בבושקין נ' לוסובסקי ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובע, התאונה ארעה עת נסע בכביש חד מסלולי, ביקש לפנות ימינה ואולם רכב הנתבעים, אשר רצה באותה שעה לעקוף אותו מימין, פגע ברכבו.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחו של התובע, נוכח העובדה כי החל בפנייה שמאלה, ורק ברגע האחרון, ולאחר שרכב הנתבעים כבר המשיך בנסיעתו, סטה בפתאומיות ימינה והתאונה הפכה, עקב כך, לבלתי נמנעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני ואת סיכומי באי כוחם של הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הצדדים חולקים באחריות לאירוע התאונה, באופן שבו התובע נושא באחריות בהיקף של 40% ואילו הנתבעים נושאים בהיקף של 60%. טעמיי להלן.

עיון בתמונות המקום מלמד כי עסקינן בכביש בן נתיב נסיעה אחד, לכל כיוון, הגם שמדובר בנתיב רחב למדי. (ת/1).

מעדויות שני הצדדים אני למדה כי רכב התובע נסע לפני רכב הנתבעים, ולבסוף אף פנה ימינה לתוך מתחם חנייה.

המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה האם, קודם אותה פנייה, החל התובע בפנייה שמאלה, אם לאו.

בעניין זה מצאתי לבכר את גרסת הנתבעים, וזאת נוכח העובדה כי טענותיהם אלו נזכרו כבר בהודעה לחברת הביטוח, ומעל כל אלו, נתמכו בעדותו של נהג נוסף, שלישי, אשר חזה בתאונה.

בפני העיד מר קגנוב ועדותו עמדה בקנה אחד עם עדותו של הנתבע 1, הגם שלא נכח בעת חקירתו של הנתבע 1 באולם.

מעדות התובע עלה כי ראה את רכב הנתבעים בשעה שזה נוסע לימינו, קודם הפנייה ימינה, ושעה שרכב הנתבעים צמוד למדרכה מימין.

בנסיבות אלו, העובדה כי עצר את הרכב לשיטתו, לאחר שהחל בפנייה, לא היה בה כד למנוע את התאונה.

עדותו של התובע, על פיה הנתבע ביקש לרשום על פתק את דבר אחריותו לתאונה, נחזית לכאורה כבלתי סבירה ולא מצאתי לאמצה.

אני סבורה כי מקום בו ראה התובע את רכב הנתבעים, קודם הפנייה, ואף צפה ברכב הנתבעים כשהוא "יוצר" נתיב נסיעה נוסף מצד ימין, היה עליו לוודא כי יוכל להשלים את הפנייה ימינה, קודם שהחל בה.

גם מקום בו קיימת זכות קדימה, יש לוודא כי זו ניתנת בפועל על ידי הנהג האחר. בכל מקרה, אין מקום ליטול אותה בכוח, שאז נגרמות התאונות, כדוגמת התאונה נשוא התביעה שבפני.

במסגרת חקירתו הנגדית, נשאל התובע מדוע פנה לאחר שהבחין ברכב הנתבעים כשהוא נוסע לימינו במהירות כשהוא צמוד למדרכה, והשיב : "כי רציתי לפנות".

(בעניין זה ראה עמוד 1 שורה 28, עמוד 2 שורה 1 לפרוטוקול).

ככל שהדבר נוגע לתובע, כאן מקור הכשל והאחריות.

מאידך, מעדותו של הנתבע 1 עלה כי חזה ברכב התובע כשהוא מבקש לפנות שמאלה, ועל כן בחר לעקוף אותו מצד ימין. בנקודה זו, התרשל הנתבע 1 באופן מהותי.

אין מקום לביצועה של עקיפה מצד ימין של רכב המבקש לפנות, בוודאי במקום שבו לכאורה קיים נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.