בהו בסאם נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

החייבת אינה עובדת, אינה משלמת את תשלומיה החודשיים מזה זמן רב ואינה מגישה דוחות על הכנסותיה והוצאותיה כלל, למרות שהיא בת 45, צעירה ובריאה. על כן, ביום 27.1.10 נדחתה בקשתה להפטר, וניתנה לה הזדמנות לתקן את מעשיה, שאם לא כן תבוטל פשיטת הרגל. משלא עשתה כן, בוטלה פשיטת הרגל בהחלטתי מיום 25.2.10. ביום 13.6.10 הגישה החייבת בקשה לביטול ההחלטה על ביטול פשיטת הרגל ובקשה חוזרת להפטר.

אני דוחה את טענת החייבת שהגישה את הבקשה לביטול במועד מכיוון שרק לאחרונה הצליחה באת כוחה להביא לידיעתה את החלטת הביטול. החייבת מיוצגת, והמועד שבו נמסרה ההחלטה הוא המועד בו היא נמסרה לבאת כוחה, שהיה לפני זמן רב. אם יש תקלות בקשר בין החייבת לבאת כוחה, על החייבת לפתור אותן. מכל מקום, ניתן לדון בבקשה לפי סעיף 181 לפקודה.

החייבת עדיין אינה משלמת את תשלומיה החודשיים, אף שהופחתו לפי בקשתה ל- 200 ₪ לחודש. כמו כן, אינה מגישה דוחות על הכנסות והוצאות. לבקשתה צירפה שני מסמכים המתיימרים להיות 2 דוחות אבל אינם כאלה. הם כוללים שלושה פריטים: הכנסה של 1,500 ש"ח, כלכלה 1,000 ₪ ונסיעות 500 ₪, ללא שום מסמכים מאמתים. אין ספק שאלו אינן ההכנסות וההוצאות של מלוא התא המשפחתי. לא הוסבר מדוע יש צורך בנסיעות כאשר לטענת החייבת כל מלאכתה היום היא טיפול באמה השכנה תמורת 1,500 ₪.

החייבת לא הוכיחה את חוסר יכולתה לעבוד, ועובדה היא שהיא עובדת. אין נימוק המצדיק עבודה כנטען אצל אמה בשכר מועט, בעוד היא יכולה לעבוד בנקיון תמורת שכר מינימום לפחות במקום אחר. איני מאמין כלל שאמה יכולה להרשות לעצמה עזרה בתשלום של 1,500 ש"ח ללא קצבת סיעוד, אם היא זכאית לכך. אין הסבר לכך שהחייבת לא מקבלת קיצבאות כלל, כדבריה. סוף דבר, איני מאמין לגירסתה של החייבת שהיא מרוויחה 1,500 ₪ וזו הכנסת כל התא המשפחתי המוציא 1,500 ש"ח בחודש.

אני דוחה את טענת החייבת כי עדיף להפטירה מחובותיה ולא להחזירה להליכי הוצאה לפועל עקב החובות הבלתי צודקים והמופרזים. לא ינתן הפטר לפי שפועל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל (ע"א 6021/06 פיגון נ' הכונס הרשמי). גובה החובות אינו שיקול כלל, שכן החייבת לא משלמת אותם, ולא משנה אם הם 800,000 ₪ או 125,000 ₪.

לפיכך, על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.