א 62863-11-14

1. בפניי בקשת התובע ליתן כנגד הנתבעת פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

2. התובע, שנפגע, לפי טענתו, בתאונת דרכים ביום 2.8.14, הגיש ביום 30.11.14 תביעה כנגד הנתבעת, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975. (להלן – "התאונה").

3. ביום 7.12.14 בוצעה לנתבעת המצאה כדין של כתב התביעה (העתק מאישור המסירה צורף לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה).

4. על אף המצאה כדין שנעשתה כאמור לעיל, והחלטת בית המשפט מיום 14.5.15 - לא נתנה הנתבעת כתב הגנה, גם לא הודעה כלשהי.

5.לציין כי בין לבין נתן התובע בקשה לתשלום תכוף, שגם היא הומצאה לנתבעת כדין – אך גם לה לא ניתן מענה, וכך ניתנה ביום 14.5.15 החלטה בה חויבה הנתבעת בתשלום תכוף בסך 8,000 ₪.

6.בהיעדר מענה מטעם הנתבעת מבקש עתה התובע לחייב הנתבעת בפיצוי המגיע לו בגין התאונה, ועל פי החלטה מיום 28.6.15 המציא תצהיר לתמיכה בבקשתו, ובו העיד אודות אופן התרחשות התאונה והנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממנה לטענתו.

7.התובע אכן זכאי לפסק דין כנגד הנתבעת שלא נתנה כתב הגנה, וכאמור לא רק כאן חדלה , אלא שאף לא נתנה תשובה לבקשה לתשלום תכוף, גם לא קיימה ההחלטה שניתנה - אלא שעיון בתצהיר שנתן התובע ובמסמוך שצורף לו, העלה כי לא ניתן להיעתר לבקשתו שלב זה, מתוך מה שהונח בפני בית המשפט.

8.התובע טוען בתצהיר שנתן, כי מאז התאונה ועד ליום 1.5.15 לא חזר לעבודתו – אלא שעל פי אישורי המחלה שצירף – הומלץ לו על מנוחה עד יום 31.10.14.

מעבר למועד זה לא הוצג כל אישור שיהא ממנו ללמוד כי המערער אכן היה באי כושר עד המועד לו טען.