בוכריס נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בתאריך 15/01/12 למשך 60 ימים, בגין חשד לגרימת תאונת דרכים.

על פי החשד ביום 09/01/12 סמוך לשעה 07:15 נהג המבקש ברכב מסוג יונדאי מכיוון צומת אלומות לכיוון יבנאל, סטה לנתיב הנסיעה הנגדי, התנגש ברכב מסוג פיאט שנסע מולו והמשיך בנסיעה עד שנעצר בתעלה הקיימת בצד הכביש, מעבר לנתיב הנגדי.

כתוצאה מהתאונה נפגעו המבקש, נהג הרכב האחר ואביו שנסע עמו ברכב. שני כלי הרכב ניזוקו.

ב"כ המבקש טענה כנגד קיומן של ראיות לכאורה לאחריות המבקש לתאונה, שכן לא נקבע מקום האימפקט בין כלי הרכב המעורבים ולא נרשם על סמך מה הוחלט כי המבקש הוא שסטה מנתיבו, הגם שבנתיב נסיעת המבקש יש כתם שמן. ב"כ המבקש הוסיפה כי מעברו של המבקש לא עולה מסוכנות והפנתה לנסיבותיו האישיות של המבקש שבגינן נזקק הוא לרישיון הנהיגה.

המבקש עתר לביטול הפסילה על רקע עברו התעבורתי, נכותו וקשייו בהליכה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען לקיומן של ראיות לכאורה, הגיש את תיק החקירה והוסיף כי מסוכנות המבקש נלמדת מהתאונה ותוצאותיה.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, הנני קובעת כי בשלב זה של החקירה, לא קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לאחריות המבקש להתרחשות התאונה ולתוצאותיה:

התאונה אירעה בתאריך 09/01/12 והחקירה עודנה בעיצומה.

בתיק החקירה סקיצה ללא מקרא וללא פירוט של ממצאי הזירה והמסקנות הנובעות מהם.

בתיק תמונות, שבצידן לא נרשם דבר ולכן לא ניתן ללמוד מהן דבר ביחס לאופן קרות התאונה, כשעל פניו קיימים סימנים על שני נתיבי הנסיעה ולא ברור אילו מהם שייכים לתאונה.

בתיק דו"ח נזק ראשוני, ממנו עולים נתונים ביחס לשדה הראיה שנפרש לעיני שני כלי הרכב וביחס לנזק שנגרם לכלי הרכב. אין בדו"ח מסקנה הנובעת מנזקים אלה לעניין אופן התרחשות התאונה ושדה הראיה אינו רלבנטי בשים לב לכך ששני הנהגים ראו זה את זה עובר לתאונה אך כל אחד מהם טוען כי הופתע מסטייתו של האחר לעבר נתיב הנסיעה הנגדי, עת נסעו סמוך זה לזה.

בדו"ח פעולה שנערך על ידי המתנדב ציון מלכה, אשר הגיע למקום התאונה, נרשמו פרטיה של עדה בשם כריסטינה, אולם בשלב זה העדה לא נחקרה. כמו כן, באותו דו"ח צוינו פרטיו של מודיע בשם גיל שמואלי, שאף הוא טרם נחקר.

בתאריך 10/01/12 נחקר נהג הפיאט, ירון רחמים עמרוסי, אשר נסע עם אביו מכיוון יבנאל לכוון צומת אלומות. בהודעתו ציין כי הבחין ברכב המבקש ממרחק של כ–150 מטרים וכאשר כלי הרכב חלפו אחד על פני השני, רכב המבקש סטה מנתיבו ופגע בעד על נתיב נסיעת העד. העד הדגיש כי נסע בנתיבו כל העת ושלל אפשרות שסטה מנתיבו.

אביו של נהג הפיאט, מר נסים עמרוסי, העיד כי לא ראה את אופן קרות התאונה: "הסתכלתי בצד וחשבתי על משהו. פתאום הרגשתי מכה באוטו שלנו" וטען: "נסענו בנתיב נסיעה שלנו. אם היינו עוברים לנתיב הנגדי הייתי מרגיש את זה".

המבקש טען בהודעתו כי ההתנגשות ארעה בנתיב נסיעתו וכי אינו אחראי לקרות התאונה. לדבריו, ראה את רכב הפיאט נוסע מולו והוסיף: "נסעתי ישר. הרגשתי מכה...לא סטיתי בכלל". המבקש שלל התעסקות בטלפון נייד או ברדיו וציין: "אין לי פלאפון. לא הסתכלתי על הרדיו, הוא מקולקל".

טרם נחקרו עדים אובייקטיביים שפרטיהם מצויים בתיק החקירה ואף ממצאי הבוחן אינם ברורים ואין קביעה מקצועית כלשהי בתיק החקירה לפיה התאונה התרחשה בעטיו של המבקש ולא בגין אופן נהיגת נהג הרכב האחר.

ב"כ המשיבה טען כי מסקנות הבוחן עולות משאלות שהפנה למבקש בעת גביית הודעתו, במסגרתן עימת את המבקש עם סטייתו לנתיב הנגדי. אין בידי לקבל טענה זו שאינה מגובה בחוות דעת או במסמך ראשוני כלשהו מטעם הבוחן, בהם יפורטו ממצאי הזירה והמסקנות הנובעות מהם.

הראיות שהובאו בפניי הנן, אפוא, הודעות המעורבים בתאונה, שכולם בעלי עניין. המבקש טוען כי התאונה התרחשה בנתיב נסיעתו ואילו נהג הפיאט ואביו טוענים כי התאונה התרחשה על נתיב נסיעתם. בסיום האירוע נמצא רכב המבקש בתעלה מעבר לנתיב הנסיעה הנגדי ואילו רכב הפיאט נמצא על נתיב נסיעתו המקורי כשחזיתו פונה לעבר הכוון הנגדי.

בנסיבות אלה, בשלב זה, עוצמת הראיות בתיק החקירה נמוכה.