ביצורית בע"מ נ' עיריית קלנסואה - פסקדין

1.לפניי בקשת רשות להתגונן, נגד תביעה כספית, בסדר דין מקוצר, שהגישה חברת ביצורית בע"מ (להלן: "ביצורית"), נגד עיריית קלנסווה (להלן: "העירייה"), בה תובעת ביצורית תשלום חוב בסך של 3,425,434 ₪ (להלן: "החוב"), בגין שירותי גביית חובות שסיפקה לעירייה, על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 30.6.2008 (להלן: "הסכם ההתקשרות"), זאת - לאחר שביצורית זכתה במכרז שפרסמה העירייה.

במסגרת הליכי המכרז, הגישה ביצורית הצעה, מיום 22.5.08, לענין עמלות הגביה (נספח 2 לכתב התביעה, להלן: "הצעת ביצורית"), אשר העמלות הכתובות בה שונות מאלה הכתובות בפרק ב' לנספחי הסכם ההתקשרות.

2.במהלך השנים בהם סיפקה ביצורית שירותי גבייה לעירייה ובעקבות מחלוקות שהתגלעו, נחתמו על ידי הצדדים מספר מסמכים נוספים, כדלקמן:

א."נספח לחוזה ההתקשרות" (נספח 3 לכתב התביעה, להלן: "הנספח להסכם"), שנחתם ביום 9.6.09, על פיו התחייבה העירייה לאשר לתשלום, באופן מיידי, את כל החשבונות שהוגשו ע"י ביצורית עד ליום 31.5.09 ולשלמם. כן סוכם, כי ככל שלא ישולמו החשבונות, תהא ביצורית זכאית לקזז את המגיע לה על פיהם מכל סכום שיתקבל אצלה עבור העירייה.

ב.פרוטוקול התחשבנות מיום 28.10.09 (נספח 4 לכתב התביעה), לפיו אושר לתשלום סך של 480,801 ₪, כולל מע"מ. ביצורית טענה, שם, לזכאות לתשלום סך של 597,419 ₪, ללא עמלת בונוס (להלן: "פרוטוקול ההתחשבנות").

ג.הסכם פשרה שנחתם ביום 20.6.10, בעקבות הליך משפטי שהתנהל בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין (נספח 5 לכתב התביעה, להלן: "פס"ד הפשרה"), לפיו התחייבה העירייה לבדוק, בתוך 60 ימים, את החשבונות לתשלום שהגישה ביצורית עד אז.

עוד צורפו לכתב התביעה (בין היתר), ריכוזי חשבונות לשנת 2010 (נספח 6) וכן לשנים 2008 ו- 2009 (נספח 7) וכן חישוב הפרשי הצמדה וריבית על הסכומים המגיעים, על פי הנטען.

3.העירייה הגישה בקשת רשות להתגונן (להלן: "הבר"ל") ובעקבות כך הגישה ביצורית בקשה למתן פסק דין חלקי, על סך של 647,128 ₪.

טיעוני העירייה :

4.בטרם אפרט את טיעוני הצדדים אציין, כי על אף שבסוף הדיון קבעתי כי תינתן החלטה שתישלח לצדדים, ביקשה העירייה, בבקשה שהוגשה סמוך לאחר הדיון, כי תינתן לה רשות להגיש סיכומים, בטענה כי דברי בא כוחה במהלך הדיון לא היוו סיכומים. ביצורית התנגדה להגשת סיכומים, אולם נעתרתי לבקשה.

בא כוחה של ביצורית טען, בסיכומיו, כי ביצורית ניצלה רשות זו על מנת להוסיף טענות שלא נטענו על ידה בבר"ל ועל אף שהוא לא פירט מהן אותן טענות, אכן מצאתי בסיכומיה של ביצורית לפחות שתי טענות מהותיות, שלא נטענו על ידה בבר"ל – הן הטענות המפורטות בסעיפים 5ו' סיפא ו- 5ט' להלן. התנהלות פסולה זו תבוא לידי ביטוי, בהחלטתי זו, בשני אופנים. האחד – בדחיית הטענות הנוספות. השני – בפסיקת הוצאות הבקשה.

5.להלן טענות העירייה, לגופו של ענין:

א.צורפו שני נוסחים של הנספח להסכם, כאשר באחד מהם בוצעו שינויים ומחיקות, לא ברור על ידי מי ואיזה מהם מחייב. המסמך המחייב לענין העמלות הוא הצעת ביצורית והאמור בה גובר על כל הוראה אחרת הנוגדת אותו.

ב.עמלת הבסיס לה זכאית ביצורית הינה בשיעור 2.5% (בתוספת מע"מ) ולא 5.75%, כטענת ביצורית, ואילו בחשבונות שהגישה ביצורית חושבה עמלה בשיעור של 5.75%.

ג.ביצורית אינה זכאית לעמלת הבונוס, הנטענת על ידה, שכן לא עמדה ביעד גביה של 17 מיליון ₪, המזכה אותה בבונוס והחשבונות בהם נדרשה עמלת בונוס הוצאו רק לאחר שהסתיימה תקופת ההתקשרות.

ד.על פי הדין ועל פי פסק הדין, חייבת ביצורית לפעול בהתאם להנחיות הפנימיות של מנכ"ל משרד הפנים, אולם היא לא עשתה כן.

ה.ביצורית מחוייבת לשלם בגין שירותי ניהול ויש לקזז חיובה בגין כך, מהסכומים המגיעים לה.

ו.הסכום הנתבע בגין "מחיקת חובות" אינו מגיע לביצורית, שכן בהעדר המצאת דו"חות, כנדרש, לא מולאו התנאים לתשלומו. בחשבונות השוטפים נדרשו תשלומים בין חייבים מומלצים על פי סעיף 339 לפקודת העיריות, אולם מלשון הסכם ההתקשרות ברור שהצדדים התכוונו למחיקה לפי סעיף 339 לפקודה, אשר אינן מזכות את ביצורית בכל תשלום.

ז. העירייה זכאית לקזז פיצויים מוסכמים המגיעים לה, על פי הסכם ההתקשרות, בגין הפרה.