באום נ' טל

החלטה

ברקע הבקשה הנוכחית לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ניצבת התובענה בתיק העיקרי, בה התבקש סעד הצהרתי בנוגע למחלוקת בין הצדדים באשר לסכומה של יתרת תשלום על פי הסכם פשרה קודם בין הצדדים.

בדיון ביום 5.1.12 ניתן, בהסכמת הצדדים, פסק דין, בו התקבלה העתירה בתיק העיקרי. כן נקבע בפסק הדין, נוכח קבלת העתירה ובהתאם לסעיף 1.2 להסכם הפשרה נשוא ההליך, כי תיק ההוצל"פ אשר נפתח על ידי המשיב עובר להגשת התובענה, ייסגר ויבוטל כל הליך קיים במסגרתו וכן יוסרו השעבודים הרשומים לטובת המשיב על נכסי החייב בלשכת רישום המקרקעין וברשם המשכונות. עוד נקבע, כי השיקים המקוריים שמסר המבקש למשיב, יושבו לידיו.

כן התחייב ב"כ המשיב בדיון הנ"ל, כעולה מפרוטוקול הדיון, לשתף פעולה עם כל מהלך פרוצדוראלי נדרש לשם סגירת תיק ההוצל"פ, ביטול העיקולים והסרת השעבודים.

ביום 22.2.12 הוגשה הבקשה הנוכחית לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שעניינה טענת המבקש לאי שיתוף פעולה מצד המשיב ובא כוחו בהקשר לחתימה על הטפסים הנדרשים לשם טיפול בביטול העיקול והסרת השעבודים, וכן לאי השבת השיקים לידיו, כמתחייב מפסק הדין.

בדיון בבקשה ביום 24.4.12 התברר, כי בקשת הביזיון, בעיקרה, אינה רלבנטית עוד, באשר לאחר הגשתה, חתם המשיב על הטפסים עליהם התבקש לחתום לשם הסרת השעבודים וכן הבהיר כי אין בידיו שיקים נוספים של המבקש.

באשר לעיקולי המקרקעין, ובהתאם לבקשת ב"כ המבקש בדיון הנ"ל, ניתן בזה צו המורה ללשכת רישום המקרקעין בחולון על ביטול העיקולים הרשומים לטובת המשיב על נכסי המבקש הבאים, ביישוב אזור:

גוש 6783 חלקה 23 תת חלקה 21.

גוש 6783 חלקה 23 תת חלקה 14.

בין הצדדים נותרה, אם כן, מחלוקת בשאלת ההוצאות בגין בקשה זו. בעניין זה טען המבקש לזכותו לפסיקת הוצאות נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד המשיב וב"כ לאחר מתן פסק הדין, בניגוד להתחייבותם בדיון בו ניתן פסק הדין, שהצריך את הגשת הבקשה, אשר רק לאחריה נעתר המשיב וחתם על הטפסים הנדרשים לביטול השעבודים. המשיב טען, מנגד, כי לא היה כל צורך בהגשת הבקשה, באשר המבקש יכול היה לפנות לבית המשפט, כמקובל, לקבלת פסיקתא עם פרטי השעבודים, כך שלא נדרשה כלל חתימתו על הטפסים. כן טען, כי הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט הינו הליך מעין פלילי, אשר אינו כולל אפשרות להשתת הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון הנ"ל, אני סבורה, כי אין מקום, בנסיבות העניין, לחיוב המשיב בהוצאות.

אמנם, במסגרת הדיון שהתקיים ביום 5.1.12 אכן התחייב ב"כ המשיב לשתף פעולה עם כל מהלך פרוצדוראלי שנדרש על מנת לקיים את פסק הדין, לרבות בעניין סגירת תיק ההוצאה לפועל וביטול השעבודים.

ואולם, סבורני, כי "דרך המלך" במקרה זה הייתה אכן בפניה לבית המשפט, במידת הצורך, בבקשה לחתימה על פסיקתא, אשר תכלול את פרטי הנכסים לגביהם מבוקשים ביטול השעבודים והעיקולים, וכי דרך זו, שהינה מהלך טכני פשוט, עדיפה על פניה לצד שכנגד לשם חתימה על טפסים לשם כך.

אכן, טוב היו עושים המשיב ובא כוחו, כבר שנעשתה אליהם הפניה לחתימה על טפסי הסכמה לביטול השעבודים והעיקולים, לו היו משתפים פעולה וחותמים בהקדם על הטפסים הנדרשים ולא מערימים קשיים בעניין, גם אם לא היה הכרח בכך לשם הסרת השעבודים. שיתוף פעולה מסוג זה וחתימה על הטפסים לא היו כרוכים בטרחה או בעלויות ממשיות כלשהן מבחינת המשיב ואף לא בחשיפה משפטית כלשהי, כך שלא הייתה, לטעמי, הצדקה להתנהלות המשיב ובא כוחו בהקשר זה.

יחד עם זאת, אינני סבורה, כי היה מקום להגשת בקשת ביזיון בנסיבות אלו, אלא להגשת בקשה כאמור למתן פסיקתא על ידי בית המשפט. מכל מקום, אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את הקביעה, החמורה, כי המשיב ביזה את החלטת בית המשפט, וממילא אין מקום לחיוב המשיב בהוצאות.

משכך, איני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ב, 06 מאי 2012, בהעדר הצדדים.