בלבול נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.בפני ערעור על הכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו מיום 22/6/11 (כב' השופט אשר גולדין) בתיק 0005965/08ב'.

הכרעת הדין ניתנה בעניין אישומו של המערער בהחזקת מזון באופן שלא מבטיח את שמירת איכותו, החזקת מזון באופן העלול להזיק לבריאות הציבור, החזקת מזון מחוץ לשטח החנות, מחוץ למקרר או מקפיא, חשוף למגע יד אדם כמפורט בכתב האישום.

2.בבית המשפט לעניינים מקומיים נשמעו עדויותיהם של שני רופאים וטרינריים מטעם המאשימה – המשיבה אשר העידו, כי שניהם הגיעו ביום 29/5/08 במסגרת סיורים שגרתיים לשוק הבשר בשוק הכרמל וסמוך לאטליז של המערער, הם מצאו מחוץ לאטליז כ- 125 ק"ג עופות מונחים ברחוב.

הם ביקשו מהעובד שהיה במקום להכניס את העופות. חזרו למקום בחלוף כחצי שעה, ומצאו את העופות באותו מקום.

הם מדדו את הטמפרטורה של העופות ומצאו שהיא גבוהה בחריגה של כ- 7 מעלות מהמותר.

כמו כן נשמעו בבית המשפט עדותיהם של המערער וכן של נאשם מס' 2 אשר עבד אצל המערער.

3.כב' השופט נתן אמון מלא בעדותם של הרופאים הוטרינריים והרשיע את המערער בעבירות המיוחסות לו מכוח היותו הבעלים של האטליז אשר אליו היו מיועדים העופות וציין, כי אין זה משנה כלל אם המערער נכח במקום או לא נכח במקום ודי בכך שהעופות היו מיועדים לאטליז של המערער.

גזר הדין אשר הוטל על המערער היה קנס של 10,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתם וכן חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה באותם סעיפי אישום בהם הורשע וזאת לתקופה של שנתיים ימים.

המערער טוען, כי עדי התביעה סותרים את עצמם במספר נושאים מהותיים לכתב האישום. העופות לא היו במצב שחייב השמדה ועל כן יש לזכות אותו.

הוגשה לבית משפט קמא בקשה לתיקון פרוטוקול וזאת לאחר שב"כ המערער טענה, כי נשמטו מפרוטוקול עדותם של הוטרינריים שאלות ותשובות משמעותיות.

הבקשה נדחתה והפרוטוקול נותר כפי שהוא.

עוד נטען, כי לא היה צריך להרשיע את המערער למרות שהוא בעל העסק כיוון שהוא איפשר את השמדתם לאחר שהרופאים הוטרינריים שפכו על העופות חומר השמדה למרות שלא היה צורך לעשות זאת, כיוון שבטמפרטורה של 11 מעלות ניתן היה עוד לאחר פרק זמן של חצי שעה להכניס את העופות לאטליז.

ב"כ המערער טענה בדיון שהתקיים בפני גם בנוגע לגזר הדין, אך אין להתעלם מכך, שהערעור הוגש על הכרעת הדין בלבד כפי שכתוב במבוא לערעור וכל שנטען לגבי גזר הדין בערעור, היה שורה אחת בסעיף האחרון של הערעור – סעיף יב' שבו נכתב:

"אשר על כן מתבקש ביהמ"ש הנכבד לזכות את הנאשם מס' 1 מכל אשמה ולחילופין להפחית מהקנס הגבוה שהושת על המערער שלא במידתיות המתאימה לאמור לעיל, באופן משמעותי".

7.ב"כ המשיבה טענה, כי דין הערעור להידחות, וכי הכרעת הדין של בית משפט קמא מתבססת על הראיות ועל העדויות כפי שהוגשו ונשמעו בפני בית משפט קמא והפרוטוקול מדבר בעד עצמו.

לא נפל כל פגם בעדותם של עדי המשיבה. הכרעת הדין ניתנה כדין ואף הקנס אשר הוטל על המערער הוא מידתי ביותר בנסיבות העניין.

8.יצוין, כי המערער לא התייצב לדיון בערעור. באת כוחו הציגה מסמך בחתימתו ולפיה הוא מבקש שהדיון ישמע בהעדרו כיוון שהוא אינו חש בטוב.

ב"כ המשיבה ביקשה, שיוגש אישור רפואי ערוך כדין.

לאחר תום הדיון הגישה ב"כ המערער אישור מחלה נושא תאריך 7/11/11 מרופאת ילדים (!).