בלאס נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול

פסק דין

התובע נפגע בת.ד מיום 21/11/09 (להלן: "התאונה").

התביעה שלפניי הינה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע- לטענתו, עקב התאונה הנ"ל, והיא

הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק") .

אין חולק כי מדובר בתאונת עבודה, כי המל"ל אישר לתובע 91 ימי אי כושר וכי התובע

קיבל ד"פ בגינם.

התובע ויתר על טענה לנכות. הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין עפ"י סעיף 4(ג) לחוק,

ואף הגישו טיעונים בכתב.

הגם שאני "פטורה" מלנמק את פסק- הדין, ראיתי לציין כי לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים

ובכל אשר הוצג בפני, מצאתי כי התובע לא הוכיח שנגרמו לו הפסדי שכר בפועל בתקופת אי

הכושר שאישר המל"ל. לא צורפו תלושי שכר, אישור מעסיק, וראו בהקשר זה אף את

האמור בסיכומי הנתבעת והנספח להם. בנוסף- אין בפני קביעה על פי דין בדבר נכות זמנית

מעבר לתק' אי הכושר בת 64 ימים הנ"ל. לכן- אין מקום לפיצוי המבוקש בגין הפסדי שכר-

לתקופה שעד לחזרת התובע למעגל העבודה והליך זה אף אינו יכול לעסוק בטרוניות שיש

לתובע כלפי מעסיקו. מסיכום טיפולי פיזיותרפיה מיום 9/6/10, עולה כי בוצעו בהצלחה

12 טיפולים, שהראשון בהם היה ביום 27/1/10 . מועד האחרון בהם לא נקוב באישור.

לאחר ששקלתי את כל המצוי בפני ואת טענות הצדדים- אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, כפיצוי בגין נזקיו פרי התאונה, את הסך של 10,000 ₪.

לסכום זה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 12.76% וכן החזר בגין אגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הסכום הנ"ל ישולם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק-הדין במשרד ב"כ הנתבעת, שאם לא כן- ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תואיל לשלוח את פסק-הדין לב"כ הצדדים