ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
23600-08-10
25/11/2010
|
בפני השופט:
אירית מני-גור
|
- נגד - |
התובע:
מעיין בכר
|
הנתבע:
1. לירון בבס 2. אליהו חברה לביטוח בע"מ
|
החלטה,פסק-דין |
החלטה
פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.
ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"א, 25/11/2010 במעמד הנוכחים.
אירית מני-גור, שופטת
פסק דין
התובעת הגישה תביעתה זו בגין נזקים שאירעו לקטנוע עליו רכבה במועד התאונה ביום 16.5.10 בשעת ערב מאוחרת. לגרסת התובעת, היא עמדה בסמוך פס ההפרדה בין הנתיבים, ראשונה ברמזור, היא עמדה בעצירה מוחלטת עם רגל על הכביש, משהתחלף הרמזור למופע ירוק החלה בנסיעתה וחשה בחבטה בחלק האחורי של הקטנוע, חבטה שבעקבותיה איבדה את שווי המשקל ונפלה על צד ימין, נזקיה אירעו בעקבות אותה נפילה.
לגרסת הנתבעת, רוכבת הקטנוע לא עמדה ראשונה ברמזור. לגרסתה, היא עמדה עם רכבה ראשונה ברמזור כשמימינה רכב נוסף, משהופיע מופע ירוק ברמזור הבחינה בקטנוע מנסה להידחק בין שני הרכבים ולחצות את הצומת. משראתה שרכב הקטנוע נדחק בין רכבה לבין הרכב שמימינה, בלמה במקום, הקטנוע פגע ברכבה ונפל לצד ימין.
שמעתי את שתי הנהגות מעידות בפניי, ואני מקבלת את גרסת ההגנה מהנימוקים הבאים:
ראשית, התובעת הודתה ברוב הגינותה כי לא עמדה במרכז הנתיב ככל כלי רכב אחר וככל שהחוק מחייב אותה, אלא עמדה בסמוך לפס ההפרדה באופן שאפשר לרכבים משני צדדיה לנסוע בנתיב החופשי. גם אם אקבל את גרסת התובעת כגרסה נכונה, הרי עמידה כזו בין שני נתיבים בסמוך לפס ההפרדה היא עמידה מסוכנת, המסכנת את רוכב הקטנוע ואת הנהגים כאחד.
העובדה שרוכבי קטנוע או רכב דו גלגלי אחר נוהגים לעמוד או לנסוע על קו ההפרדה, איננה הופכת נוהג זה לחוקי. רכב דו גלגלי ככל רכב, צריך לנוע במרכז הנתיב מבלי לאפשר לרכבים נוספים לנסוע באותו נתיב. רק מחמת עובדה זו יש מקום לדחות את התביעה.
שנית, גרסתה של התובעת איננה מתיישבת עם היגיון הדברים, שכן לו אכן עמדה התובעת ראשונה ברמזור והחלה בנסיעה לחצות את הצומת, יש להניח כי כרכב דו גלגלי נסעה מהר יותר מהרכב של הנתבעת, וכתוצאה מהפערים נוצר מרווח בין שני כלי הרכב. לא ברור אם כן, מדוע התנגשה הנתבעת ברכב התובעת אם אכן התובעת היתה ראשונה בכניסתה לצומת. התובעת נשאלה על כך בחקירה נגדית ע"י נציג חב' הביטוח, ולא היה לה כל מענה לשאלה זו.
אין זאת אלא, שגרסת ההגנה כפי שהובאה בעדות הנתבעת מתיישבת יותר עם העובדות. התובעת כמרבית רוכבי הקטנועים ניסתה לפרוץ קדימה בין שני נתיבים, וכתוצאה מכך פגעה ברכב הנתבעת והתהפכה על צידה. לו היתה התובעת עומדת במרכז הנתיב, לא היתה מתרחשת תאונה זו.
נוכח האמור לעיל, יש לשייך אחריות מלאה לתובעת לגבי תאונה זו. אני דוחה אפוא את התביעה, ולפנים משורת הדין אינני מחייבת בהוצאות, וקובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים.
ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"א, 25/11/2010 בהעדר הנוכחים.
אירית מני-גור, שופטת
הוקלד על ידי: נחמני שרה