באב אל זקאק אגו"ש חקלאית נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון

החלטה

לפני בקשת התובעת לזימון עד – מר יצחק דגון, כעד מטעם התביעה. מדובר בשמאי אשר ערך "טיוטת חוות דעת" עבור הנתבעת ביחס למחלוקת נשוא תובענה זו, אך הנתבעת איננה מתכוונת לזמנו כעד הגנה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי כי אין להיעתר לבקשה.

התובעת טוענת בבקשה כי זימונו של העד השמאי הינו לצורך בחינת הנזק שבמחלוקת (נזק שנגרם לדרך) וכי עדותו של העד מהווה עדות מומחה.

אלא שעד זה לא הגיש חות דעת מומחה בתיק זה: הנתבעת אמנם שכרה את שירותיו של העד מלכתחילה, אך בחרה, על פי זכותה לעשות כן, שלא להגיש לבית המשפט חוות דעת מומחה של עד זה. העד גם לא הגיש חוות דעת מומחה מטעם התובעת בתיק זה, שכן התובעת כלל לא שכרה את שירותיו כמומחה על מנת שיחווה דעתו במחלוקת.

לעניין זה יוזכר, כי תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת, כי אם רצה בעל דין להביא עדות בעניין שבמומחיות לביסוס טענה מטענותיו, עליו להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מהמועד שנקבע להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמו. בענייננו, כאמור, לא הוגשה חוות דעת מומחה של עד זה מטעם מי מן הצדדים, וממילא לא רשאי התובע להביא עדות זו, שהינה בעניין שבמומחיות, בלא שהוגשה חוות דעת.

העובדה שטיוטת חוות דעת שהכין העד (שאיננה חתומה), גולתה בתצהיר גילוי מסמכים מטעם הנתבעת, אין בה כדי להצדיק זימונו של העד כעד מומחה, כל עוד לא הוגשה חוות דעת מומחה של העד בתיק זה, מטעם מי מן הצדדים.

על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אדר א תשע"א, 13 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.