עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
|
30675-06-11
03/07/2011
|
בפני השופט:
מיכל ברנט
|
- נגד - |
התובע:
אהרון בלבצוב (עציר)
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
ערר על החלטת בית משפט השלום ברחובות (כב' השופט ירון לוי) אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
כנגד העורר הוגש כתב אישום ביום 1.6.11 המייחס לו עבירות של התפרצות לבית מגורים; גניבה; והיזק לרכוש במזיד אשר בוצעו ביום 11.3.11.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.
ביום 31.3.11 הוגש כתב אישום נוסף (כתב האישום הראשון) המייחס לעורר עבירות של התפרצות לבית מגורים; קשירת קשר לביצוע פשע; גניבת כרטיס חיוב; וגניבה.
אף לאחר הגשת כתב אישום זה הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.
ביום 6.4.11 הורתה כב' השופטת קיסר על שחרורו של העורר למעצר בית בבית אמו וביום 29.5.11 לאחר שהוגשה בקשה לעיון חוזר על ידי המשיבה, הורה בית המשפט על איזוק אלקטרוני כתנאי נוסף לשחרורו של העורר.
לטענת ב"כ העורר, עילת המסוכנות אינה עוצמתית ברמה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים המשפטיים במצב בו קיימת חלופת מעצר ראויה והרמטית.
עוד טוען ב"כ העורר כי לו היה מוגש כתב האישום נשוא ערר זה קודם לכן, היה מוגש הוא ביחד עם כתב האישום הראשון בו העבירות מאוחרות בזמן לעבירות נשוא כתב אישום זה.
כנגד העורר הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע המייחס לו עבירה של שוד מזויין; וקשירת קשר לביצוע פשע.
העורר הורשע בקשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות.
כב' השופט ביתן לאחר קבלת תסקירים בעניינו של העורר השית על העורר 6 חודשי מעצר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות , 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת פשע ופיקוח קצין מבחן למשך 12 חודשים כמו גם פיצוי למתלונן.
גזר הדין ניתן ביום 5.9.10. תאריך תחילת עבודות השירות נקבע ליום 30.11.10.
בזמן ביצוען של עבודות השירות בוצעו, לכאורה, העבירות נשוא שני כתבי האישום אלא שבעת הגשת כתב האישום הראשון במספר, בתיק פלילי 60601-03-11 לא היה בידיעת בית משפט קמא כי העורר מבצע עבודות שירות בגין ההרשעה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
רק עם הגשת כתב האישום השני בתיק פלילי 652-06-11 הובא לידיעת בית המשפט כי במהלך ביצוע עבודות השירות ביצע העורר את העבירות נשוא כתב האישום השני.
עוד יש לציין כי ביום 23.2.11 נדון העורר לקנס, התחייבות להמנע מעבירה מאחר שנקבע כי ביצע עבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפה בעת היותו קטין כבן 17 שנים.
משכך, סבורני כי החלטת בית משפט קמא ולפיה מהות העבירות המיוחסות לעורר, עיתוין של העבירות אשר בוצעו במהלך ביצוע עבודות שירות בזו אחר זו מעידות כי העורר מסוכן לציבור, וכי אין מדובר במעידה חד פעמית.
עוד יש לציין כי עבודות השירות אותן ביצע העורר הופקעו והעורר מצוי כעת בסטטוס של אסיר.
מכלל הטעמים האמורים, ובהצטרף הקביעה כי העורר עבר עבירה של הפרת הוראה חוקית, משמע, אין ליתן אמון בו, הנני דוחה את הערר.
ניתנה והודעה היום א' תמוז תשע"א, 03/07/2011 במעמד הנוכחים.