בדיע מנסור נ' ועדה לתכנון ובנייה רמלה מחוז מרכז

לפני בקשה דחופה להורות על זימונו של נותן צו הריסה מינהלי, מר אברהם ברון כהן, מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה לדיון שנקבע ליום 4.1.18 "וזאת למען ייחקר ויעיד בפני בית המשפט הנכבד אודות נסיבות הוצאת צו ההריסה המנהלי וקיום תנאי הסף להוצאתו, בייחוד חובת קיום ההתייעצות המוקדמת המוטלת עליו".

מדובר בצו הריסה מנהלי אשר נחתם ביום 15.1.18 והבקשה לביטולו או לעכב ביצועו הוגשה ביום 25.1.18 שלא בהתאם לתקנות ומבלי להמציאה לב"כ המשיבה או לקבל עמדתה .

לבקשת ב"כ המבקש הוריתי ביום 29.1.18 על עיכוב ביצוע הצו ועל דחיית מועד הדיון שנקבע ליום 1.2.18 בתחילה.

לגופו של עניין, לאור מהות הבקשה שבפני ומפאת סד הזמנים הקצר שהותיר בידי ב"כ המבקש, מצאתי לדחות את הבקשה, אף מבלי להידרש לעמדת ב"כ המשיבה.

למעלה מהעובדה שאני מוצאת טעם נפגם בעיתוי הגשת הבקשה, היינו - ביום חמישי בשעה 14:38 כשהדיון נקבע ליום ראשון 4.2.18 , אינני מוצאת גם כל נימוק משכנע להיעתר לה , למעלה מהיותה פתח לזימון שלא לצורך של עדים שהינם עובדי מדינה בכירים ,מה שעשוי לפתוח להיות לעומס וסרבול משפטי ואכיפתי בהליך זה.

לזכות הרשות עומדת חזקת התקינות, לפיה הפעולה המנהלית נעשתה כדין אלא אם הוכח אחרת, לפיכך הטוען כי צו הריסה מנהלי הוצא שלא כדין או שנפל בו פגם, עליו הנטל להוכיח זאת (רע"פ 2958/13 תייסיר סבאח נגד מדינת ישראל )עוד נקבע לא אחת כי נחיצות עדים שהם עובדי ציבור בכירים תישקל במשורה במקרים חריגים שבחריגים ובכל מקרה לגופו. יש לשוב ולהזכיר כי מדובר בסדר דין שונה ומקוצר שבו ביהמ"ש יפעיל ביקורת שיפוטית על צווי הריסה מנהליים באופן מצומצם למדיי, בהינתן כי הסמכות להוצאת צו הריסה מנהלי מקורה בצורך ליצירת כלי אכיפה יעיל וחלים עליו כללי המשפט המנהלי.

לא בכדי נקבע בסעיף 2(ג) לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בבקשה לעניין צו הריסה מנהלי) , תש"ע – 2010 , כי על הבקשה להיתמך בתצהיר לאימות העובדות בבסיסה לצד צירוף כל המסמכים הנוגעים לעניין . די במסמכים שצורפו לעיוני ובדיון שיתקיים במעמד הצדדים, טרם שאקבל החלטה מושכלת והמבקש יכול לדאוג לעדים רלוונטים מטעמו לדיון שנקבע.

סופו של דבר – הבקשה נדחית.

עותק ההחלטה יועבר ללא דיחוי לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ח, 01 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.