אלנבארי נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

1.ביום 6/09/2017 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי מטעמים הומניטריים.

2.ביום 6/09/2017, ולפנים משורת הדין בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע הצו עד להחלטה אחרת, בכפוף להפקדה ע"ס 10,000 ₪, והבקשה נקבעה לדיון לאחר צירוף תגובת המשיבה.

3.ביום 27/09/18, יום קודם לדיון שנקבע, הגיש המבקש באמצעות מייצג אחר, בקשה לביטול צו ההריסה המנהלי בטענה כי המבנה קיים עוד משנת 1993 ושופץ ביולי 2017, לצורך התאמתו למבקש.

•נטען, כי המבנה הקודם לא נהרס מעולם אלא הוסף לו תוספת שך כ-6 מ"ר בפינה הצפון מזרחית וסגירת קיר באורך של כ-8 מ"ר אשר היה סגור באופן חלקי בבניה בגובה של 80 ס"מ ורצועת איסכורית ברוחב 1 מ'.

•עוד נטען, כי האמור בבקשה המקורית (אשר הוגשה על ידי מייצג אחר) לפיו המדובר במבנה אשר נהרס והוקם מחדש- מקורו כפי הנראה בטעות בהבנת הדברים ואינה משקפת את המציאות כהוויתה.

הבקשה נתמכה בתצהיר מטעם בנו של המבקש וכן במסמכים רפואיים.

4.במסגרת הדיון שנערך נחקר הבן של המבקש וכן הוגש לבית המשפט תיק הפיקוח.

5.ביום 15/11/17 נמחקה הבקשה מחוסר מעש הואיל וסיכומי המבקש לא הוגשו במועד.

6.ביום 23/11/17 ולבקשת המבקש, נעתר בית המשפט לבטל את החלטת המחיקה, והורה על מועדים חלופיים להגשת הסיכומים.

7.סיכומי המבקש הוגשו ביום 24/12/17 וסיכומי המשיבה הוגשו ביום 15/01/2018.