בב"נ
בית משפט השלום באר שבע
|
22191-12-15
10/12/2015
|
בפני השופט:
יעקב דנינו
|
| - נגד - |
המבקש::
גהאד אבו רקייק
|
המשיבה::
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום
|
| החלטה |
בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.
המבקש טוען כי "אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המבקש הינו בעל המבנה..." (ס' 8 לבקשה), וכי "הינו אחד הבעלים הרשומים של המגרש עליו בנוי הבית נשוא צו ההריסה" (ס' 6 לבקשה). חרף טענתו בדבר קיומה של זכות בעלות במקרקעין, אין המבקש מצרף אסמכתא כלשהי, ולמעשה, בתצהירו הנלווה אין הוא טוען כלל כי הוא אחד הבעלים הרשומים במגרש.
בכל ההערכה, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, אך המבקש לא טען כן בתצהירו ואף לא צירף ראיה כלשהי בנדון.
לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. בהקשר זה ראה דברים מפורשים שנקבעו על ידי כב' הנשיא י. אלון:
"המערער לא מניח אפילו קצה טענה בדבר זכות נטענת בדין או כדין שיש לו כביכול בקרקע ובמבנה נשוא הצו. בהינתן זאת, לא הניח המערער תשתית כלשהי בבקשתו לביהמ"ש קמא כי המדובר כלל באדם "...הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מנהלי...".... די היה בכך, עפ"י מבחני הפסיקה, לדחות על הסף בקשה שהייתה מוגשת על ידו לביטול הצו. מקל וחומר שיש בנתון זה כדי נימוק כבד משקל נוסף לדחיית בקשתו לביטול הארכת מועד ביצוע הצו - אשר מלכתחילה לא היה כלל בר זכות לבקש את ביטולו" (ס' 13 לפסק הדין בעפ"א 25706-11-14 (מחוזי ב"ש) אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל).
השווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי ב"ש) - פורסם במאגרים.
על פי הוראות תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.
זאת ועוד. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
באשר לחלופה האחרת הנקובה בסעיף 238א(ח), המחייבת הוכחה כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, טוען המבקש כי "המבנה קיים ומאוכלס לכל הפחות מחודש אפריל 2015, וממתין הוא לאישור התכנית החקלאית לאזור, על מנת להגיש תכנית בהתאם להכשיר את המבנה" (ס' 11 לבקשה), ובתצהירו אף טען כי "המבנה מחובר למים וחשמל מאז ומתמיד" (ס' 3 לתצהיר).
המבקש לא צירף כל אסמכתא מתאימה להוכחת טענתו בנדון, הגם שלכאורה בנקל יכול היה לעשות כן, למצער ביחס לשימוש המבוצע במבנה "מאז ומתמיד".