בלאל נ' מועצה מקומית זמר

החלטה

התובע הגיש בקשה למינוי בורר ולחילופין לקביעת התיק לדיון. לטענתו בית המשפט הורה על מינוי בורר בהתאם להסכמת הצדדים אולם הצדדים לא הגיעו לכל הסכמה על מינוי הבורר ועל כן ביקש הוא מבית המשפט שיימנה בורר או שייקבע התיק לדיון.

הנתבעת מנגד הגישה תגובתה וביקשה לדחות התביעה מחמת התיישנות. לטענתה ההליכים בתביעה עוכבו עקב העברת התיק לבוררות כבר בשנת 2006 אולם התובע מאז לא עשה דבר ומשכך התיישנה תביעתו.

ביום 31.3.13 ניתנה החלטתי המקבלת עמדת הנתבעת שכן התובע לא עשה דבר מרגע ההחלטה על העברת התיק לבוררות מיום 11.1.06, לא פנה לבורר ולא הגיש כל מסמך בהליך הבוררות ומשכך זנח תביעתו.

על החלטה זו הוגש ערעור במסגרתו נקבע שהתיק יחזור לצורך מתן קבלת תגובת התובע לתגובת הנתבעת.

מונחת בפני תגובת התובע לפיה בהמשך להעברת התיק לבוררות התקיימה ישיבה במשרדי הנתבעת בה נכח אף הקבלן הממשיך כאשר היה ברור שנותרו השלמות פשוטות שעלותן עשרות אלפי שקלים ואז יקבל הקבלן הממשיך את כספו והתובע יקבל את הסכומים המגיעים לו בהתאם לכרטסת. בינתיים הוטל עיקול על כספי הקבלן הממשיך על ידי צד ג'.

בין לבין מונתה ועדה קרואה לנתבעת והקבלן הממשיך הגיש בקשה לפשיטת רגל.

התובע ישב והמתין כל השנים שכן היה ברור שעם סיום המחלוקות שבין הקבלן הממשיך לנתבעת יקבל הוא את כספו.

כן לטענתו קיימת הודאה של הנתבעת בחובה לתובע על פי הכרטסות שלה. אף בדיון בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת עיקולים שהוטלו על חשבון הקבלן הממשיך שבה והודתה ביתרת חובה.

לעניין ההתיישנות טוען התובע שהפרויקט הושלם רק בשנים 2007-2008 שכן העבודה הוסבה לקבלן נוסף ומשכך טרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה.

איני סבורה שיש בתגובה זו כדי לשנות החלטתי מיום 21.3.13. אין כל הסבר מדוע המשיך התובע להמתין כאשר ראה שהשנים עוברות ודבר לא נעשה. כאשר קיימת החלטה ברורה שעל הצדדים לפנות לבוררות היה עליו לעשות כן תוך פרק זמן סביר. את ניסיונות הפשרה היה ניתן לעשות אף במסגרת הבוררות.

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת בהתאם לפסיקה הקיימת לא ייתכן שהתובע במשך שנים רבות לא יפנה למינוי בורר ויתעורר רק כעת. אין בהעברת התיק לבוררות ובעיכוב ההליכים כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. ראה לענין זה ת"א 88915/96 כהן נ' שאוליאן (פורסם בנבו).

איני סבורה שניתן לעצור את מירוץ ההתיישנות לעולמי עד ולאפשר לתובע להזכר בתביעתו לאחר שנים כה רבות בהן לא עשה דבר, שכן אדם חייב לעשות שימוש בתום לב ובדרך סבירה בזכויות הדיוניות.

לענין טענת התובע שהפרויקט הושלם רק בשנים 2007-2008, ועל כן לטענתו טרם חלף מועד ההתיישנות, לא ברור כיצד יכול היה להגיש תביעתו בשנת 2005 שם מציין שחוב הנתבעת אליו הינו משנת 2001, בהתאם להסכם שנחתם בשנה זו בין הצדדים, אם סבר שהפרויקט הושלם רק לאחר מכן. אין כל הסבר בתגובתו כיצד הוגשה התביעה קודם לסיום הפרויקט ועל כן ככל הנראה העובדה שהפרויקט הושלם בשנים מאוחרות אינה מעלה ואינה מורידה לענין תביעתו הוא שאינה קשורה כלל לעובדה זו.

כן אין הסבר בתגובה כיצד סיום הפרויקט על ידי אחר משליך על קבלת הכספים המגיעים לתובע בהתאם לתביעה המסתמכת על ההסכם שאותו צירף לתביעתו אשר אינו קושר כל צד ג' אחר לקבלת הכספים מהנתבעת.

משכך החלטתי מיום 21.3.13. עומדת בעינה.

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.