אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ 1893/11 ואח' הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח'

בג"ץ 1893/11 ואח' הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח'

תאריך פרסום : 30/08/2015 | גרסת הדפסה

בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק

30/08/2015
בפני השופטים :
1. ח' מלצר
2. צ' זילברטל
3. ד' ברק-ארז


- נגד -
העותר:
1. הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל
2. תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ
3. עמישב שירותים בע"מ
4. ישייב גרמן

המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. יגאל וירון
3. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
4. עמותת קו לעובד
5. עובדי חברת תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ
6. סרגיי זנדל
7. סער בטחון
8. גשש בע"מ
9. ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ

עו"ד שושנה גביש
עו"ד אודליה דנוך-שלום
עו"ד שלמה בכור
עו"ד עודד גיל
עו"ד עדי מנחם
עו"ד גל גורודיסקי
עו"ד אבי מור יוסף
עו"ד איגור גלידר
עו"ד אורטל דאי
עו"ד נעמה ונונו ואח'
פסק דין
  1. תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק) מגביל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות במקרה של "תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי" (כפי שמורה סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק, המכונה להלן: סעיף 10(3) או סעיף 10(3) לתוספת השנייה). פרשנותו של חריג זה לתחולתו של החוק הונחה לפתחנו. באופן ספציפי יותר, השאלה שהתעוררה בפנינו היא האם חריג זה חל בכל מקרה שבו חל על עובד הסכם קיבוצי והמעסיק או ארגון המעסיקים הוא צד לו, או שמא יש לפרשו כך שאינו חל במצבים כאלה, אם לא ננקטים צעדים ארגוניים או משפטיים לאכיפת זכויות העובדים שהתובענה הייצוגית מתייחסת להפרתן.

 

השאלה המשפטית

 

  1. סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות מגדיר את המקרים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית, ומגביל את הזכות לעשות כן רק ל"תביעה כמפורט בתוספת השנייה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית" (סעיף 3(א) לחוק). עיון בתוספת השנייה לחוק מלמד כי היא מכירה במקרים רבים שבהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בזכויות עובדים. סעיף 8 לתוספת השנייה קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעילה של הפליה בעבודה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 ובעילה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996. סעיף 10(1) לתוספת השנייה קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית גם בשלל עילות נוספות שמקורן במשפט העבודה.

 

  1. הוראות רחבות אלה סויגו בסעיף 10(3) לתוספת השנייה כדלקמן:

"בפרט זה –

'תביעה' – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי;

'הסכם קיבוצי' – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב"

 

           משמע: עובד אינו יכול להגיש תובענה ייצוגית אם חל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו ומעסיקו או ארגון המעסיקים שבו מעסיקו חבר הינו צד להסכם הקיבוצי. השאלה שעולה בעתירות שבפנינו נסבה על פרשנותו של תנאי זה. במילים אחרות, השאלה שעולה בערעור שבפנינו היא מהי תחולתו של הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה במקרה שבו חל הסכם קיבוצי.

 

עיקרי התשתית העובדתית וההליכים המשפטיים עד כה

 

  1. חרף האמור בסעיף 10(3) לתוספת השנייה הוגשו במהלך השנים בקשות לאישורן של תובענות ייצוגיות גם במקומות עבודה שבהם חלים הסכמים קיבוציים. העתירות שהגיעו לפתחנו נסבו על כמה הליכים שבהם הוגשו תובענות ייצוגיות מסוג זה. בעיקרו של דבר, בית הדין הארצי לעבודה קיבל בפסיקתו את העיקרון כי סעיף 10(3) לתוספת השנייה אינו מהווה מחסום בלתי-חדיר להגשתן של תובענות ייצוגיות אף במקום עבודה שבו חל הסכם קיבוצי, אך הוסיף והבהיר כי במקרה שבו תוגש תובענה ייצוגית שומה יהיה לבחון האם אכן הופקרו זכויות העובדים גם על-ידי ארגון העובדים המייצג אותם אם לאו, ורק אם אלה הם פני הדברים ניתן יהיה לאשר את התובענה הייצוגית. הדיון שבפנינו התקיים בשלוש עתירות שנסבו על פסקי דינו של בית הדין הארצי לעבודה בבקשות לאישור תובענה ייצוגית הנוגעות לזכויותיהם של עובדים בענף השמירה. כפי שיובהר בהמשך, העתירות שבפנינו מייצגות שלושה "דורות" בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה ביחס לתובענות הייצוגיות בדיני העבודה בכלל, ולכאלה שנסבות על הפרות של זכויות עובדים בענף השמירה בפרט. "דורות" אלה מייצגים את התקופה שבה הוגשו הבקשות לאישורן של התובענות הייצוגיות מבחינת היחס שבין מועד הגשתן של הבקשות לבין התפתחויות שחלו בפעילותם של ארגוני העובדים בכל הנוגע להגנה על זכויות העובדים בענף השמירה. "הדור הראשון" מייצג את התקופה שבה הגשת התובענות הייצוגיות קדמה לפעילותם של ארגוני עובדים לאכיפת זכויות העובדים בענף השמירה. "הדור השני" מייצג את התקופה שבה כבר החלה פעילות של ארגוני עובדים לאכיפת זכויות העובדים. פעילות זו התבטאה בחתימתו של הסכם קיבוצי כללי שנועד לאכוף את זכויותיהם של העובדים בענף השמירה מכוח דיני העבודה, צווי הרחבה והסכמים קיבוציים שונים (להלן: הסכם האכיפה הכללי). הסכם האכיפה הכללי חל על כל המעסיקים החברים בארגון המעסיקים בענף השמירה ועל כל מעסיק שיצטרף אליו לאחר חתימת ההסכם, בכל הנוגע לעובדים בחברות אלו המועסקים בתפקידי שמירה ואבטחה. ב"דור השני" הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו בתקופה שבה הסכם האכיפה הכללי טרם בא לעולם, ורק פסקי הדין בעניינן ניתנו בתקופה שבה כבר חל. "הדור השלישי" מייצג את התקופה שבה הבקשות הוגשו לאחר שהסכם האכיפה הכללי כבר עמד בתוקפו, אלא שעדיין מתעוררות שאלות באשר למידת תרומתו לאכיפת זכויות העובדים הלכה למעשה.

 

  1. ההסכמים הקיבוציים בענף השמירה – כאמור, שלושת ההליכים שבפנינו מתייחסים לזכויות עובדים המועסקים בענף השמירה. בענף זה קיים ארגון מעסיקים, הוא הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל (להלן: ארגון המעסיקים). ארגון המעסיקים חתם ביום 12.7.1972 על הסכם קיבוצי כללי עם הסתדרות העובדים הכללית (להלן: ההסכם הקיבוצי הכללי משנת 1972 ו-ההסתדרות הכללית, בהתאמה). ההסכם הקיבוצי הכללי משנת 1972 הורחב לכלל המעסיקים בענף השמירה ביום 25.12.1973 (להלן: צו ההרחבה משנת 1973). ביום 2.11.2008 נחתם בענף השמירה הסכם קיבוצי כללי חדש (להלן: ההסכם הקיבוצי הכללי משנת 2008). הסכם זה חל על מעסיקים שהם חברים בארגון המעסיקים ועל כל עובד שמועסק בעבודות שמירה או אבטחה. הוראותיו של הסכם זה הורחבו בצו הרחבה מיום 21.6.2009 כך שהן חלות על כל המעסיקים בענף השמירה והאבטחה בישראל ועל עובדיהם המועסקים בתפקידי שמירה ואבטחה (להלן: צו ההרחבה משנת 2009). משמעות הדברים היא שלכלל המועסקים בענף השמירה מוענקות הזכויות המעוגנות בצווי ההרחבה האמורים, מן השנים 1973 ו-2009, בהתאמה. למרות זאת, ודומה שעובדה זו אינה שנויה עוד במחלוקת, לא אחת העובדים בענף זה לא קיבלו את מלוא הזכויות המגיעות להם, וחרף זאת לא ננקטו פעולות אכיפה במישור הקיבוצי להגנה עליהן. על רקע זה, החלו להיות מוגשות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שעניינן הפרות אלה, אף במקומות עבודה שבהם חל ההסכם הקיבוצי הכללי מכוח חברותו של המעסיק בארגון המעסיקים.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ