א.ר.ח.מ חב' לבניין בע"מ ואח' נ' שירותי גרר איזור בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תובענה ע"ס 208,586 ₪, בגין נזק שנגרם למשאית המחוברת אליה משאבת בטון מסוג מרצדס, מ.ר. 6863000, עקב חילוץ שבוצע על ידי הנתבעת.

התביעה:

התובעים טוענים, כי ביום 13/8/02 ותוך כדי נסיעה מאתר העבודה באזור התעשייה בטמרה , משאית החלה לנסוע אחורנית על מנת לשטוף את המשאבה המחוברת למשאית, במקום צדדי, בשולי הכביש, על מנת, כך נטען, לא ללכלך את הכביש. תוך כדי נסיעה לאחור, החליקה המשאית וכתוצאה מכך התהפכה המשאית והידרדרה לוואדי.

התובעים המשיכו וטענו שבעקבות התאונה הודיעו לסוכנת הביטוח וזו האחרונה עירבה שמאי רכב אשר הגיע, כשהמשאית הייתה בתוך הוודאי. השמאי בדק את המשאית ולאחר מכן חברת הביטוח ו/או מי מטעמה, הזמינו שירותי חילוץ למשאית על מנת לחלצה ולהוציאה מהוואדי.

לטענת התובעים, כתוצאה מהתאונה לא ניזוקה המשאית ו/או משאבת הבטון ו/או באופן משמעותי, אלא הנזק היה קטן ביחס לנזק אשר נגרם כתוצאה מהחילוץ.

התובעים ממשיכים וטוענים, כי החילוץ שבוצע בידי הנתבעת גרם למשאית נזק כבד בחלקה הקדמי ובעקבות נזקים אלו, זומן שמאי מטעם התובעים, אשר בדק את המשאית וחוה את דעתו לנזקים אשר נגרמו כתוצאה מהחילוץ, שכונה על ידי התובעים, כתאונה שנייה.

התובעים טוענים, כי שילמו סך של 18,000 ₪ בגין עלות החילוץ וזאת בשיק דחוי ל- 90 ימים .

התובעים טוענים, כי הנזק שנגרם בעקבות החילוץ הרשלני, לטענתם, בסך 167,400 ₪ ללא מע"מ וללא הוצאות.

התובעים מייחסים לנתבעת הפרת חובות חקוקות ורשלנות שהתבטאה, בין היתר, באי אספקת גורר מיומן, לא פיקחה על עבודת הגוררים, לא הייתה מצוידת בציוד מתאים לביצוע החילוץ ולא נהגה כפי שחברה שמספקת שירותי גרירה סבירים נוהגים בנסיבות העניין והשתמשה בשיטת חילוץ לא מתאימה ו/או לקויה ו/או פגומה.

כתב ההגנה:

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי התובעים לא שילמו בגין הוצאות הגרירה, השיק שניתן על ידם חולל באי כיבוד ואף התובעים לא הגישו כל התנגדות לביצוע השיק בלשכת ההוצאה לפועל.

הנתבעת מוסיפה ומציינת, כי אכן קיבלה קריאה לחילוץ המשאבה אשר הידרדרה במדרון ועם הגיעם של נציגי הנתבעת לזירה, הבחינו במשאית ההפוכה במורד המדרון, אשר ניזוקה בהתהפכות.

הנתבעת ביצעה את החילוץ לשביעות רצון התובעים, אשר היו בזירה, ללא כל תלונה מצידם ומבלי שגרמה למשאית נזק נוסף וכי לא נשמעה על תלונה או טענה לגבי טיב החילוץ, במשך השנים שחלפו מיום החילוץ ועד הגשת התובענה.

ראיות התביעה:

מטעם התובעים העיד תובע מס' 3 וכן הוגשה בהסכמה חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים, שסומנה כת/1 וכן העידה גב' מאיר רחל.

התובע מס' 3 ציין בתצהירו, כי ביום 13/8/02 ותוך כדי יציאת המשאית מאתר העבודה אזור התעשייה תמרה ותוך כדי נסיעה אחורה הידרדרה המשאית במדרון והתהפכה.

בסעיף 6 לתצהירו מציין התובע מס' 3 כי החילוץ גרם למשאית נזק כבד בחלקה הקדמי וכי הנזק שנגרם מההתהפכות הן למשאית והן למשאבת הבטון קטן ביחס לנזק שנגרם עקב החילוץ. מחקירתו בפני, מתברר כי בעת התהפכות וההידרדרות הוא לא נכח במקום, אישר כי לא היה הנהג של המשאית וכי הבן שלו ונהג המשאית הודיעו לו טלפונית מאחר והיה במקום אחר (עמ' 4 שורות 6-10).

מכאן, אף אישר התובע מס' 3 כי לא היה עד להידרדרות (עמ' 4 שורות 16-17) וכי מאשר כי המשאית לאחר ההידרדרות וההתהפכות הינה כפי שמשתקף בתמונה שסומנה נ/1.

עוד הודה תובע מס' 3, כי היה ביטוח למשאית, וכי חב' הביטוח דחתה את דרישתו לפיצוי ויתר נכון כלשונו "לא קבל כסף מחב' הביטוח" (עמ' 5 שורות 23-29).