בב"נ
בית משפט השלום קריות
|
53048-08-15
02/09/2015
|
בפני השופטת:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
מבקשים:
1. דוד אלגרבלי
2. פאמילי חברה להשקעות בע"מ
|
משיבה:
מועצה מקומית כפר ורדים
|
| החלטה |
בפני בקשת המבקשים לבטל צו הפסקה מינהלי שהוציא ראש הרשות המקומית (המשיבה) ביום 25.8.15 (אם כי נמסר לידי המבקשים רק ביום 28.8.15), ואשר בו ניתנה הוראה למבקשים להפסיק בניהול עסק המפורסם בשם "וילה אחוזת אדיב", ואשר במסגרתו משכירים המבקשים, או מי מהם יחידות אירוח המצויות בתוך שתי וילות הבנויות על מגרשים סמוכים בשטח מועצת כפר ורדים.
הצו הוצא בהתאם לסמכות ראש המועצה הקבועה בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, וזאת מאחר והעסק מנוהל ללא שהוצא לו רשיון עסק על אף שהוא טעון רישוי לפי פרט 7.1(ב) לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013, וכן מצויים במקום בריכה וג'קוזי אשר השימוש בהם טעון רישוי לפי פרטים 7.4(א) ו-7.4(ג).
לצורך המשך הדיון אביא כבר עתה את הוראת פרט 7.1(ב) העומדת במרכז הדיון והקובעת את הצורך בקבלת רשיון עסק ביחס לעסק מסוג:
"השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע".
(הוראה דומה בנוסחה קיימת בפרט 7.4 ביחס לבריכה דהיינו שהרישוי הנדרש לגביה הינו רק באם היא משמשת יותר מ-4 יחידות אירוח).
ביחס לג'קוזי אין בתוספת לצו כל התיחסות ולפיכך, לכאורה, ג'קוזי המשמש עסק נדרש לו רישוי עסק ולמעשה לא נטען אחרת בפני.
טענות המבקשים
למבקשים שלל טענות כנגד הוצאת הצו, לרבות טענות לאפליה על רקע גזעני, אולם אינני סבורה כי טענות אלו הוכחו, ולו בבדל ראיה (מלבד תחושותיהם הסוביקטיביות של המבקשים על רקע היות אחד מבעלי המבקשת 2 דרוזי), ולפיכך אין בכוונתי כלל לשעות להם.
טענתם העיקרית של המבקשים, והיא זו שבגינה אני סבורה שיש בכלל מקום לבחון את תקפות צו ההפסקה המינהלי, הינה הטענה כי העסק המנוהל במקום אינו טעון רישוי מאחר ומספר יחידות האירוח הקיימות בו אינו עולה על 4 יחידות אירוח (שכן בכל אחת מהוילות קיימות שתי יחידות אירוח לכל היותר), ולפיכך אין תחולה לצו ביחס אליו.
המבקשים מוסיפים טוענים כי גם באם הם טועים בהבנתם את תחולת הצו ביחס לעסקם, הרי משהודה ב"כ המשיבה בפתח הדיון בפני כי מדובר בשאלה משפטית שאינה חד-משמעית, ובהעדר הצבעה על כך שהפרשנות בה נוקטת המשיבה היא העולה בקנה אחד עם הוראות החוק, לא היה מקום להוצאת צו הפסקה מינהלי שהינו צעד דרסטי שאינו מתאים לשימוש במקרה מעין זה. המבקשים מוסיפים כי בצו שהוצא אין כל טענה ביחס לסכנה מיידית לציבור כתוצאה מניהול העסק במקום, והטעם היחיד להוצאתו הינו העדרו של רשיון עסק, שיקול שאינו יכול, לבדו, להוות בסיס להוצאת צו הפסקה מינהלי.
טענות המשיבה
המשיבה מצידה טוענת כי את המונח "יחידות אירוח" יש לבחון לפי הפוטנציאל הקיים במבנים הקיימים במקום, ומקום שמדובר בשתי וילות שבכל אחת מהן 5 חדרים, הרי שיש פוטנציאל להשכרת כל אחד מהחדרים כ"יחידת אירוח". בפועל, עפ"י בדיקת המשיבה, היחידות מושכרות באופנים שונים (לעיתים למשפחות ולעיתים לקבוצות), כך שאין לקבוע את הגדרת "יחידת האירוח" על פי מספר המבנים אלא עפ"י כמות החדרים המשפיעה על כמות האנשים. לטענת המשיבה העובדה שכל החדרים ממוקמים בתוך שתי וילות איננה הופכת את העסק לכזה שיש בו שתי "יחידות אירוח" שכן כמות האנשים שיכולים להתארח באותן שתי וילות הינה גדולה, יש במקום בריכה וג'קוזי, וכל אלו יוצרים סיכונים שבגינם יש לחייב בהוצאת רשיון עסק.