בוזגלו נ' מוצרי עוף טוב בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשה למתן צו לגילוי ספציפי ומענה על שאלון שהגישה המבקשת/התובעת בתביעה העיקרית.

בבקשתה ביקשה המבקשת להורות למשיבות לגלות האם בידיהן הודעת בעל דין ו/או כל מסמך אחר חתום על ידי המבקשת. כן מבוקש להורות למשיבות לציין באם דו"ח החוקר שבידיהן כולל בתוכו תמונות, צילומי וידאו, כתובות, עדויות בכתב, עדויות קלטות וכיוצ"ב, להבדיל מתוכנן.

בנוסף, מבקשת המבקשת בבקשתה להורות למשיבות לתת תשובות לשאלון.

המשיבות מבקשות להדוף אל הבקשה. לטענתן, תצהיר תשובות לשאלון נשלח לב"כ התובעת ביום 18.12.13.

באשר לבקשה לעיון ספציפי, טענו המשיבות כי בבקשתה מבקשת המבקשת לדעת האם בדו"ח החקירה החסוי נמצאת עדותה, אשר מסרה לחוקר, ובקשה זו הינה בקשה כללית להעביר למבקשת רשימה של כל המסמכים בהם מופיעה חתימתה, ואין המדובר בבקשה לגילוי ספציפי, ואין המבקשת מבקשת גילוי מסמך פלוני אלא סוג של מסמכים, ולזה אין לתת יד.

באשר לדו"ח החקירה, טוענות המשיבות כי בקשת המבקשת לדעת מה כולל דו"ח החקירה הינה בקשה סמויה במסגרתה מבקשת היא לדלות מידע על דו"ח החקירה לשם התאמת גרסתה בהתאם, ולכן אין יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

כידוע, מטרתם של הליכים מקדמיים היא לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות כך שבעל דין יוכל להכין את משפטו, תוך הסתמכות על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד, והתשובות לשאלות שהוצגו (ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793). תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין. הפסיקה קבעה כי על בעל דין לגלות מסמכים שסביר להניח שכוללים מידע שיאפשר לצד השני לקדם את נושא התובענה. הרלוונטיות היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת כמו גם מסמך שעשוי לסייע לקו חקירה. חשוב שבעל דין לא יהיה מופתע ולא יוסתר ממנו דבר (ע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602). התנאי הוא הצגת מסמכים ומתן תשובות רלוונטיים שאין בהם הכבדה מעבר לסביר. נטל השכנוע מוטל על כתפי המבקש (בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007 (4), 4438).

ומן ההלכה ליישומה. באשר לסעד הראשון, הרי עיון בתגובת המשיבות עולה כי תצהיר תשובות לשאלון נשלח לתובעת. על כן, הבקשה הנוגעת לעניין זה מתייתרת.

לגבי המסמכים אותם התבקשו המשיבות להציג, הודעת בעל דין ו/או כל מסמך אחר החתום על ידי התובעת. מדובר בבקשה כללית להצגת מסמכים החתומים ע"י המבקשת, ועל המבקשת לפרט מהם המסמכים שמבקשת לגלותם באופן ספיציפי. ככל שעסקינן במסמך של עדות התובעת אשר נמסרה לחוקר, אין להיעתר לבקשת התובעת לגלותו, בשלב זה, ככל ועסקינן בתביעה לנזק גוף, בה מוכחשת גרסתה העובדתית של התובעת באשר להתרחשות התאונה, כשאר מסמך זה הינו מסמך חסוי, וגילויו בשלב זה עלול לפגוע בהגנת המשיבות. ככל והמדובר במסמך אחר, יש לפרט מהו המסמך.

באשר לדו"ח החוקר והמסמכים שצורפו לו. ככלל, דו"ח חקירה הינו חסוי. אולם קביעה גורפת זו אינה חלה על נספחים שונים לדו"ח אשר יש לפרט את מועד עריכתם וטיבם. במסגרת ת.א. (ת"א) 99378/98, בש"א 115828/99 בוגנים נ' כלל חב' לביטוח, ניתח כב' השופט מ. יפרח את היקף החיסיון של דוחות חקירה ונספחיהןן,כדלקמן:

"העובדה שהמבוטח חייב מכוח הדין לשתף פעולה עם מבטחו באשר לבירור חבותו של המבטח, אינה יכולה ולא ראוי לה שתעמוד לו לרועץ. מכוח חובת הנאמנות של מבטח כלפי מבוטחו, אין הראשון יכול להסתיר מן השני דברים שנמסרו לו תוך ועקב שיתוף הפעולה. הזכות להליך הוגן אינה עולה בקנה אחד עם הסתרת מידע שמסר המבוטח למבטחו וחשיפתו של מידע זה רק על פי נוחיות המבטח. מצב זה עלול להוביל לכך שהמבוטח ימאן, למשל, לחתום על הודעה שנגבתה ממנו על ידי חוקר מטעם המבטח עד אם יימסר לו העתק הימנה במעמד גבייתה או שהמבוטח יקליט (בגלוי או בסמוי) את שיחותיו עם החוקר. כמבואר לעיל, מצב זה אינו ראוי ואינו רצוי".ו

אשר על כן, אני מורה למשיבות, במסגרת תצהיר גילוי מסמכים, לתת פירוט של כל מסמך ומסמך הנלווה לדו"ח החוקר ותאריך עריכתו , וזאת תיעשו תוך 14 יום מהיום.

בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ד, 23 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.