אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ 3279/14 נ.מ נ' ראש הממשלה ואח'

בג"ץ 3279/14 נ.מ נ' ראש הממשלה ואח'

תאריך פרסום : 22/06/2015 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

21/06/2015
בפני השופטים:
1. א' חיות
2. י' דנציגר
3. ע' פוגלמן


- נגד -
העותרת:
נ.מ.
עו"ד אליעד שרגא
עו"ד יעל נגר
המשיבים:
1. ראש הממשלה
2. המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה
3. שר הבטחון
4. משרד הביטחון - אגף משפחות והנצחה
5. שר התחבורה
6. חברת רכבת ישראל בע"מ
7. המוסד לביטוח לאומי

עו"ד מיטל בוכמן שינדל
עו"ד ענבל קנקה
פסק דין
 

                             

  

השופט ע' פוגלמן:

 

           עתירה זו נסבה בעיקרה על דרישה להנצחה של שמונת חללי רכבת ישראל שנהרגו במוסך הרכבת עקב פגיעת רקטה במהלך מלחמת לבנון השנייה כחללי צה"ל.

 

  1. בנה של העותרת, ש.מ. ז"ל, הינו בין הנופלים כתוצאה מהפגיעה במוסך הרכבת, שם נדרש על פי דין להתייצב גם במהלך המלחמה על מנת להבטיח את המשך פעילותה של הרכבת. העותרת מבהירה כי הדרישה להנצחה היא בבחינת חוב כבוד לאזרחים שהקריבו חייהם למען המדינה, לאחר שנדרשו להתייצב לעבודתם כחייילים לכל דבר ועניין. להשקפתה, נסיבות נפילת ש' ז"ל ורעיו אינן מתאימות לסיווג כפגיעת פעולות איבה, שכן הם חללי מערכות ישראל במלוא מובן המילה.

 

           הסעדים שמבקשת העותרת מבית משפט זה מבוססים על כמה נדבכים עיקריים: בקשה להכיר בחללים כחיילים שנספו במערכה; בקשה להעביר את הטיפול בהנצחה ליחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון; בקשה להקים גוף מוסמך במוסד לביטוח לאומי אשר יופקד על הטיפול בקבורה הממלכתית האזרחית, בהנצחה הממלכתית של חללים בפעילות אזרחית ובתשלום תגמולים למשפחות השכולות, בהתאם להצעת חקיקה שהציע הצוות לקביעת דרך הנצחת חללים מקרב גורמי הצלה וכבאות, שהוקם בעקבות אסון הכרמל (להלן: ועדת כשר); ובקשה להכיר בחללים כחללי צה"ל, על יסוד טענת הפליה בינם לבין חברי כיתות כוננות ורכזי ביטחון שוטף צה"לי (להלן: רבש"צים) שנפלו במילוי תפקידם.

 

  1. המשיבים 5-1 ו-7 (להלן: המשיבים) מצדם מבהירים כי המנוח לא היה חייל צה"ל בעת נפילתו ולכן אין להכיר בו כחייל שנספה במערכה לצורך הנצחה. ש' ז"ל הוכר כנפגע פעולות איבה, וככזה זכרו מונצח בצורה ממלכתית על ידי אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי בהתאם להמלצות הוועדה להשוואת תנאי נפגעי פעולות איבה לתנאים המקבלים אלמנות ויתומי צה"ל (ועדת מלץ). בהתייחס לראשים השונים של הסעדים שביקשה העותרת מבהירים המשיבים כי הנצחתם של נפגעי פעולות איבה הושוותה באופן מלא לזו של חללי צה"ל; כי המלצות ועדת כשר מופנות למתן מענה לעניינם של חללים בפעילות אזרחית שאינם נפגעי פעולות איבה; וכי גם לגבי רבש"צים ואנשי כיתות כוננות, הכלל הוא כי במקרה של פגיעה הם מוכרים כנפגעי פעולות איבה. המשיבים סבורים אפוא כי אין עילה להתערבות בפועלם.

 

  1. הנצחת זכרם של חללים אשר נפלו במערכות ישראל ובפעולות איבה וטרור היא משימה שקשה להפריז בחשיבותה. המסגרות השונות לטיפול בהנצחת חללי מערכות ישראל מזה וחללי פעולות האיבה מזה מעוגנות בשורה של הסדרי חקיקה שפורטו על ידי הצדדים לעתירה. גופים ממשלתיים שונים אמונים על הטיפול במשפחות החללים: משרד הביטחון אחראי לטיפול בהנצחת חללי מערכות ישראל ואילו המוסד לביטוח לאומי (להלן גם: המוסד) הוא הגוף האחראי להנצחת חללי פעולות האיבה ולטיפול בבני משפחותיהם. בצד האמור, המשיבים מציינים כאמור כי סל הזכויות להם זכאים בני המשפחה בשני המקרים דומה בעיקרו. שאלות העולות מהסדרי ההנצחה השונים, הובאו לפני בית משפט זה אשר לא מצא להתערב בהסדרים שהותוו על ידי הרשות המחוקקת והמבצעת (השוו: בג"ץ 3017/12 ארגון נפגעי פעולות איבה הארגון היציג נ' ראש הממשלה (4.2.2013) (להלן: עניין ארגון נפגעי פעולות איבה)).

 

  1. כזה הוא גם המקרה שלפנינו. הכרה במשפחות חללי ישראל נעשית בידי משרד הביטחון – אגף משפחות והנצחה, לפי הוראות חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, שהמנוח אינו נופל בגדרו, ומובן הוא שלא נוכל לחרוג מהוראות הדין ולהורות להכיר במנוח כחייל שנספה במערכה. המנוח מוכר, לעומת זאת, כנפגע פעולות איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. כפי שמציינים המשיבים, חוק זה משווה למעשה את זכויותיהן של משפחות נפגעי פעולות איבה לאלו של משפחות חללי צה"ל. המוסד לביטוח לאומי פועל במישורים שונים להנצחת נפגעי פעולות האיבה. כך למשל הוחלט על הקמת אנדרטה ייחודית ומרכזית לזכרם בהר הרצל. ש' ז"ל, יחד עם יתר נפגעי הרכבת, מונצח באנדרטת נפגעי פעולות האיבה ושמו חקוק על גביה. כמו כן, בדומה לאתר המרשתת (אינטרנט) "יזכור" המנציח את חללי צה"ל, מפעיל המוסד לביטוח לאומי את אתר "לעד", שהוא אתר הנצחה לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה. אתר האינטרנט "לעד" מציג מידע על החללים באופן דומה לאתר "יזכור" המנציח את חללי צה"ל. אף בנה המנוח של העותרת מונצח באתר "לעד" (http://www.laad.btl.gov.il).

 

  1. עוד נציין כי בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, משודרים בערוץ 33 ברצף שמותיהם של כל נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל גם יחד. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מפיק ספרי "יזכור" לחללי פעולות האיבה. בקרוב תסתיים עריכת הספר השלישי המנציח את הנופלים בין השנים 1999 ל-2009. בספר זה עתיד להיות מונצח גם בנה של העותרת. במסגרת זאת מזמין המוסד לביטוח לאומי את המשפחות לשלוח חומרים על יקיריהם, שעל בסיסם מנוסחת ההנצחה בספר, כאשר התהליך נעשה בשיתוף עם המשפחות וביוגרפיית החלל מפורסמת רק לאחר שהמשפחות מאשרות את טיוטת נוסח ההנצחה. כך נהג המוסד לביטוח לאומי גם בנוסח ההנצחה של ש' ז"ל.

 

  1. המוסד לביטוח לאומי מסייע למשפחות החללים אשר יוזמות הנצחה פרטית של יקיריהם, כגון הוצאה לאור של חוברת זיכרון או הקמת קרן מלגות. המוסד לביטוח לאומי אף מציע מענק תמיכה להנצחה קבוצתית למשפחות המתארגנות כעמותות שקמו לצורך הנצחת חללי אירוע מסוים של פעולת איבה. בצד האמור, פועל המוסד לביטוח לאומי להנצחת זכרם של נפגעי פעולות האיבה בדרכים נוספות. בתוך כך יצר המוסד קשר עם תנועות הנוער, השולחות נציגים לקבריהם של נפגעי פעולות האיבה בערב יום הזיכרון. תנועות הנוער מניחות על המצבות דגל ישראל ומדליקות נר זיכרון, וכן מקיימות במקום פעילות העוסקת בחייהם של אותם חללים. עד כה, מיפה המוסד לביטוח לאומי 2,800 קברים של נפגעי פעולות איבה. מנתוני המוסד לביטוחי לאומי עולה כי מתוך אותם קברים, כוסו ביום הזיכרון האחרון כ-2,400 קברים בדגל ובנר זיכרון. מיפוי הקברים שעורך המוסד לביטוח לאומי הועלה לרשת האינטרנט, בכדי לאפשר לציבור להגיע ולכבד קברים נוספים. המוסד לביטוח לאומי אחראי גם על הטיפול בזכויות ותגמולים נוספים להם זכאיות משפחות החללים, ובכלל זה מענק להוצאות אבל, מימון הסעות לאזכרות תקופתיות בבית העלמין ותשלום מענק אזכרה שנתית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ