באבאין נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני תביעה על סך של 9752 ₪.

התובע טוען בתביעתו כי בחודש פברואר 2004 קיבל הודעת תשלום קנס הרשומה על רכבו.

התובע טוען כי חוקיותו של הדוח שקיבל מוטלות בספק גדול, חלה התיישנות על הדוח וכי הנתבעת ניצלה לרעה את סמכותה לעיקולים וחרגה מהמותר לה בחוק.

התובע מפרט השתלשלות עניינים נרחבת במסגרתה הגיש בקשה להישפט אשר נדחתה על ידי הנתבעת ובהמשך "לאחר שלא שמע יותר מהנתבעת ולתומו חשב שהנתבעת הבניה לבסוף את טעותה ובטלה את הדו"ח".

על כן עתר התובע לביטול הדו"ח והסרת עיקול על רכבו כמו גם החזר כספים מעוקלים, תשלום הוצאות ופיצוי בגין ירידת ערך הרכב בשל הטלת העיקול.

הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעת בו נטענו טענות לגופו של עניין, מבלי שהנתבעת חלקה על סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה.

עם זאת, על בית המשפט זה לעורר שאלת הסמכות העניינית אף מיוזמתו.

למעשה התובע מבקש בתביעתו לבטל את הרשעתו בגין דו"ח תעבורה (נספח א' לכתב ההגנה).

התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות הינה ניסיון לתקוף בהליך אזרחי זה את תוצאותיו של הליך פלילי אשר נותר על כנו לאחר שבקשת התובע להישפט נדחתה על ידי הנתבעת, מהטעמים המפורטים בכתב הגנתה וכאשר המבקש לא פנה לבית המשפט בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי.

הליכי הגביה אשר ננקטו הינם בהתאם לפקודת המיסים גבייה.

המדובר בהליכים לגבייה מיידית של הקנס אשר נגזר על התובע אשר הורשע בעבירה המיוחסת לו וזאת ללא שיקול דעת.

התובע לא התייחס בנפרד ובפרוטרוט לחוקיות הקנסות והתיישנותם מחד גיסא ולהתיישנות העונש מאידך גיסא וכאשר נשאל על כך על ידי בית המשפט נתן תשובות עמומות.

הנני מפנה בין השאר לע"א 8080/99 נפתלי וקס ואח' נ' עיריית תל-אביב (לא פורסם) וכן ל-בר"ע 2323/06 אורי שלזינגר נ' עריית תל-אביב (לא פורסם).

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ושמעתי את עדות התובע כמו גם את טיעוני הצדדים הנני מוצאת לנכון לדחות את התביעה בכללותה בהעדר סמכות עניינית.

מעבר לדחיית התביעה ,בשל העדר סמכות עניינית כמפורט לעיל, הנני מוצאת לנכון לציין כי היה מקום לדחות את התביעה לגופה לאחר שהתובע לא הוכיח כי בוצעה גביה ביתר וכי נגרמו לו נזקים בשל כך.

ת/1 מהווה רק אסמכתאות חלקיות באשר לכספים מעוקלים שנתפשו אצל צד ג' אך אין בו וביתר הנספחים לכתב התביעה ראיה כי אכן נגבו כספים ביתר.

בהעדר יתרת זכות במועד כלשהוא לא הוכח כי הליכי גביה לגבית החוב ננקטו שלא כדין וכן לא הוכח באמצעות חוות דעת שמאי או ראיה אחרת כי הטלת העיקול לכשעצמה גרמה לירידת הערך של הרכב המעוקל.

אשר על כן, הנני דוחה את התביעה בשל כל הטעמים אשר הובאו לעיל.

הואיל ונציגת הנתבעת לא מצאה לנכון ליתן התייחסותה לסמכותו העניינית של בית המשפט מבעוד מועד ואף לא עשתה כן עת נשאלה על כך במהלך הדיון, אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות במקרה זה.