בג"ץ 203/17

השופט י' דנציגר: 

           לפנינו עתירה דחופה למתן צו על תנאי, במסגרתה מבקשים העותרים להורות למשרד החינוך ליתן טעם מדוע לא יתאפשר לעותרים 1 ו-3, תלמידים מחוננים הלומדים בכיתה ו' במרכז למחוננים בעיר מגוריהם, להשתבץ לכיתת מחוננים בכיתה ז' מבלי שייאלצו לעבור מחדש הליך איתור למחוננים.

העתירה

1. לפי הנטען בעתירה, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשע/8(ב) "תלמידים מחוננים – תכניות ייחודיות ונהלים להפעלתן וליישומן" (להלן: חוזר המנכ"ל) בכיתה ב' כלל התלמידים ברחבי הארץ מוזמנים לגשת לבחינה לאיתור תלמידים מחוננים. התלמידים שאותרו כבעלי הציונים הגבוהים ביותר מאובחנים כ"מחוננים" ומנותבים ללימודים במסלול הייעודי למחוננים הפועל באזור מגוריהם. במספר קטן של יישובים (שישה יישובים סך הכל) פועלת "כיתת מחוננים" בבית הספר היסודי, בעוד שביישובים אחרים, נשלחים התלמידים שאותרו כמחוננים ללמוד יום בשבוע ב"מרכז מחוננים", שהוא מסגרת שבה לומדים התלמידים - פעם בשבוע, יום לימודים שלם - תכנים ייחודיים המותאמים לצרכיהם (זאת למעט שתי רשויות בלבד בהן קיימות שתי החלופות, לבחירת ההורים - תל-אביב וכפר-סבא). ישנם כמובן גם יישובים שבהם לא קיימות מסגרות לילדים מחוננים בגילאי בית הספר היסודי, ובמקרה כזה לעתים לומדים הילדים במרכז הקיים ברשות סמוכה. לעומת זאת, בגילאי חטיבת הביניים, קיימות ביישובים רבים יותר כיתות מחוננים. בהתאם לחוזר המנכ"ל, על מנת להשתלב בכיתת מחוננים בחטיבת הביניים נדרשים תלמידי כיתה ו' לעבור בחינה נוספת לאיתור מחוננים, לרבות תלמידים שכבר אותרו כ"מחוננים" במסגרת הבחינה שנערכה כשהיו בכיתה ב' ולומדים ב"מרכזי מחוננים". חריג לכך, בהתאם לחוזר המנכ"ל, הם תלמידים שלומדים במסגרת כיתות מחוננים במשך שנתיים רצוף, באותן רשויות מקומיות שבהן קיימות כיתות מחוננים בית-ספריות - אלה אינם נדרשים לעבור בכיתה ו' מבחן איתור נוסף והם משובצים באופן אוטומטי בכיתת המחוננים בכיתה ז'. חריג נוסף, נוגע לתלמידים אשר לא אותרו כמחוננים במבחן שהתקיים בכיתה ב' אולם כן הוכרו כמחוננים כשניגשו למבחן פעם נוספת, בכיתה ה', ומאז לומדים במרכז המחוננים. גם אלה, אינם נדרשים לעבור בחינה נוספת בכיתה ו'.

2. העותרים 1 ו-3 הם קטינים הלומדים כיום בכיתה ו' בקריית אונו, אשר אובחנו כמחוננים בהיותם בכיתה ב'. העותרות 2 ו-4 הן אמותיהם של העותרים 1 ו-3. מכיוון שבקריית אונו אין כיתת מחוננים לגילאי בית הספר היסודי, לומדים העותרים 1 ו-3 במרכז המחוננים שביישוב. כעת, טרם מעברם לחטיבת הביניים, נדרשים הם לעבור, פעם נוספת, מבחן לאיתור מחוננים, יחד עם יתר ילדי שכבת הגיל שלהם, וכן ראיון אישי, על אף שכבר אותרו כמחוננים ולומדים מזה כארבע שנים במרכז המחוננים.

3. לטענת העותרים, מבחן האיתור הנוסף אשר ילדי מרכז המחוננים נדרשים לעבור בכיתה ו' יוצר הבחנה פסולה ולא מוצדקת בין תלמידים הלומדים ברשויות שבהן קיימות כיתות מחוננים מובנות לבין תלמידים הלומדים ברשויות אחרות. ההבחנה מתבטאת, בין היתר, גם בעלות נוספת של מאות שקלים המוטלת על הורי התלמידים. אולם עיקר קצפם של העותרים יוצא על הצורך "להוכיח מחדש" את מחוננותם, תוך ביטול הישגיהם והשקעתם הרבה ו"הורדתם בדרגה", דבר היוצר לחץ נפשי כבד על העותרים (העותרים אף צירפו חוות דעת אודות הקושי הרגשי של העותר 3 בהקשר זה). לטענת העותרים, אין כל בסיס להבחנה האמורה, אשר פוגעת בשוויון ובזכותם של העותרים לחינוך שווה. פגיעה זו בעותרים היא, לשיטתם, לא סבירה, לא מידתית ונוגדת את עיקרון טובת הילד.

4. העותרים טוענים, בין היתר, כי מועד המבחן לאיתור מחוננים נדחה כבר פעמיים, דבר שהוביל אותם להאמין כי משרד החינוך שוקל את ביטול הבחינה, והציב אותם בלחץ נפשי פעם אחר פעם שכן התכוננו נפשית לבחינה שבסופו של דבר בוטלה ונקבעה שוב.

5. העותרים ביקשו לקבוע את העתירה לדיון דחוף, נוכח העובדה שמבחן האיתור שהם מתעתדים לגשת אליו קבוע ליום 16.2.2017.

תגובת המשיב - משרד החינוך

6. עמדת המשיב היא כי דין העתירה להידחות על הסף ולחלופין לגופה. לשיטתו, דין העתירה להידחות על הסף, שכן היא לוקה בשיהוי, שעה שהוגשה שבועות בודדים לפני מועד הבחינה אותה היא תוקפת, זאת על אף שכבר כשהתקבלו לתכנית המחוננים בסוף כיתה ב' הובא לידיעת העותרים דבר קיומה של בחינה נוספת. כן טוען המשיב כי דין העתירה להידחות לגופה, שכן ההיזקקות לבחינה נוספת היא סבירה לגופה, ואינה מקימה עילה להתערבות שיפוטית.