פסק דין
1. התובע רכש רכב מהנתבעת רכב מסוג פולקסוואגן גולף – רכב אשר נמסר לתובע ביום 15.9.10 (להלן:" הרכב").
התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת ובגוף התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבעת לבצע trade in במחיר מחירון והתובע יוסיף מחצית מההפרש של מכונית גולף חדשה, כאשר התובע מעריך הפרש זה בסכום של 33,200 ₪ בתוספת הוצאות עו"ד בסך 1,900 ₪.
התובע מבסס עילת תביעתו ואת הסעד הנדרש הנ"ל, על העובדות הבאות:
א. א) ביום 15.9.10 רכש התובע הרכב הנ"ל מהנתבעת וכבר מיום הרכישה, הרגיש שבזמן נסיעה הרכב רועד בהילוך סרק ולאחר נסיעה של כ-15000 ק"מ הבעיות החמירו ואז הוחלפו מצמדים ברכב ובהמשך גם הוחלף "המוח" האלקטרוני של תיבת ההילוכים ובהמשך שוב המצמדים בתיבת ההילוכים המשיכו לסבול מהתופעות הנ"ל.
ב) לתמיכה הטענות הנ"ל, צרף התובע את דף ההיסטוריה של הטיפולים ברכב, המוכיח את היותו של הרכב במוסך מספר פעמים מעבר לנדרש.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא לדחות את תביעת התובע, שכן לטענתה, אין ברכב פגם המקנה לתובע זכות ו/או עילה על פי דין או הסכם לפיצוי כספי או אחר ובנוסף לכך, מעלה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:
א. א) הנתבעת דוחה את טענות התובע ומוסיפה וטוענת, שהתביעה אינה מתארת העובדות בדבר מצב הרכב לרבות מצבו המכאני ואין התובע מראה עילה שבדין לקבלת הסעדים הנתבעים.
למרות היעדר עילה, עשתה הנתבעת כל שביכולתה לסיים המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט והציעה לתובע עסקת טרייד אין בהנחה משמעותית, אך התובע התעניין ברכישת רכב אחר אשר מחירו יותר יקר מהדגם שיש לתובע.
ב) עם רכישת הרכב, ניתנה לתובע תעודת אחריות יצרן למשך שנתיים וללא הגבלת קילומטרים – תעודה אשר קובעת, כי במקרה של צורך בתיקונים, יהיה בעל הרכב זכאי לבצע את תיקונים הנדרשים ללא כל עלות.
עצם העובדה, שבוצע תיקון ברכב, אין בכך כדי לבסס עילת תביעה נגד הנתבעת.
ב. הנתבעת אף מתייחסת לכתבות אשר צרף התובע לכתב התביעה ולעניין זה, טוענת הנתבעת, שלמעשה, מה שמבקש התובע הוא להראות, שהתנהלו נגד הנתבעת מספר הליכים, אך התובע לא מציין, שאותו פסק דין שניתן בנדון בוטל בערעור. (ראה נספח 2 שצורף לכתב ההגנה).
3. א. מכתב התביעה אותה הגיש התובע עולה, שהוא מבקש לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין ואף מבקש שעסקת הטרייד אין תתבצע במחיר מחירון והוא יוסיף מחצית מההפרש עבור גולף חדשה והוא מעריך הפרש זה לסך של 33,200 ₪.
אילו כך השאיר התובע את תביעתו, הרי שהיה על בית המשפט להחליט, שאין לבית משפט זה סמכות עניינית להיעתר לתביעת התובע, יען כי אין לבית משפט זה הסמכות ליתן צווי עשה- כפי שביקש התובע.
לכן, נשאל התובע בראשית הדיון, מה בעצם הוא מבקש מבית המשפט ועל כך השיב, שהוא מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לו הסך של 33,200 ₪, שבאמצעותו ירכוש רכב והתובע הוסיף, שאין הוא תובע לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 11- 12).
ב. מאחר והתובע ויתר על תביעתו לחייב את הנתבעת לבצע טרייד אין בתנאים שהוא ציין בכתב התביעה ומאחר והתובע הודיע לבית המשפט, שהוא מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו הסך של 33,200 ₪ - ואין נפקא מינה מהי סיבת בקשת חיוב סכום זה- הרי שיש לבדוק את העובדות אשר פורטו על ידי התובע בכתב התביעה ולהחליט, האם התובע הראה עילת תביעה נגד הנתבעת, המצדיקה את הסעד אותו הוא מבקש.
4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שהובאו בכתבי הטענות וכפי שהועלו בפני בבית המשפט, אני קובע, שיש לדחות את תביעת התובע- אם כי בנסיבות המקרה וכפי שעוד יפורט להלן, החלטתי למחוק את התביעה ולא לדחותה, משום שהתובע לא הוכיח העילה שבגינה מבקש הוא סכום סתמי ובלתי מוכח של 33,200 ₪.
נראה לבית המשפט, שגובה הסכום נקבע, ללא כל יחס לנזקים הממשיים שנגרמו לו, אלא שכך נקבע הסכום רק משום שסכום זה הוא בסמכותו העניינית של בית משפט זה.
המסקנה אליה הגעתי, שיש למחוק את תביעת התובע, נסמכת על הנימוקים הבאים:
א. א) התובע רכש את הרכב ביום 15.9.10 עשה בו שימוש במשך כשלוש שנים ואף עושה בו שימוש כיום והתובע כלל לא הוכיח מה מצבו של הרכב ביום הגשת התביעה, האם עדיין קיימים פגמים הנובעים מפגם בייצור ואם טענות התובע מתייחסות למצבו של הרכב "החל מיום הרכישה", לא מובן מדוע המתין התובע עם הגשת תביעתו עד ליום 14.3.13.