בב"נ 60011-11-15 אבו גויעד נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

זוהי בקשה להארכת מועד נוספת לביצוע צו הריסה מנהלי אשר למעשה ניתן במסגרת הודעה מוסכמת שהוגשה לבית משפט זה ביום 6.12.15 ולפיה המבקש היה אמור להרוס את המבנים נשוא הבקשה עד ליום 6.3.16.

ביום 9.3.16, היינו שלשה ימים לאחר המועד שנקבע לביצוע הצו, הגיש המבקש בקשה נוספת להארכת מועד ולאחר שלא ניתנה תגובת המשיבה, ניתנה החלטה המאריכה את המועד לביצוע הצו עד ליום 15.5.16.

בדיעבד הסתבר כי תגובת המשיבה התקבלה אך לא נסרקה, אולם, גם לאחר הגשת תגובת המשיבה סבר בית משפט זה כי יש מקום לבחון את הדברים עד לקבלת תמונה ברורה באשר למצב התכנוני ועל כן נותרה ההחלטה בעינה.

על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי על ידי המשיבה אולם ערעור זה נדחה בשלב זה הואיל וטרם הובררה השאלה התכנונית ובמיוחד עניין ה"אופק התכנוני" (עפ"א 7809-04-16).

במסגרת דיון שהתקיים ביום 25.5.16 הסתבר כי המסמכים שהגיש המבקש לוועדה לתכנון אינם עומדים בתנאי הסף, אולם, ניתנה למבקש ארכה להגשת המסמכים הרלוונטיים עד ליום 1.6.16. המבקש הגיש את המסמכים רק ביום 9.6.16 (דבר שאף הביא לעיכוב מה במתן החלטת בית המשפט).

מכל מקום, כלל הוא כי צווי הריסה יש לבצע. במיוחד כאשר מדובר בצווי הריסה מנהליים וההלכה בעניין זה ידועה ומוכרת. יחד עם זאת אין לשכוח כי מדובר בצעד שהוא בלתי הפיך ועל כן ככל שקיים "אופק תכנוני" יש לאפשר את בחינתו ולתת את הסיכוי להכשרת הבניה ולהעדיף אפשרות זו על האפשרות ההרסנית.

במקרה זה המשמעות של צו ההריסה היא קשה ביותר עבור המבקש. מדובר במבנים המשמשים לו לפרנסתו. גם השימוש בגדר, בהתאם להגדות שציין ב"כ המשיבה בדיון שבפניי, נועד למניעת יציאת בעלי חיים וייתכן כי לא יהיה צורך בהריסתה, ככל שהיא עומדת בתנאים שנקבעו.

עיון במסמכים שהוגשו ביום 9.6.16 לבית המשפט מלמד כי המבקש עומד עתה בתנאי הסף והמועד להפקדת התכנית נקבע לחודש אוגוסט 2016.