינה (או המשך נסיעה ישר-שמאלה).

6.יחד עם הנתבע נסעה ברכב אשתו ומטעמים השמורים עימם נמנעו הנתבעים מהזמנתה למדן עדות במשפט, על אף כי בדבריה היא יכלה, כביכול, לתמוך בגרסתם, כאילו בעת שנתבע מס' 1 נסע בנתיב האמצעי, הוא יכול היה גם לפנות ימינה. הדבר אומר דרשני, ומקים את החזקה כי לו הוזמנה כעדה, היא היתה תומכת בדברי התובע.

7.התובע הותיר עלי רושם אמין בעדותו ואני מאמין לדבריו.

8.בחקירתו אישר הנתבע מס' 1 את תגובתו הספונטנית והראשונית מיד לאחר אירוע התאונה "אוי מה עשיתי" והדבר תומך במסקנה כי אכן ראה בעצמו כמי שאחראי ואשם לאירוע התאונה.

9.לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ובהתאם לכך מחייב את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, הפסד השתתפות עצמית בסך של 1,521 ש"ח, הפסד הנחת העדר תביעות בסך של 1,030 ש"ח וכן אגרת בית המשפט בסך של 50 ש"ח, ובסה"כ 2,601 ש"ח.

סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום אירוע התאונה, 18.10.08, ועד התשלום המלא בפועל, למעט הוצאות האגרה בסך של 50 ש"ח הנושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 29.11.09, ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 800 ש"ח. אף סכום זה ישולם תוך 30 יום והוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לא מצאתי לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 400 ש"ח בגין "אובדן זמן והתרוצצויות" אשר תבע התובע בגין אי הוכחה של ראש נזק זה.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010 במעמד הנוכחים.

רמזי חדיד, שופט

הוקלד על ידי: פני מילר