אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בג"ץ: חוק איסור מימון טרור לא חל על העברת כספים לעזה לצורך תשלום משכורות לעובדים

בג"ץ: חוק איסור מימון טרור לא חל על העברת כספים לעזה לצורך תשלום משכורות לעובדים

תאריך פרסום : 17/06/2009 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
1169-09
15/06/2009
בפני השופט:
1. הנשיאה ד' ביניש
2. המשנה לנשיאה א' ריבלין
3. א' פרוקצ'יה


- נגד -
התובע:
פורום משפטי למען ארץ ישראל - ע.ר.
עו"ד יצחק בם
עו"ד דן לנדאו
הנתבע:
1. ראש הממשלה ח"כ אהוד אולמרט
2. שר הבטחון ח"כ אהוד ברק
3. שר האוצר ח"כ רוני בראון
4. השר לבטחון פנים ח"כ אבי דיכטר
5. נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר

עו"ד מיכל מיכלין-פרידלנדר
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

העתירה

1.        זוהי עתירתה של עמותת הפורום המשפטי למען ארץ ישראל כנגד ראש הממשלה, שרים בממשלה, ונגיד בנק ישראל, שתכליתה היתה למנוע את ביצועה של החלטת הממשלה המאפשרת העברה דרך ישראל של כספים בסך 175 מליון ש"ח מבנקים באיזור יהודה ושומרון (להלן - איו"ש) לרצועת עזה. טענת העותרת היא כי העברה זו מנוגדת לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 (להלן - חוק איסור מימון טרור). כן נתבקש צו ביניים אשר יאסור על העברת הכספים עד למתן הכרעה בעתירה.

2.        עיקרי טענות העותרת הן כדלקמן:

           ארגון החמאס הוכרז ב-22.6.89 כארגון טרור על פי סעיף 8 לפקודה למניעת טרור, תש"ח-1948 (להלן - הפקודה למניעת טרור). כיום, רצועת עזה נשלטת על ידי ממשלה נבחרת מטעם החמאס, וביום 19.9.07 הכריז הקבינט הבטחוני על רצועת עזה כעל ישות עוינת.

           ביום 5.2.09 פורסם כי ראש הממשלה הורה על העברת 175 מליון ש"ח במזומן מבנקים באיו"ש לבנקים או לגורמים אחרים ברצועת עזה. כן פורסם כי שר הבטחון ושרת החוץ התנגדו להחלטה זו. באותו ערב, פנתה העותרת אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה כי יורה על הקפאת העברת הכספים, בהיותה מנוגדת להוראות חוק איסור מימון טרור. העותרת טוענת כי מתקיימים בהעברת כספים זו האיסורים הקבועים בחוק זה, ואילו היתר מיוחד על פי סעיף 9(ד) לאותו חוק, המאפשר העברת רכוש על פיו חרף איסורי החוק, לא ניתן. היתר מכח החוק, כאמור, ניתן על ידי שר האוצר בהתייעצות עם שר הבטחון והשר לבטחון פנים. במקרה הזה, לא רק שלא ניתן היתר כזה, אלא שר הבטחון הודיע בפומבי על התנגדותו למהלך זה של העברת כספים. העותרת טוענת, אפוא, כי העברת הכספים כאמור פסולה מכוח האיסורים המוטלים על פי החוק, והיתר שעשוי היה לגבור על האיסורים האמורים, לא ניתן כאן. לפיכך, העברת הכספים נגועה באי חוקיות, ואין להתירה.

           העותרת מוסיפה וטוענת, כי אין לשעות במקרה זה לטענה לפיה העברת הכספים בנסיבות האמורות היא ענין מדיני שלגביו נמנע בית המשפט מהפעלת בקורת שיפוטית. בעניין זה מדובר בפעולה מינהלית האסורה במפורש בחקיקה ראשית. בית המשפט מופקד על קיומו של החוק, ובמקרה של סטייה ממנו, הוא מצווה להתערב ולמנוע הפרת חוק גם כאשר הנושא הוא בעל אופי מדיני מובהק.

           מעבר להיבט אי החוקיות נוכח הוראות החוק, טוענת העותרת כי העברת הכספים בנסיבות המקרה הנדון לוקה בחוסר סבירות קיצוני. התרת העברת כספים בהיקפים גדולים לרצועת עזה, הנשלטת על ידי ארגון החמאס, מקימה הנחה ברמת הסתברות גבוהה, כי הכספים יגיעו לידי ארגון הטרור השולט ברצועה. אופן קבלת החלטת הממשלה, שהתאפיין בבהילות רבה, מצביע על כך שלא נשקלו השיקולים הראויים בדרך קבלתה. לפיכך, לא רק שההחלטה בדבר העברת הכספים אינה מתיישבת עם החוק, אלא היא גם חורגת חריגה קיצונית מדרישת הסבירות.

3.        בצד העתירה, בקשה העותרת צו ביניים בהול אשר ימנע את העברת הכספים עד להכרעה בעתירה, כדי שיימנע מצב של "מעשה עשוי" אשר ייתר את הדיון בה. לבקשה זו השיבה המדינה כי בירור עובדתי העלה כי בעת מתן תגובתה, המשאיות הטעונות בכספים נמצאו כבר במעברי הגבול, ואמורות היו לעבור לעזה בתוך זמן קצר, לאחר תיאום עם כל הגורמים.

4.        בית משפט זה (כב' השופט רובינשטיין) דחה בהחלטתו את הבקשה לצו ביניים. הטעם שניתן לכך הוא כי מדובר, בראש וראשונה, בשאלה בעלת אופי מדיני הנוגעת למרקם העדין שבתפר בין היחסים המקויימים עם הרשות הפלשתינית לבין העדר "יחסים עם החמאס השולט בעזה ופעולות צבאיות אל מולו", כלשון ההחלטה. כן הוסיף בית המשפט, כי היועץ המשפטי חיווה דעתו כי לא נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה בדבר העברת הכספים, ובכך נטל עליו אחריות לתקינות ההליך בצד המשפטי. לאור כל אלה, הוחלט שלא ליתן צו ביניים.

           עם זאת, בית המשפט הורה למדינה להגיש תגובה עניינית מנומקת לעתירה, על אף שעם דחיית הבקשה לצו ביניים היה ברור כי העתירה הפכה תיאורטית, שכן המשאיות הטעונות בכספים עברו בינתיים במעברי הגבול, והגיעו ליעדן ברצועת עזה. ההתייחסות העקרונית לעתירה זו התבקשה מאחר שהיא, ועתירות אחרות דומות לה, מוגשות על פי רוב כאשר הפעולה, שאת ביצועה מבקשים למנוע, מצויה כבר בעיצומה. משכך, ככל שבירור העתירה נקשר תמיד להיבט הקונקרטי שלה, משמעות הדבר היא כי היבטיה העקרוניים לעולם אינם מגיעים לליבון ולהכרעה, אלא אם כן הם נבחנים גם כאשר הסעד האופרטיבי הפך בינתיים בלתי רלבנטי. לאור זאת, הוחלט במקרה זה לבחון את ההיבט העקרוני של העתירה, אף שעניינה הקונקרטי כבר אינו עומד על הפרק (השוו בג"צ 2655/06 נועם נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 27.03.06), פסקה 5 לפסק דינו של השופט לוי; בג"צ 1768/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-17 (לא פורסם, 06.02.06), פסקה 6 לפסק דינו של השופט גרוניס; בג"ץ 9279/04 חלפין נ' ראש ההוצאה לפועל (לא פורסם, 03.01.05), פסקה 4 לפסק דינה של השופטת נאור).

תשובת המדינה

5.        בתשובת המשיבים לעתירה נפרשה, בראש וראשונה, תשתית עובדתית לרקע הדברים: הובהר כי, מעת לעת, לאור פנייה של ראש הממשלה הפלסטיני או המפקח הפלסטיני על הבנקים, או של ראש הרשות המוניטארית הפלסטינית, מתירה ישראל העברה של מזומנים מבנקים באיו"ש לבנקים ברצועת עזה, וזאת לאחר תיאום בין מפקדת הפעולות בשטחים לבין בכירים ברשות הפלסטינית והבנקים באיו"ש וברצועת עזה. ההעברה נעשית בתיאום עם משרד הבטחון, אשר אחראי על פתיחת המעברים בין ישראל לרצועה, ומתבצעת באמצעות כלי רכב משוריינים. ההעברה של כסף מזומן כאמור נעשית במסגרת הקשרים ההדוקים בין המערכות הפיננסיות של איו"ש ורצועת עזה. במקרה זה, היתה פנייה לבנק ישראל מהמפקח הפלסטיני על הבנקים בנוגע להעברת כסף מזומן מבנקים פלסטיניים ברמאללה לסניפים ברצועת עזה, שנועדו לממן משכורות של 78,000 עובדים של הרשות הפלסטינית המתגוררים ברצועה. נושא העברת הכספים נשקל בממשלה, והושמעו לגביו דעות שונות. בסופו של דבר, ראש הממשלה החליט שלא למנוע את ההעברה. ההעברה בוצעה ביום 6.2.09 לאחר תיאום בין מפקדת תיאום הפעולות בשטחים לבין גורמים מטעמו של ראש הממשלה הפלסטיני והבנקים ברצועת עזה.

6.        אשר למישור המשפטי, טוענת המדינה את הטענות הבאות: דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה נוגעת לעניינים מדיניים מובהקים שבהם אין בית משפט זה נוהג להתערב. נושא העברות כספים מאיו"ש לעזה דרך ישראל מערב סוגיות של מדיניות חוץ, בטחון, כלכלה, ועניינים הנוגעים ליציבות המערכת הפיננסית באיו"ש וברצועת עזה. שאלות אלה דינן להידון ולהיקבע על ידי המערכת המדינית, ואין מקום להתערבות שיפוטית בעניינן. עמדת המדינה היא כי דין העתירה להידחות גם לגופה. הנסיבות העובדתיות, כפי שהן מתוארות בתשובה, אינן נכנסות כלל לגדרו של חוק איסור מימון טרור, ואין מדובר במקרה זה בפעולות ברכוש המהוות עבירות פליליות על פי הגדרת החוק. המדובר בהעברת כספים, המיועדים לתשלום משכורות לעובדי הרשות הפלסטינית, כחלק מהסדרים מדיניים עם הרשות הפלסטינית. סעיף 9 לחוק איסור מימון טרור כלל לא חל על עניין זה, ואין יסוד לטענה כי העברת הכספים בנסיבות אלה מנוגדת לחוק זה.

הכרעה

7.        עניינה של עתירה זו בבקשת סעד להורות לממשלה להימנע מביצוע החלטת ראש הממשלה להיענות לבקשת המפקח על הבנקים הפלסטיני להעביר כספים מבנקים ברמאללה לבנקים ברצועת עזה לצורך מימון משכורות של 78,000 עובדי הרשות הפלסטינית המתגוררים ברצועת עזה. במוקד העתירה עומד החוק לאיסור מימון טרור, והטענה המרכזית היא כי העברת הכספים אסורה על פי אותו חוק, ולא נתקיים לגביה החריג לאיסור, המאפשר מתן היתר מיוחד בתנאים הנקובים בסעיף 9(ד) לחוק. טענה נוספת היא כי גם אם ההעברה אינה אסורה, היא לוקה באי-סבירות קיצונית, ודינה להתבטל גם מטעם זה.

           העתירה מעלה, אפוא, שתי סוגיות עיקריות שראוי להתייחס אליהן: האחת - האם חוק איסור מימון טרור חל על העברת כספים מסוג זו שבוצעה כאן? השניה - גם אם אין החוק חל על העברת הכספים האמורה, האם קיימת עילת התערבות שיפוטית במעשה העברת הכספים על פי אחת העילות המוכרות לכך במשפט הציבורי?

התשתית העובדתית

8.        המדינה פרשה בתשובתה את התשתית העובדתית להעברת הכספים. תשתית זו, המצויה בידיעתם של גורמי הממשל, לא נסתרה בידי העותרת. אלה הם הנתונים העובדתיים המהווים בסיס לבחינה המשפטית של הסוגיות העולות בעתירה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ