בית דין רבני גדול ירושלים
|
970523-28
12/11/2024
|
בפני הדיינים:
1. הרב שלמה שפירא 2. הרב ציון לוז־אילוז 3. הרב מימון נהרי
|
- נגד - |
המערער:
פלוני
|
המשיבה:
פלונית עו"ד דוד הלפר
|
פסק דין |
הנדון: דרכי יישום הקביעה כי יש לבחון בחינה עדכנית את האפשרות לחדש קשר בין קטינים להורה מנוכר
א.לפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ירושלים (וליתר דיוק על סדרת החלטותיו) לדחות את בקשת המערער למנות "'פרויקטור' שיוסמך בכל הנוגע לטיפול הנפשי והרגשי בבנות וכן למיגור הניכור הורי ובמידת הצורך שיתוף הצדדים בהליך הטיפולי" ולחילופין "למנות גורם טיפולי לבנות למצבם הרגשי והנפשי. וכן גורם שיפעל להחזרת הקשר וסיום הניכור הורי".
לא נאריך כאן בסקירת הרקע העובדתי והמשפטי הפרושׂ על פני כעשור ומחצה ועל פני עשרות רבות של הליכים בבית הדין האזורי ובבית דין זה, רקע העומד גם מאחורי החלטת בית הדין קמא ושאיננו מתעלמים ממנו, אך איננו רואים צורך בהבאתו כאן באשר הדברים ידועים היטב לכל הנוגעים בדבר, האריכות אך למותר היא ובבחינת "דעו נא, רבותיי, כי אי אפשר לפורטם כי רבים הם", דיינו כי נאמר כי הרקע כולו אכן נהיר לנו, זכור היטב ועומד לנגד עינינו.
מה שאכן נצרך לפרט הוא הפרק האחרון עד כה של ההליכים, שזיקתו לבקשה ולהחלטות האמורות ישירה היא. וכפי שיובא להלן.
ב.בד' בתמוז התשפ"ד (10.7.24) פסק בית דיננו בהרכבו הקודם (שכלל שניים מהחתומים מטה ואת הגר"א איגרא) בערעור קודם של המערער.
אז היה הערעור על חלקים מהחלטתו של בית הדין הרבני האזורי האמור מא' באייר התשפ"ד (9.5.24) שבה נאמר בין השאר:
ביום כ"ו תמוז תשפ"ב (25.7.2022) ניתן פסק דין ביחס לאפוטרופסות של כל אחד מההורים ביחס לשתי הבנות הקטינות, ולאחרונה התקיים דיון בבקשות התובע לבחינת שינוי פסק הדין עקב שינוי נסיבות ובקשה נוספת לבחון מחדש אם וכיצד ניתן להביא לשינוי המצב הנוכחי שבו קיים נתק מוחלט בין האב לבנות.
יצוין: לצדדים שלוש בנות – הגדולה, [א'], כבר בוגרת העומדת ברשות עצמה; השנייה, [ב'], עוד כחצי שנה בת שמונה־עשרה; והצעירה, [ג'] בת ארבע־עשרה [...] ביחס לקשר שבין האב לבנות [...] היה מקום לשקול להפקיד בידי גורם אובייקטיבי את המאמץ להביא להחזרת הקשר בין הבנות לאב, אך לא ניתן להתעלם מהמציאות המתוארת בהחלטה מיום י"ח אב תשפ"ב (15.8.2022) [...]
העולה מהאמור, לאור הניסיון המצטבר, איננו מוצאים לנכון בשלב זה למנות גורם נוסף שיופקד על חידוש הקשר של האב עם הבנות באמצעות שני ההורים, ולפעול באמצעות החלטות שיפוטיות שיחייבו את ההורים ואת הבנות.
אולם, מאחר והבת [א'] כבר בוגרת, האב יוכל לבחון את הדרך לחידוש הקשר עמה שלא באמצעות האם, אלא באמצעות צד ג' שיפעל מטעמו ובלבד שהדבר ייעשה בזהירות וברגישות המתחייבת, לאחר הפקת הלקחים מהשנים האחרונות. כמו כן יוכל לבחון את הדרך לחידוש הקשר ביחס לבת [ב'] עם הגיעה לגיל שמונה־עשרה בעוד כחצי שנה.
ככל שהדבר יעלה יפה, סביר מאד להניח שתהיה לכך השפעה חיובית על חידוש הקשר של האב עם הבת הצעירה [ג'].
ג.בפסק דין של בית דין זה, שבו התקבל הערעור בחלקו, אמר בית הדין בין השאר:
המשיבה אכן הגיבה. וזו תגובתה:
[...] הבקשה שהגיש מר [פלוני], מושא פסק הדין שבעניינו הוגש הערעור, הוגשה ביחס לשני מרכיבים [...]
2. למנות אפוטרופוס נוסף וחיצוני שישמש "מפקח חינוכי" על האם והבנות.
הערעור התרחב ועוסק בנושאים אחרים [...]
בהמשך לדברים אלה מבארת המשיבה בתגובתה מדוע, לטעמה, צודקות הוראותיו והחלטותיו של בית הדין קמא [...] אולם אף שקראנו את הדברים פעם ופעמיים לא מצאנו בהם, וכמדובר שאף לא 'בין השורות', תגובה לערעור עצמו [...]