פסק דין
פסק דין זה, ניתן על יסוד הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, ללא נימוקים. בהתאם להסכמת הצדדים לא נשמעו ראיות, והצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על יסוד מלוא הטיעונים, התצהירים והמסמכים המצויים בתיק, ללא חקירות נגדיות, ולאחר שיוגשו סיכומים בכתב.
התביעה יסודה בנזקי רטיבות שנגרמו בדירת התובעות. התובעות והנתבעים מתגוררים באותו בניין; דירת התובעות מצויה מתחת לדירת הנתבעים. לטענת התובעות אירעו מספר אירועי נזילות מדירת הנתבעים לדירתן, ואלו גרמו לנזקים הנתבעים.
אירוע ראשון אירע בבוקרו של יום 30.01.11 כאשר התובעות או מי מהן גילו טפטוף של מים מתקרת המטבח. אף שמקור הנזילה תוקן על ידי הנתבעים עוד באותו היום, התברר בשעות הערב כי ישנו כשל נוסף הגורם לרטיבות בדירה, ובהמשך התברר כי שטיחים ספוגי מים נותרו בדירת הנתבעים, כשבועיים ימים ואלו גרמו למטרדי ריח קשים, לרטיבות ולנזקים נוספים. לטענת התובעות נזילות אלו גרמו לנזקים קשים בדירתן, ואלו תוקנו על ידי מי מטעמן רק בחודש אפריל 2011 (נספחים 17 לסיכומי התובעות). בכל אותו פרק זמן, הדירה לא היתה ראויה למגורים, והתובעות נאלצו לנדוד לדירות אחרות. טענות אלו נתמכו על ידי תצהירים ומכתבים שונים שצורפו לסיכומים, כמו גם במכתבים מזמן אמת ששלחה תובעת 1 לנתבעים.
אירוע נוסף אירע סמוך להגשת התביעה בחודש אוגוסט 2011, אז הבחינו התובעות בכתמי עובש חדשים, בבוידעם ובארון חדר השינה, ואלו גרמו לנזקים לפרטי רכוש שונים. אירוע נזק נוסף נתגלה ביום 26.10.12, אז התגלו כתמי עובש חדשים בתקרת חדר השינה, ואלו גרמו לנזקי עובש בבגדים ובחפצים המאוחסנים בארון הבגדים, כמו גם בדירה עצמה.
התובעות מדגישות את עוגמת נפש ואי הנוחות הרבים שנגרמו להן, את התעלמות הנתבעים ממצוקותיהן, את מטרדי הריח שנגרמו ואשר בעטיים הן לא יכלו להתגורר בדירה ונאלצו לנדוד לבתים אחרים. לטענתן חייהן ושלוותם נפשן הופרעו קשות, וכך, בנוסף לנזקים הפיזיים נגרמו להן נזקים לא ממוניים קשים.
בשל אירועי הרטיבות האמורים, מבקשות התובעות לפצותן לפי הפירוט הבא:
עבודות שיקום הדירה בעקבות הנזילה מחודש ינואר 2011, בסך 8,816 ₪. לתמיכה בסכום זה צורפו הצעת עבודה, חשבוניות וקבלות וכן חוות דעת שמאי (נספחים 14, 17 לסיכומים).
תשלום למכבסה בגין ניקוי וטיפול בבדים שניזוקו באותה רטיבות, בסך של 5,600 ₪. לתמיכה בראש נזק זה הוגש אישור מבעל המכבסה והעתקי חשבוניות (נספח 18 לסיכומים).
עלות תיקון הנזקים הנוספים שנתגלו בחודש אוקטובר 2012, סך של 6,892 ₪. לתמיכה בסכום זה הוגשו הצהרות חתומות על ידי מי שנטען כי ביצעו את העבודות וכן חשבוניות בגין רכישת צבע והוצאות כביסה (נספח 20 לסיכומים).
עלות רכישת מזרונים חדשים ומשטח עץ בסך של 3,900 ₪ (נספח 21 לסיכומים).
עלות חוות דעת השמאי בסך של 1,100 ₪ (נספח 19 לסיכומים), והוצאות נוספות בגין העסקת עוזרת בית, איתור פרטי הנתבעים ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,336 ₪.
פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪.
הנתבעים אינם מכחישים כי בחודש ינואר 2011 אירעה נזילה בדירתם, אך טוענים כי לא הוכחה כל רשלנות בהתנהלותם, רשלנות בגינה יחובו בשל אותה נזילה. ובכל מקרה, לא הוכח בכל דרך כי אותה נזילה גרמה לנזקים הנטענים. הנתבעים מדגישים כי התובעות לא הגישו מטעמן חוות דעת ולא הוכח כי הנזקים הנטענים מקורם בנזילות שאירעו בדירת הנתבעים. חוות הדעת היחידה היא חוות דעת שמאי שביקר בדירה רק בחודש אוגוסט 2011, חודשים ארוכים לאחר אירוע הנזילה, ומספר חודשים לאחר שהנזק תוקן. לחילופין, הנתבעים הגישו מטעמם חוות דעת נגדית לפיה עלות משוערת של תיקון הנזק עולה כדי 2,500 ₪ בלבד (נספח ו' לסיכומי הנתבעים).
ועוד, סמוך לאחר אירוע הנזילה הראשון בחודש ינואר 2011, הגישו התובעות תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, ובה טענו לנזקי רטיבות שמקורם בצינור מי הדלוחין בבניין (ת.ק.11434-02-11). הנתבעים טוענים כי התובעות לא ציינו אלו נזקים נגרמו מהנזילה נשוא התביעה הקטנה ואלו נזקים נגרמו כתוצאה מהנזילה הנדונה, ומכאן שלא הוכיחו נזקיהן. לכך משיבים התובעים כי הנזקים נשוא תביעה זו שונים מהנזקים שנתבעו בתביעה הקטנה, כידוע היטב לנתבעים, ולא בכדי הטענה לנזק חופף לא עלתה בכתב ההגנה.
הטענות בגין הוצאות כביסה אינן נתמכות במסמכים מזמן אמת, הן מגובות במסמכים חלקיים שנערכו בדיעבד, אינן סבירות ואין לקבלן. ובאשר לתביעה בגין החלפת מזרנים, מדובר בהרחבת חזית אסורה מאחר וראש נזק זה לא נתבע בכתב התביעה.
הנתבעים טוענים כי יש לדחות גם את הטענות לנזקים נוספים שנתגלו לאחר הגשת התביעה, בחודש אוקטובר 2012, בראש ובראשונה מאחר ובניגוד לכל דין ובניגוד למוסכם, התובעות לא אפשרו לנתבעים לבחון את אותם נזקים חדשים (מכתב השמאי, נספח ב' לסיכומים). זאת ועוד, נערכה בדיקה נוספת בדירת הנתבעים על ידי מומחה לאיתור נזילות, ולא נמצא כל מוקד רטיבות בדירה (נספח ג' לסיכומים). לחילופין, עלות תיקון נזקים אלו עולה כדי 3,500 ₪ כאמור בהערכת השמאי מיום 18.03.13 (נספח ד' לסיכומים).
באשר להוצאות הנוספות, אין כל אסמכתא לתביעה בגין תשלום לעוזרת בית או בגין איתור פרטי הנתבעים (שגם לא היה בה כל צורך), ואת שכ"ט ב"כ התובעות יש לפסוק כמקובל.
בחנתי את מכלול המסמכים ונתתי דעתי לטענות הצדדים. בהתחשב במכלול השיקולים, על דרך הפשרה ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, אני מחליטה לחייב את הנתבעים באמצעות הנתבעת 4 לשלם לתובעות סך של 12,000 ₪ בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים, עותק מפסק הדין.