בלאיש נ' לוי ואח'

פסק דין

א.הרקע ביסוד התובענה

בפני תביעה ותביעה שכנגד שמתמקדת בסכסוך בין משכיר לשוכר.

1.ביום 24.7.08 נחתם בין התובע כשוכר ובין הנתבעים כמשכיר הסכם שכירות (להלן: "ההסכם") בגדרו שכר התובע מן הנתבעים חלק בבנין ברחוב חנינא 9 ביפו (להלן: "המושכר").

2.בסעיף 3 להסכם נקבע כי המושכר נמסר במצבו כמו שהוא (AS-IS); בסעיף 7.1 להסכם נאמר:

"השוכר מצהיר כי ראה את הנכס ומצא אותו מתאים למטרתו דהיינו לעסק שהוא עומד להקים והוא מוותר בזה על כל טענה של פגם או אי התאמה או צורך בתיקונם ו/או בשיפוצים כלשהם".

ב.עיקר טענות התובע

1.התובע טוען כי התכוון להשתמש במושכר לצורך עיסוקו כמעצב אופנה וכן למגוריו וכי שעה שראה את המושכר לראשונה, כל קירותיו ותקרותיו היו מחופים בלוחות גבס חדשים.

התובע אשר התכוון לשפץ את המושכר ולהתאימו לצרכיו רצה לבחון את הקירות וביקש לחושפם על ידי הסרת חיפוי הגבס אך הנתבעים סירבו תוך שהבטיחו לו כי הקירות במצב טוב ותקין.

2.התובע הסתמך על מצב דברים זה וחתם על ההסכם, מסר לנתבעים שיקים למלוא תקופת השכירות וכן ערבות בנקאית על סך 30,000 ₪ (להלן: "הערבות הבנקאית").

3.התובע טוען כי משזימן בעלי מקצוע על מנת לשפץ את המושכר ולהכשירו ואלו חשפו את הקירות הסתבר לו כי המושכר אינו מתאים למטרתו וכי עסקינן במבנה מסוכן העלול להתמוטט בכל רגע ולסכן את השוהים בו.

4.התובע טוען כי המושכר טעון עבודות חיזוק משמעותיות בעלות של מאות אלפי ₪, עובדה המתבססת על חוות דעת של מהנדס מרק פויגל (להלן: "פויגל") אשר נשכר על ידו ואשר במכתבו מיום 5.8.08 פורטו ממצאים קשים בדבר מצב המושכר ובכלל זה המסקנה לפיה המושכר מסוכן לכל שימוש וטעון תיקונים קונסטרוקטיביים מקיפים.

5.התובע טוען כי פנה לנתבעים בדרישה לבצע עבודות חיזוק במושכר אך אלו סירבו להמציא אישור מהנדס על תקינות המושכר.

לגירסת התובע, הידברות בין הצדדים באשר לביטול מוסכם של ההסכם נכשלה, לא זו אף זו; הנתבעים גבו את סכום הערבות הבנקאית ביום 15.9.08 לאחר שבקשתו של התובע למתן צו מניעה נגד חילוטה – נדחתה.

6.ביום 15.9.08 שיגר ב"כ התובע לנתבעים מכתב בו פירט את השתלשלות הדברים הכרוכים בהתוודעותו של התובע למצבו של המושכר, טען כי הנתבעים לא גילו על אוזנו את העובדות כהווייתן וטען לאי התאמה ולהטעיה מכוונת.

במכתבו הנ"ל דרש התובע כי הנתבעים יפצו אותו בגין נזקיו.

7.התובע טוען לנזקים ריאליים בגין הוצאות בהן עמד, השבת דמי השכירות ששילם, נזק כספי הנובע מאובדן רווח (סך 300,000 ₪) ועוגמת נפש (בסך 100,000 ₪) אך לצרכי אגרה העמיד את תביעתו על סך של 250,000 ₪.

ג.טענות הנתבעים

1.הנתבעים הגישו כתב הגנה בגדרו טענו כי התובע ביטל את ההסכם והחזיר להם את מפתחות המושכר 6 ימים לאחר חתימת ההסכם ובאותו מועד נדרש על ידם להשיב את המצב במושכר לקדמותו.

2.הנתבעים כפרו בממצאים שפורטו במכתב מהנדס פויגל.