אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בדיר(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בדיר(אסיר) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
7128-03-12
09/01/2014
בפני השופט:
צבי ויצמן

- נגד -
התובע:
מאהר בדיר (החייב)
הנתבע:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. יריב שי ישינובסקי (מנהל מיוחד)

פסק-דין

פסק דין

לפניי בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל של החייב, בטענה להתנהלות חסרת תום לב של החייב, אשר צבר חובות לרשויות המס (מס הכנסה ומע"מ) (להלן: "רשויות המס") בסך כולל של למעלה מחצי מיליון ₪ עקב עבירות מס בהן הורשע.

הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב החל בחודש מרץ 2012. צו הכינוס בעניינו ניתן ביום 23.9.12, ונקבע בו, בין היתר, כי על החייב לשלם לכונס הרשמי סך של 500 ₪ לטובת נושיו מידי חודש החל מיום מתן צו הכינוס וכן להגיש דו"חות חודשיים ביחס להכנסותיו והוצאותיו.

לפי דו"ח מטעם המנהל המיוחד שהוגש לקראת הדיון בהכרזת החייב פושט רגל, לחייב חוב לרשויות המס בסך כולל של למעלה מחצי מיליון ₪. צוין כי מקור עיקר חובותיו של החייב הוא פלילי, ונובע מהימנעותו לשלם מס לרשויות המס. לאור חומרת עבירות המס שביצע החייב שביצוען הביאׂלהסתבכות הכלכלית בה הוא נתון, סבר המנהל המיוחד כי ספק אם ניתן יהיה ליתן לחייב הפטר בסיום ההליכים דנן. עוד הדגיש המנהל המיוחד כי החובות לרשויות המס הם חובות בדין קדימה ולפיכך ספק אם תמומש תכלית חשובה של הליך פשיטת הרגל לחלוקת הדיבידנד בין כלל הנושים. יחד עם זאת ולפנים משורת הדין המליץ המנהל המיוחד ליתן לחייב הזדמנות בה יוכל להגיע להסדר עם נושיו ולמנוע את ביטול ההליכים בעניינו, וזאת בתנאי שהחייב יפעל לתיקון מחדלים בהליך כגון צבירת חוב פיגורים של שני תשלומים, אי הגשת דוחות ואי המצאת אישורי מסירה לנושים.

בתגובתו לדו"ח המנהל המיוחד, טען ב"כ החייב כי החייב פיגר בשני תשלומים בשל אי משלוח שוברים, וכי דוחותיו הוגשו לכנ"ר כנדרש. לטענתו, כלל חובות החייב, לרבות חובות המס נוצרו בתום לב, ואלו לרשויות המס נוצרו בשל "עבירות מס שלא דיווח עליהם במועד ולא שילם חובותיו למע"מ". כן צוין כי החייב מרצה עונש מאסר בשל עבירות המס בהן הורשע, וכי לא היה מרצה עונש מאסר אם היה בידו לשלם למע"מ 50,000 ₪. נטען לפיכך, כי אין להעניש את החייב פעמיים, וכי יש מקום לאפשר לחייב להמשיך בהליך ולתת לו הזדמנות כפי שניתנת לחייבים אחרים.

בדיון מיום 20.6.13 חזרו הצדדים על טענותיהם (הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד). בהחלטה שניתנה באותו דיון נקבע כי על החייב להמציא לבית המשפט את כתב האישום שהוגש נגד החייב בגין עבירות המס שביצע וכן את הכרעת הדין וגזר הדין, וזאת על מנת שניתן יהיה ללמוד על מהות העבירות בהן הורשע החייב ועל היקפן, טרם מתן החלטה. נקבע שהחייב יוכל להגיש במצורף לכך טיעון לגבי השאלה האם יש לבטל את צו הכינוס עקב אופן יצירת החובות, וכי לאחר מכן יגישו המנהל המיוחד והכנ"ר במדורג את טיעוניהם בשאלה זו.

ב"כ החייב הגיש אכן את כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין. על פי כתב האישום, החייב נרשם כ"עוסק מורשה" בתחום חנויות מכולת ומינימרקטים. בחקירה שנערכה על ידי רשויות מע"מ התגלה כי בתקופה שבין 1/2010-5/2007 הנפיק החייב חשבוניות מס שסך העסקאות בהן הוא 2,171,83 ₪, בעוד שבדו"חות התקופתיים שהוגשו למנהל מע"מ דווח רק על עסקאות בסך 13,477 ₪ (למעשה, החייב לא דיווח כלל על הכנסותיו בתקופה הנזכרת לעיל, למעט הדו"ח בו נכלל דיווח על עסקאות בהיקף של כ-13,000 ₪). נטען כי החייב לא דיווח למנהל מע"מ על ההפרש בסך 2,158,361 ₪ ומסר דו"חות כוזבים במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

בהתאם להודאתו במיוחס לו בכתב האישום הורשע החייב ב-19 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דו"ח או מסמך אחר הכולל ידיעה כאמור, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום המס, עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. לפיכך נגזרו עליו 8 חודשים וחצי של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס כספי.

יחד עם זאת, ב"כ החייב טען כי עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל, וכי לאור העדר עבר פלילי לחייב, הודאתו בביצוע העבירות, העונש שהוא מרצה ומצבו הכלכלי, יש לאפשר לו להישאר בהליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי. צורף גם תצהיר של החייב, אשר פירט את הסיבות לעבירות המס שבוצעו על ידו, וזאת על מנת שיוכל לשלם חובותיו לשוק האפור, לאור איומים שקיבל, וביקש מחילה ורחמים על מנת שיוכל לשקם את עצמו ואת משפחתו.

בתשובה לתגובת החייב, טען המנהל המיוחד כי יש לבטל את ההליכים בעניינו של החייב, וזאת בשל מספר טעמים. ראשית, החייב הודה כי עובר לניהול הליכי פשיטת הרגל דנן בוצעה על ידו העדפת נושים אסורה, עת העדיף לשלם את החזר חובותיו לשוק האפור, וזאת על פני ביצוע התשלומים אותם נדרש לשלם לרשויות המס. בנוסף, וזה עיקר לטעמו, החלק הארי של חובות החייב נעוץ בכך שביצע מעשים פליליים במטרה להונות את רשויות המס. ביצוע מעשים אלו, לטענתו, נכנס לגדר הסייגים למתן הפטר על פי סעיפים 63(ב)(2), 63(ב)(6) ו-63(ב)(12) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, המסייגים מתן הפטר בין היתר במקרים בהם התנהלותו של החייב עובר לפשיטת הרגל מהווה ניהול לא מקובל של פנקסי חשבונות עסקיו או ניהול במרמה. יתירה מכך, המעשים הפליליים שביצע החייב מעידים על חוסר תום לבו בעת יצירת החובות, שהיקפם נרחב.

הכנ"ר בתגובתו הצטרף לעמדתו של המנהל המיוחד, לפיה בנסיבות העניין לא ניתן להכריז על החייב כפושט רגל ויש לבטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינו. זאת בעיקר לאור חומרתן של העבירות הכלכליות שביצע, אשר פוגעות בקופת הציבור ובערך השוויון בעמידה בנטל המס. עוד יש לתת את הדעת לריבוי העבירות, היקפן והעובדה כי החייב לא פעל להסרת המחדל. כל אלו, לשיטתו, מונעים מהחייב כל אפשרות של קבלת הפטר מהחלק הארי של חובותיו. יצוין כי לפי הנתונים העדכניים שמסר הכנ"ר הוגשו 4 תביעות חוב בסכום כולל של 540,821 ₪, מתוכם תביעת חוב אחת של מס ערך מוסף בסכום של 485,064 ₪, דהיינו בהיקף של כ-90% מהיקף כלל תביעות החוב.

לאחר עיון בבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליכים, בתגובת החייבת, בתשובת המנהל המיוחד ובעמדת הכנ"ר, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל בעניינו של החייב להתקבל. הסוגיה העיקרית המתעוררת במקרה דנן היא השפעת יצירת חובות באמצעות ביצוע עבירות פליליות על ההחלטה האם להכריז על החייב פושט רגל ובהמשך ליתן לו הפטר מחובותיו.

אמנם, אחת מהתכליות של הליכי פשיטת הרגל ומתן ההפטר לחייב היא ליתן הזדמנות לחייב, אשר איתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח "דף חדש" בחייו ולהשתקם [ראו: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45 (1993); ע"א 501/67 כונס הנכסים הרשמי נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23 (1968)]. יחד עם זאת, ההגנה על האינטרס של החייב בשיקומו אינה עומדת בפני עצמה אלא כפופה לעיקרון תום הלב.

לפיכך, כבר נפסק כי ההכרעה בסוגיה המתעוררת לפנינו טמונה באיזון הראוי שבין חשיבות שיקומו של החייב ויכולתו לפתוח "דף חדש" בחייו, לבין העיקרון של השמירה על שלטון החוק, הרתעת עבריינים ותקנת הציבור (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 4.5.03)). בחינתו של איזון זה נעשית על ידי בחינת חומרת העבירות שביצע החייב ואשר סייעו ביצירת חובותיו, היקפן והיקף הסכומים הכרוכים בהן. כמו כן יש לבחון האם החייב הורשע בעבירה וכן את עוצמת הקשר בין ביצוע העבירה לבין יצירת החובות.

העבירות הכלכליות חומרתן רבה והן פוגעות בקופת הציבור ובערך השוויון של העמידה בנטל המס (ראו: רע"פ 10699/07 קובן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.1.08); ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 721 (2004)), במיוחד כאשר החייב לא פעל להסרת מחדליו. לפיכך, יצירת חובות על ידי ביצוע עבירות מס במטרה להונות את רשויות המס ולהתחמק מתשלום מס, יכולה להיחשב כפעולה בחוסר תום לב של החייב המצדיקה את ביטול הליכי פשיטת הרגל [ראו: רע"א 2292/02 פואז נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 16.4.2002); פש"ר 85/03 משה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 1.2.04); פש"ר (חי') 1085/07 מחאג'נה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 14.10.09))]

במקרה דנן, החייב הורשע במספר רב (19) של עבירות מס, שנמשכו תקופה של כשנתיים וחצי, והודה כי פעל במודע לשם התחמקות מתשלום מס בשיעור ניכר לרשויות המס. כל אלו: חומרת העבירות, היקפן, הרשעת החייב, ביצוע העבירות במודע, מטים את הכף, באיזון האמור שבין השמירה על אינטרס החייב לבין השמירה על שלטון החוק ותקנת הציבור, אל עבר השמירה על שלטון החוק. הליך פשיטת הרגל לא נועד לשמש "מקלט" לחייבי מס אשר הגישו באופן שיטתי דיווחים כוזבים והשמיטו הכנסות בהיקפים גבוהים, כשכל מטרתם היא להתחמק מתשלומי מס אמת.

אין להתעלם גם מדברי המנהל המיוחד כי החוב לרשויות המס הוא בדין קדימה, ומשמעות הדבר כי נושיו של החייב הנושים בו בדין רגיל, לא יזכו לקבל ממנו דבר, בהגיע ההליך לסיומו. כך גם לגבי העובדה כי קיימת לכאורה תחולה לסעיפים 63(ב)(2), 63(ב)(6) ו-63(ב)(12) לפקודת פשיטת הרגל, באופן המטיל בספק רב מאד את יכולת החייב לקבל הפטר במסגרת ההליך.

כאשר מוסיפים לכך את גילו הצעיר של החייב, יליד שנת 1982, וכי העבירות לא נעברו לפני זמן רב, וכן כי הכרעת הדין וגזר הדין ניתנו לפני כשנה – שנתיים, נראה בעליל כי אין לאפשר לחייב, לפחות בשלב הזה, להשתמש בהליכי פשיטת הרגל כעיר מקלט וכמסלול לקבלת הפטר מחובותיו.

העדר עבר פלילי אחר של החייב (לטענתו, שכן הדבר לא נבדק) ורצונו לפתוח דף חדש בחייו ולשקם את חייו ואת חיי משפחתו (כרצונו של כל חייב), אינם שקולים כנגד האמור לעיל.

המסקנה כי יש להיעתר לבקשת הביטול נוכח האמור לעיל, מייתרת את הצורך לבחון טענות נוספות הנוגעות להעדפת נושי השוק האפור על פני נושים אחרים, והתנהלות החייב בהליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ