בכר נ' דיגיטל סרוויס - שירותים לבית בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה לבטול פסק דין מיום 15.2.10 שניתן בהעדר הגנה על בסיס אישור מסירת דואר בתוך הארץ של רשות הדואר לפיו נמסרה התובענה למבקשת ביום 29.11.09 בכתובת הסדן 3 א.ת. חולון.

לטענת המצהיר מטעם המבקשת, התקבלה מעטפה ובה מכתב דרישה בלבד מטעם ב"כ המשיבה.

הראיה לאמור הוא שיעור שווים של הבולים שהודבקו על גבי המעטפה שאינם תואמים את משקלו של כתב התביעה על נספחיו.

בהתאם לתדפיס אינטרנט מאתר חברת דואר ישראל עולה כי עלות משלוח דואר רשום עם אישור מסירה עד 50 גר' היא 11.40 ₪ כאשר ממשקל 50 גר' עד 200 גר' העלות היא 11.70 ₪.

במעמד הדיון נשלחו ב"כ הצדדים לסניף הדואר הממוקם בבית המשפט אשר חזרו עם המידע לפיו משקל כתב התביעה על נספחיו הוא 136 גר'.

מאחר ואין מחלוקת כי הודבקו על גבי מעטפת המשלוח בולים בשווי 11.40 ₪, יש בכך ראיה התומכת בטענת המצהיר כי לא התקבל כתב תביעה אצל המבקשת במועד הנטען.

ב"כ המשיב אינו מתמודד כהלכה עם טענה זו של המבקשת.

בתגובה שהוגשה אין כל התייחסות לטענה זו של המבקשת ורוב רובה נשען על טענה בדבר איחור בהגשת הבקשה לבטול פסק דין, טענה שהתברר כי אין לה בסיס עובדתי שכן אין כל אישור מסירה של פסק דין למבקשת בתיק בית המשפט כנטען.

ב"כ המשיב צירף לתגובתו רק אישור על משלוח פסק הדין למבקשת באמצעות מזכירות בית המשפט. אישור מסירה של משלוח זה לא חזר עד היום לתיק בית המשפט.

בתצהירו, טען המצהיר מטעם המבקשת כי פסק הדין התקבל אצל המבקשת ביום 21.3.10, טענה שלא נסתרה מאחר והמצהיר לא נחקר כלל על תצהירו.

יוצא אפוא כי לא נסתרה טענת המבקשת כי פסק הדין נודע לה רק ביום 21.3.10. מאחר והבקשה לבטול פסק הדין הוגשה ביום 6.4.10, אין כל איחור בהגשת הבקשה.

רק במעמד הדיון ניסה ב"כ המשיב להתמודד עם טענת משקלו של המשלוח באמצעות אמירה בעלמא לפיה קיימת אי ודאות בנושא זה לאור דברי פקידת סניף הדואר אשר נמסרו לו רק במעמד שקילת דבר הדואר בסניף הדואר ביום הדיון.

לצורך הותרת פסק דין בהעדר הגנה על כנו, אין מקום לאי ודאות.

הבקשה לבטול פסק דין היתה מונחת בפני ב"כ המשיב טרם יום הדיון והיה מקום מצידו להסיר את אי הודאות ולהמציא ראיות אחרות הסותרות את טענת נציג המבקשת בעניין משלוח הדואר.

יש לציין כי ב"כ המשיב אף בחר לצרף לתגובתו אישור משלוח בדואר רשום אך נמנע מלצרף את הקבלה המעידה על התשלום ובכך לא סתר את טענת ב"כ המבקשת בדבר עלות המשלוח והתאמתה למשקל שאינו משקל התובענה על נספחיה.

2. די בכך כדי לקבוע כי לא בוצעה מסירה כלל של כתב התביעה ודין פסק הדין להתבטל מעיקרו.

מבלי לפגוע באמור לעיל, יצוין כי בכל מקרה מצאתי כי למבקשת עילת הגנה כלפי התביעה.

המשיב בתביעתו עותר לחיוב המבקשת בשווי העיסקה שביצע וביטל, עלות טכנאי ורכישת מוצרי צריכה חדשים וכן עוגמת נפש.

טענת המבקשת כי שווי העסקה הושב לו באמצעות זיכוי בכרטיס אשראי לא נסתרה.