אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בובליל ואח' נ' בנק ישראל/המשרד הראשי ואח'

בובליל ואח' נ' בנק ישראל/המשרד הראשי ואח'

תאריך פרסום : 21/06/2010 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום חדרה
22294-06-09
20/06/2010
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. רפאל בובליל
2. עדינה בובליל

הנתבע:
1. בנק ישראל/המשרד הראשי
2. בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק").

2.הערעור הוגש על ידי המבקשים, אלא שעיון בבקשה מעלה, כי הטענות, כולן, נטענות בשמו של המבקש בלבד. בבקשתם, עותרים המבקשים "לביטול ההגבלה" בחשבון 542729 בסניף 622 (להלן : "החשבון") המתנהל על שם המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") אצל המשיב מס' 2 (להלן : "המשיב" או "הבנק"). בערעור, עותרים המבקשים , כי אורה על גריעת חמישה שיקים (מס' 11481, 11468, 11509, 11515, 11538) מתוך רשימת השיקים שסורבו בחשבון, וזאת משני הטעמים: האחד הוא, כי בדיון שהתקיים במסגרת ערעור דומה לגריעת עשרה שיקים ממניין השיקים שסורבו בחשבון, הוסכם בין הצדדים, כי ההגבלה תבוטל וכי חמישת השיקים נשוא הערעור דנן, יגרעו ממניין השיקים שסורבו, והטעם האחר הוא, שקיימת עילה על פי החוק לגרוע שיקים אלה מרשימת השיקים שסורבו. המשיב מתנגד לערעור, וטוען כי השיקים סורבו כדין, וכי מעולם לא הוסכם בין המבקשים לבין המשיב על גריעת שיקים אלה ממניין השיקים שסורבו.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים:

3.ביום 15.06.08, נשלחה הודעה מטעם הבנק על החלת הגבלה על החשבון, וזאת, בעקבות סירוב עשרה שיקים שמשכו המבקשים מחשבונם הנ"ל.

4.המבקשים הגישו ערעור (במסגרת תיק מס' 12034-06-08 בבית המשפט השלום בחדרה) ובקשה לסעד זמני, לפי סעיף 10א לחוק, בגדרה עתרו למניעת תחילת ההגבלה על החשבון . ביום 30.06.08, ניתן צו זמני המורה על מניעת תחילת ההגבלה. לאחר משלוח הודעת ההגבלה ובטרם מתן הצו הזמני, חולל בחשבון שיק אחד ואילו לאחר מתן הצו ובטרם הדיון סורבו 4 שיקים נוספים בחשבון. מחישת השיקים הנ"ל, הם השיקים נשוא הערעור דנן.

5.ביום 12.05.09 התקיים דיון בערעור שהגישו המבקשים בגדרו עתרו לגריעת עשרה שיקים נשוא הודעת ההגבלה ממניין השיקים שסורבו. הערעור הנ"ל נידון יחד עם שלושה ערעורים שונים שהוגשו על ידי העמותה המנוהלת על ידי המבקש ("ישיבה וכולל מוסדות אבן חיים"). באותו מעמד, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט (כבוד השופטת ר' פוקס), לפיו בשניים מן הערעורים שהגישה העמותה נגרע שיק אחד ממניין השיקים שסורבו ואילו בערעור שלישי נדחתה בקשת העמותה לגרוע שיקים ממניין השיקים שסורבו (בתיק מס' 8228-07-08). באשר לערעור שהוגש על ידי המבקשים והמתייחס לעשרת השיקים שחוללו בחשבון, נתן בית המשפט את פסק דינו, לפיו נגרע שמו של המבקש מרשימת הבעלים בחשבון, באופן שהבעלים היחיד בחשבון תיוותר המבקשת. כמו-כן, נתן בית המשפט את פסק דינו בערעור זה והחליט לגרוע שיק אחד, ע"ס 214 ש"ח ממניין השיקים המסורבים .

6.אלא שגריעת השיק לא הובילה לביטול ההגבלה על החשבון, וזאת לאור העובדה, כי חמישה שיקים חוללו לאחר השיק העשירי הנ"ל, חלקם חולל לאחר מתן הצו הזמני. לפיכך, מוגש הערעור דנן.

7.המבקשים טוענים, כי במעמד הדיון ביום 12.05.09, הורתה כב' השופטת פוקס, כי יגרע שיק מס' 011684 על סך 214 ₪, ובנוסף סוכם, כך לטענת המבקשים, כי ייגרעו גם חמישה שיקים נוספים שסורבו, בתנאי שחשבון הבנק יעבור על שם המבקשת 2. אולם, לטענת המבקשים, על אף ההסכם, ומבלי לשלוח מכתב התראה, המשיכה ההגבלה לחול על החשבון, לאור צירוף השיקים נשוא הערעור דנן לרשימת השיקים שסורבו.

8.אף לגופו של עניין, כך לטענת המבקשים, דין חמשת השיקים להיגרע ממניין השיקים שסורבו, הואיל והתקיים נוהג, לפיו כיבד הבנק המחאות על אף החריגה ממסגרת האשראי בחשבון, וביום המחרת המבקשים היו מפקידים סכומים לכיסוי יתרת החובה. המבקשים טוענים, כי השיקים שסורבו באים בגדרו של סעיף 10(א)(3) לחוק, שכן, לטענתם היה למבקשים יסוד סביר להניח, כי הבנק יכבד השיקים, לאור הנוהג שהתקיים בין הצדדים. לטענת המבקשים, התנהלות הבנק הנ"ל נובעת מרצון הבנק לנתק קשריו העסקיים עימם.

9.עוד מוסיפים המבקשים, כי בית המשפט רשאי לשקול במניין שיקוליו, בבואו לדון בערעור אף שיקולי צדק. על כן טוענים הם, כי נושאים הם "במחויבויות תשלום רבות מידי חודש" וכי ההגבלה על חשבונם גורמת למבקשים לנזקים כבדים.

10.הבנק דוחה טענת המבקשים, על שני ראשיה. לטענתו מעולם לא הוסכם כי חמשת השיקים שלא הופיעו בערעור שנידון בפני כבוד השופטת פוקס ייגרעו ממניין השיקים שסורבו, ואין לכך ביטוי בפרוטוקול הדיון או בהחלטה. בנוסף, טוען המשיב, כי בחשבון סורבו 15 שיקים, 10 שיקים בין התאריכים 11.11.07-11.06.08, ועוד 5 שיקים בין התאריכים 15.06.08- 05.08.08, כאשר שיק אחד נגרע מהרשימה בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 12.05.09. לטענת הבנק, הוא אישר חריגות נקודתית בלבד ממסגרת האשראי, על פי בקשה מפורשת, וכאשר החריגה הותנתה בכיסוי מיידי, אולם מעולם לא הוסכם על חריגה גורפת ומתמשכת בחשבון המבקשים. בנוסף, טוען הבנק, כי אישור חריגות אינה משמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח שהייתה חובה עלי הבנק להמשיך ולעשות כן, אלא אם הוכח דפוס התנהגות מתמשך.

קיומו של הסכם לגריעת חמישת השיקים הנוספים:

11.עיון בפרוטוקול הדיון מראה, כי אין כל עדות להסכמה לה טוענים המבקשים. אדרבא, לפי האמור בפרוטוקול הדיון, החלטת בית המשפט לא ניתנה בהסכמת הצדדים. בית המשפט נתן פסק דין, בגדרו גרע שיק אחד, שסכומו הוא 214 ₪. לא זו אף זו, אף ביתר התיקים שהתנהלו באותו יום, בית המשפט גרע שיקים כאשר הוא מנמק מדוע הוא עושה כן (ראו למשל פסק דינו של בית המשפט בערעור מס' 3936-10-08 בגדרו נגרע שיק ממניין השיקים שסורבו בשל היותו שיק לבטחון, ופסק-הדין בערעור מס' 4378-05-08, בו נגרע שיק ממניין השיקים שסורבו, בשל היות סיבת סירובו "חשוד כגנוב").

12.עיינתי בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופטת פוקס, ולא ראיתי, כי הצדדים התכוונו לכך שחמשת השיקים ייגרעו. אילו זו היתה כוונת הצדדים, מדוע לא טרחו הצדדים לבקש מבית המשפט לגרוע חמשת השיקים במעמד הדיון.

13.ואם לא די בכך, לא נראה כי בית המשפט היה גורע חמישה שיקים שפרטיהם אינם בפניו. כאמור, חמשת השיקים לא הופיעו בבקשה, לא היה ידוע לבית המשפט המועד שבו חוללו שיקים אלה או סכומם. מפאת חובתו של בית המשפט לבדוק כל פשרה בין בנק לבין לקוח בהליך כגון דא בראי טובת הציבור, על כן נראה, כי שיקים אלה לא נידונו כלל, ואין הם חלק מהסכמה כלשהיא אליה הגיעו הצדדים.

14. לפיכך, לא ראיתי כל הוכחה להסכמת הצדדים או ל"כוונת השופטת" הנטענת בערעור. יצויין עוד, כי בית המשפט כתב בפסק דינו הנ"ל, כי הוא החליט לגרוע השיקים, לרבות השיק ע"ס 214 ₪ ממניין השיקים שסורבו בחשבון, לפנים משורת הדין, וכאשר בית המשפט החליט להקל עם המבקש "אשר סבר, כי ניתן להתנהל באופן ששיק יוחזר בהעדר כיסוי והוא ידאג לכיסוי השיק ביום למחרת, עפ"י הרישומים המוגשים לו ביום למחרת" (ראו האמור בפסק הדין). בית המשפט החליט להקל עם המבקש, ע"י גריעת שיק אחד, אך מן הפרוטוקול או מפסק הדין, אין ללמוד על "הסכמה" או "כוונה", באשר לחמישה שיקים שלא היו חלק מן הבקשה ופרטיהם לא הובאו בפני בית המשפט.

15.לאור האמור לעיל, ומבלי לדון בשאלה, אם הסכמה מן הסוג הנטען מחייבת את בית המשפט ומובילה לקבלת הבקשה, ומבלי לדון בשאלה, אם רשימת המקרים האמורים בסעיף 10 לחוק היא רשימה סגורה אם לאו, משלא הוכחה הסכמה כאמור, אני דוחה טענת המבקש לגרוע שיקים אלה מכח הסכמת הצדדים שלא קיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון.

עילת הביטול עפ"י סעיף 10(א)(3) לחוק:

16.טענתם השנייה של המבקשים היא, שיש להיעתר לבקשתם, וזאת לאור העילה האמורה בסעיף 10(א)(3) לחוק ולפיה, רשאי בית המשפט לגרוע שיקים ממניין השיקים שסורבו אם "ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ