בלום נ' חזיזה ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 22.5.09.

2.התובע מסר בעדותו, כי התאונה התרחשה בחניון. הוא נסע ברכבו בנתיב הנסיעה, ורכב הנתבע, שחנה בניצב לו, החל בנסיעה קדימה ואז התובע התנגש בו.

בחקירתו הנגדית אישר התובע, כי לא היה "מרוכז במאה אחוז בכביש", שכן התכופף להרים חטיף שנפל לרצפת הרכב.

מטעם התובע העידה אף הדס חיה בלום, אשר מסרה בחקירתה הראשית פרטים דומים לאלה שמסר התובע בעדותו, ואולם בחקירתה הנגדית הכחישה, כי התובע התכופף להרים חטיף, ועל כן איני סבורה כי יש מקום ליתן לעדותה משקל כלשהו.

3.הנתבע מסר בעדותו, כי יצא באיטיות מהחניה, והסתכל לשני הצדדים על מנת לוודא שלא מגיע רכב. הוא ראה את רכב התובע במרחק של 10-12 מטרים, וציפה שיעצור. משהו נפל מידו של התובע והוא התכופף להרימו, ואז פגע בו.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים הנני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת במידה שווה על שני הנהגים. הנתבע יצא מחניה, בעוד רכב התובע נסע בנתיב הנסיעה. היה על הנתבע להימנע מלצאת מן החניה כל עוד לא עצר התובע על מנת לתת לו זכות קדימה, ולא לצאת בציפיה כי התובע יעצור. מאידך התובע לא היה מרוכז בנהיגה, אלא התכופף להרים חטיף מן הרצפה, ובכך התרשל בנהיגתו. אילו היתה נתונה תשומת ליבו כולה לנעשה בדרך, כמתחייב על פי דין, יתכן היה בולם או מסיט את רכבו, ובכך מונע את התאונה או לפחות מצמצם את נזקיה.

5.אשר על כן הנני קובעת, כי על הנתבעים לפצות את התובע בגין מחצית מן הנזקים שנגרמו לרכבו עקב התאונה, דהיינו הנזק הישיר לרכב ושכר טרחת השמאי.

הנתבעים ישלמו לתובע סכום של 4,383 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות משפט בסכום של 200 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"א, 30 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.