פלונית נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח'

לפני בקשת המבקשת למנותה כאפוטרופוס על ענייניו האישיים והרכושיים של אביה.

המבקשת היא בתו של האדם, מר *** (הלן: "האדם"), אלמן, יליד X.X.1948, בן 77, המתגורר בבית אבות "***" ב ***.

המבקשת היא בתו הבכורה של האדם, אשר לו 3 ילדים נוספים, המשיבים 2-4.

השתלשלות ההליכים

ביום 21.11.2024 הגישה המבקשת בקשה למינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של האדם. לבקשה צרפה חוות דעת רפואיות מיום 29.3.23 ומיום 27.11.23 מהן עולה לטענתה כי האדם סובל מירידה קוגניטיבית ונמצא בשלבים הראשונים של תהליך דמנטי.

ביום 2.12.2024 הגישה המבקשת בקשה דחופה לאסור כל שימוש בחשבון הבנק של האדם ועד להכרעה בבקשתה למינוי אפוטרופוס, בקשה זו טרם הוכרעה והיא תוכרע במסגרת פסק דין זה.

ביום 11.12.2024 הגישה המבקשת בקשה דחופה נוספת וביקשה להורות למשיבים להחליף את בא כוחם לאור ניגוד עניינים ואי עמידה בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. בקשה זו נדחתה ביום 14.12.2024 ונקבע שעל המבקשת להפנות טענות אלו ללשכת עורכי הדין.

ביום 19.12.2024 הוגשה תגובות המשיבים 2-4 (ילדיו של האדם ואחיהם של המבקשת) אשר התנגדו למינוי אפוטרופוס על גופו ורכושו של אביהם וביקשו לדחות את בקשת המבקשת לאיסור שימוש בחשבון הבנק של האדם. לטענתם המסקנה מחוות הדעת מיום 29.3.23 שצרפה המבקשת היא שהאדם כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך ומגלה התמצאות בכל המובנים. מכאן שהאדם אינו זקוק למינוי אפוטרופוס. לתגובתם צרפו חוות דעת רפואיות מיום 10.7.24 ומיום 13.12.24.

ביום 15.1.2025 הוגש תסקיר עו"ס לס"ד בו המליצה שלא להורות על מינוי אפוטרופוס לאדם, ההמלצות יפורטו בהמשך.

ביום 17.3.2025 התקיים דיון במעמד הצדדים, ב"כ היועמ"ש, עו"ס לס"ד והאדם. במהלך הדיון התקיימה שיחה בין בית המשפט לאדם בנוכחות עו"ס לס"ד וב"כ יועמ"ש רווחה בלבד.

בסיום הדיון סיכם כל אחד מהצדדים את טענותיו בעל פה.

טענות המבקשת

המבקשת טוענת כי האדם אובחן כסובל מירידה קוגניטיבית בתחילת 2023 ואובחן כחולה דמנציה בחודש נובמבר 2023.

המבקשת טוענת כי האדם ערך ייפוי כוח מתמשך לטובתה בחודש 03/2023 על מנת שהיא תדאג לכל ענייניו ותפעל לטובתו מבלי להיאלץ להתמודד עם אחיה או מול ערכאות משפטיות. האדם ביטל את ייפוי הכוח המתמשך בחודש 11/2024 לנוכח לחץ שהופעל עליו לעשות כן, מאחר והאדם סובל מירידה קוגניטיבית ותלוי באחרים בתפקודי היום-יום שלו הוא קל להשפעה.

המבקשת טוענת כי לאור הלחץ המופעל עליו מצד בני משפחה האדם מקבל החלטות שאינן לטובתו ומנוגדות לאינטרסים שלו עצמו כגון: החלפת המטפל מחברת הסיעוד, המרת שעות ביטוח לאומי לכסף, ביטול ייפוי כוח מתמשך שערך לטובת המבקשת, שינוי מיופה כוח בביטוח הלאומי וסירוב לצאת מבית האבות לתורים אצל רופאים שקבעה לו המבקשת.

המבקשת טוענת כי על פי המסמכים הרפואיים שצרפה לבקשתה האדם אינו מסוגל להבין את המשמעות של חתימה על מסמכים וההשלכות הנלוות, ומבקשת להורות שלא יחתימו אותו על מסמכים נוספים.

בבקשתה מבקשת המבקשת להורות כי המטפל מביטוח לאומי יהיה אדם זר ולא בן משפחה וכן להורות על מינוי פסיכיאטר שיערוך בדיקה לאדם.

עוד מבקשת להורות כי ביטול ייפוי הכוח המתמשך אינו תקף או להורות לחילופין למנותה או למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס על אביה.

המבקשת טענה שאין להסתמך על חוו"ד ד"ר גרינברג, אותה צרפו המשיבים, שכן היא מוטה ושגויה ומסתמכת על כתבי הטענות והתכתבויות בין המבקשת למשיבים. ד"ר גרינברג ציינה בחוות דעתה שהסתמכה על בדיקה פסיכיאטרית של ד"ר סגל אך לא צרפה אותה.

בדיון ביום 17.3.2025 חזרה המבקשת מבקשה להורות על מינויה כאפוטרופוס על אביה וביקשה להורות על מינוי גוף חיצוני.

עמדת המשיבים 2-4

המשיבים 2-4 מתנגדים למינוי אפוטרופוס לאביהם, שכן לטענתם הוא אינו זקוק לאפוטרופוס.

המשיבים רואים בבקשת המבקשת ניסיון להתעשרות על חשבון האב ולהתעמר בבני המשפחה.

המשיבים טוענים כי המבקשת פועלת באותו דפוס התנהגות וכפי שפעלה כלפי האם בעבר כאשר לקחה אותה לחתום על ייפוי כוח מתמשך לטובתה ואף התנהל כנגדה הליך צו הגנה שהורה למבקשת להתרחק מהאם.

המשיבים טוענים כי המבקשת מנסה להחליט ולשלוט על האב כפי שעשתה בעבר על האם המנוחה, היא גורמת ללחצים כבדים על האב ומשפיעה על חייו לרעה.

המשיבים צרפו לתגובתם חוות דעת רפואיות המראות כי האב אינו זקוק כלל למינוי אפוטרופוס והם מבקשים לדחות את בקשת המבקשת ולחייבה בהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כדין.

עמדת עו"ס לסדרי דין

עו"ס לסדרי דין סבורה שאין למנות לאדם אפוטרופוס. לאחר שעיינה בחוות הדעת הרפואיות ולאחר ששוחחה עם האדם הגיעה למסקנה שהוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס.

עו"ס לס"ד הבהירה שתפקידה, בהתאם להכשרה המקצועית שעברה ולאור ניסיונה מאז שנת 2012, הוא להתרשם תחילה האם האדם זקוק לאפוטרופוס, על בסיס סדרת שאלות שבאמצעותן היא בוחנת האם הוא יכול לקבל החלטות ולטפל בענייניו וכן על פי חוות הדעת הרפואיות שהוצגו בפניה. ככל ומסקנתה היא שיש למנות לאדם אפוטרופוס תפקידה הוא להמליץ על זהותו.

עו"ס לס"ד הבהירה שמסקנתה המקצועית היא שהאדם אינו זקוק למינוי אפוטרופוס והוא כשיר לעת הזו לנהל את ענייניו בעצמו.

עמדת ב"כ יועמ"ש רווחה

במעמד הדיון ביום 17.3.2025 הצטרפה ב"כ יועמ"ש רווחה להמלצות התסקיר שאין למנות לאדם אפוטרופוס על גופו או רכושו בעת הזו.

ב"כ יועמ"ש רווחה ציינה שאמנם יש אינדיקציות לכך שלאדם ירידה קוגניטיבית מסוימת אבל אין בה בכדי למנוע ממנו לנהל את ענייניו בעצמו או לקבל החלטות בעצמו. מצד שני ישנם מסמכים רפואיים שבהם מצוין כי האדם יכול לקבל החלטות, כשיר קוגניטיבית, וממצאים אלו מצטרפים להמלצת העו"ס שהיא גורם ניטרלי לחלוטין.

ב"כ יועמ"ש רווחה הבהירה כי תפקיד עו"ס לס"ד הוא להתרשם באופן בלתי אמצעי מהאדם, לפגוש אותו ואת הגורמים המטפלים בו, לעיין במסמכים הרפואיים ולתת המלצתה המקצועית, וכך עשתה העו"ס במקרה זה. השיקול היחידי העומד בפני עו"ס לס"ד הוא טובתו של האדם, מינוי אפוטרופוס משמעותו פגיעה קשה בחירותו של אדם ויש לנקוט בו רק ככל ויש בכך צורך.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בעמדת עו"ס לס"ד, עמדת יועמ"ש רווחה, טענות הצדדים והמסמכים המונחים בפניי, ולאחר שנפגשתי עם האדם, שמעתי את קולו ורצונו והתרשמתי ממנו באופן בלתי אמצעי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וכי אין מקום למינוי אפוטרופוס על רכושו וגופו של האדם. להלן נימוקיי:

סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע כי "בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס ... לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו".

ברמ"ש 49897-12-21 ס' ואח' נ' ס' ואח' (ניתן ביום 16.2.22 פורסם במאגרים) קבעה כבוד השופטת אלון:

6.נקודת המוצא היא קיומה של חזקת כשרות לביצוע פעולות משפטיות, "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית), ו-"כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט" (סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית). נקבע כי יש לפרש את חוק הכשרות המשפטית וליישמו בהתאם לתכליתו של תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית (פורסם ביום 11.4.16) וכעולה מהסדריו. כמו גם עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תכלית זו שמה את הדגש על כיבוד חירותו של האדם לקבל החלטות ולנהל ענייניו בעצמו ועל מינוי אפוטרופוס לאדם רק מקום בו לא ניתן לשמור על טובתו וזכויותיו בדרך שמגבילה פחות את חירותו (סעיף 33א(1) ו-(3) לחוק הכשרות המשפטית).

.....

8.הפגיעה באוטונומיה של הפרט בעצם המינוי ברורה. מינוי אפוטרופוס לאדם משמעו סיוגם של כללים אלה, היות שיש בו משום פגיעה והצרה של האוטונומיה הנתונה לאדם. אין רואים אותו עוד כמי שיכול ורשאי לדאוג לענייניו שלו באופן עצמאי, אלא מפקידים אחר על ענייניו, כולם או חלקם, על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו. המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של האדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, ולא כל מטרה אחרת. לא בנקל תיעשה פגיעה זו מתוך ההכרה של שיטתנו בכבוד האדם ובחירותו. לפיכך, המצבים בהם תוגבל כשרותו של אדם לפעולות משפטיות הינם כאלה בהם "...כושר שיפוטו של אדם נפגם כדי-כך שהחברה רואה צורך להגן עליו מפני עצמו – מפני מעשיו ומפני מחדליו שמקורם בשיפוט מציאות לקוי – ומפני הזולת, העשוי לנצל לרעה את רפיסות- דעתו ואת כושר שיפוטו הלקוי" (ע"א 4377/04 גל גורן הולצברג נ' אביבה מירז, פסקה 16 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל). מינויו של האפוטרופוס מניח "קיום אינטרסים שאמנם הם פרטיים, אך חשובים עד כדי כך בעיני הקהילה המשפטית עד שאינה רואה את עצמה רשאית להזניחם" (ג. טדסקי "אפיטרופוס ושלוח" מסות במשפט (1978) 334, 337).

בענייננו הגישו הצדדים 4 מסמכים רפואיים.

המבקשת צרפה לבקשתה חוות דעת פסיכיאטרית מיום 29.3.23 שנערכה על ידי ד"ר אמיר בירמן מומחה לפסיכיאטרית מבוגרים. המומחה מתאר כי בבדיקה "היו תסמינים המחשידים לירידה קוגניטיבית ועל כן הופנה האדם לאבחון קוגניטיבי שבוצע על ידי ד"ר גוז שקבע כי קיימת "ירידה קוגניטיבית קלה בהתאם לגיל ושנות השכלה...בן 74 במודע צלול" וד"ר בירמן הסיק כי "אובחנה ירידה קוגניטיבית קלה אשר לא מגיעה לחומרת הדמנציה" ובסיכום כתב: "המטופל נמצא בהכרה מלאה, בשלבים הראשונים של תהליך דמנטי. בבדיקה מגלה התמצאות בכל המובנים משביע רצון. נותן הסבר מספק בנושא מתן צוואה והבנה כללית נכונה בנושא מתן ייפוי כוח מתמשך ומבין הסבר מפורט יותר ומביע הסכמתו המלאה. בוחן המציאות שלו תקין, שיפוט כללי ושיקול משביעים רצון.....מסקנה: בשלב הנוכחי הנבדק כשיר לחתום על צוואה וייפוי כוח מתמשך."

על פי חוות דעת זו האדם כשיר לבצע פעולות ואינו זקוק למינוי אפוטרופוס. בו ביום, 29.3.23 חתם האדם על ייפוי כוח מתמשך בו מינה את המבקשת כמיופת כוח מטעמו.

המבקשת צרפה סיכום רפואי גריאטרי מחודש נובמבר 2023 בו נקבע כי ציון במבחן מיני מנטל 24/30 ובסיכום נקבע כי קיימת תמונה של דמנציה מלווה בהפרעות התנהגות וקיימת החמרה במצב הקוגניטיבי לעומת הערכה גריאטרית לפני כחצי שנה. לא נקבע בסיכום רפואי זה כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס ואכן המבקשת לא פעלה להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך שנחתם לטובתה.

להתנגדות שהגישו המשיבים לבקשה צורפו שני מסמכים רפואיים.

ייעוץ גריאטרי מיום 10.7.24 שנערך על ידי ד"ר נפאע, מומחה לרפואה פנימית גריאטריה. המומחה מציין את הבדיקות הקודמות שנערכו לאדם ושפורטו לעיל ומוסיף כי בשנה האחרונה חלה הידרדרות נוספת מבחינה תפקודית וקוגניטיבית, האדם הפסיק לדאוג לעצמו, הפסיק לקחת טיפול תרופתי קבוע, הזנחה עצמית, אך בעת הביקור המטופל היה בהכרה מלאה, ננוח, משתף פעולה, מדבר לעניין, מתמצא במקום ובסיטואציה, חלקית בזמן....מדוכא ועצוב.

לסיכום קבע המומחה כי יש עדות לירידה קוגניטיבית עם פגיעה בתפקוד....דמנציה בדרגה קלה. מבחן שיפוט תקין ונקבע כי האדם יכול לקבל החלטות על עצמו אם כי הוא תשוש מבחינה תפקודית. הומלץ על התאמת מקום מגורים, בית אבות לתשושים וניסיון לטיפול תרופתי לדיכאון. גם בחוות דעת זו נקבע כי האדם כשיר ולא נקבע כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס.

המשיבים הגישו חוות דעת מטעם ד"ר איזבלה גרינברג מיום 6.6.24. בו הגיעה למסקנה לאחר שערכה שתי פגישות ערוכות, ביצעה הערכה קוגניטיבית ובבדיקת MMSE צבר 27/30 נקודות כי "הערכה לשיפוט המציאות נמצאה תקינה, יש למר י.ק. יכולת קוגניטיבית מספקת כדי לחתום על מסמכים משפטיים. שיפוט ובוחן מציאות תקינים.....מסוגל לדאוג לרכושו ובריאותו ואינו זקוק למינוי אפוטרופוס."

מכאן כי הן על פי חוות הדעת שהציגה המבקשת והן על פי חוות הדעת שהציגו המשיבים האדם סובל מירידה קוגניטיבית אך מסוגל לדאוג לרכושו ובריאותו ואינו זקוק למינוי אפוטרופוס.

ארבעת המסמכים הרפואיים שמבוססים על בדיקת האדם נערכו במהלך כשנה ורבע הבדיקה הראשונה נערכה במרץ 23 והאחרונה ביוני 24. אף אחד מהרופאים לא קבע כי האדם זקוק למינוי אפוטרופוס. בכולם צוין תהליך דמנטי קל וירידה קוגניטיבית שאינה עולה כדי אי כשרות המחייבת מינוי אפוטרופוס.

המבקשת מסתמכת למעשה על ההערכה הגריאטרית מ-11/23 בה נקבע כי חלה הידרדרות בחצי השנה האחרונה וטוענת כי לא ייתכן שמצבו של האדם השתפר חצי שנה לאחר מכן וציונו במבחן המינימנטל עלה ל 27/30, מכאן לטענתה יש להסיק כי חוות דעתה של ד"ר גרינברג מוזמנת ואינה אמינה.

אולם, חוות דעתה של ד"ר גרינברג עולה בקנה אחד עם שלוש הבדיקות הקודמות שנערכו ופורטו לעיל.

מעבר לכך עו"ס לס"ד הצטרפה אף היא בתסקירה להמלצות אלו וכתבה בתסקיר מיום 20.1.25 לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים, נפגשה על האדם, שוחחה איתו בטלפון, אספה מידע מעו"ס אלמ"ב שטיפלה באדם ובאשתו, ממנהל בית האבות בו שוהה הקשיש, מהמבקשת והמשיבים כדלקמן:

סיכום - הערכה והמלצות

כאמור, להתרשמותי המקצועית מדובר בקשיש עם תחילתה של ירידה קוגניטיבית קלה ולאור מצבו הרפואי כיום התרשמתי כי הוא אינו זקוק למינוי אפוטרופוס בעבורו.

בחוות דעת רפואית של דייר גרינברג איזבלה ,מומחית בפסיכיאטריה ובפסיכוגריאטריה המצו"ב מבחינה רפואית הרופאה סיכמה כי מר י.ק. סובל מ PTSD, Mild Cognitive Impairment לפיו הקשיש סובל מקשיי זיכרון וחשיבה, באופן יחסי יותר מהממוצע לקשישים בגילו אך הוא יכול להמשיך לנהל את ענייניו.

מדובר בקשיי זיכרון וחשיבה קלים שאינם חמורים כמו באלצהיימר. בבדיקת מיני מנטל אחרונה הקשיש צבר ניקוד של 27/30 אשר מתאר כי מדובר בתחילת קשיי זיכרון קלים.

הרופאה כתבה כי הוא מסוגל לדאוג לרכושו ולבריאותו ואינו זקוק למינוי אפוטרופוס ושיש לו יכולת קוגניטיבית מספקת כדי לחתום על מסמכים משפטיים. לדעתה שיפוטו ובוחן המציאות שלו תקינים.

על אף הכתוב באופן ברור בחוות הדעת הרפואית ,פגשתי את הקשיש בבית האבות "דורון "בקיבוץ *** ב12/12/2024 ,ואף שוחחתי עמו בטלפון בתאריך 16/01/2024 לצורך התרשמותי המקצועית."

.....

"המלצות:

1. לאור האמור לעיל התרשמתי שמר י.ק. מצוי בתחילת תהליך של ירידה קוגניטיבית קלה וכי כיום אין צורך במינוי אפוטרופוס בעבורו.

2. בעתיד באם יקום הצורך בכך ממליצה להתייחס לרצונו על פי הייפוי כוח המתמשך החדש."

כבר בתסקיר ציינה עו"ס לס"ד שמצבו של האדם השתפר מאז 11/23 והדבר מתיישב עם השיפור בציון המינימנטל במבחן שערכה ד"ר גרינברג:

המשפחה מוכרת לי מהתייחסות טיפולית בעבר והועברה לטיפולה של עו"ס אלימות במשפחה אסנת רוגוזינסק.

יש להדגיש כי בהתייעצות עם אסנת עו"ס אלמ"ב במשרדנו ,לדעתה י.ק. הינו אדם צלול וגם מצבו אף השתפר מאז שראיתיו ביחד עמה, בביקור ביתו לפני שנה ורבע ב 27/11/2023

לדברי העו"ס השיפור ביכולותיו הקוגניטיביות החל עם הפסקת התרופות המרובות שהמבקשת דאגה לתת לו. לדבריה כיום דיבורו וכן קוו המחשבה שלו ברורים באופן הרבה יותר מן העבר.

במהלך הדיון התייחסה עו"ס לס"ד לטענות המבקשת כלפי חוו"ד ד"ר גרינברג ולשאלה מדוע בחרה להסתמך דווקא על חוות דעת זו:

"מה שעושים זה שלוקחים חוות דעת רפואית אקטואלית הכי קרובה למועד הפגישה שלי. קשה לי להאמין שרופאה מוכרת לא תתן חוות דעת רפואית נכונה. היא כותבת שיש ירידה קוגניטיבית קלה ולא זקוק לאפוט', גם אני התרשמתי שם. גם בבדיקה מיום 10.7.24 ע"י ד"ר נפאע מג'די כתוב שיש ירידה קוגניטיבית קלה.

נשאלה שאלה איך ייתכן שהמיני מנטאל עלה, מניסיוני ואני לא רופאה, כאשר יש טיפול תרופתי לא נכון או יותר מידי תרופות יש ירידה. אז אחרי שהאחים הצעירים יותר שינו מינון לאחר התייעצות עם רופא, גם עו"ס שהיה בקשר עם המשפחה, אני ראיתי את מר י.ק. בשנת 2023 ובאמת לא היה מרוכז מספיק וקשה היה לנהל איתו שיחה. עו"ס אסנת שטיפלה בצורה אינטנסיבית במשפחה, שוחחתי עמה לגבי השאלות של ב"כ המבקשת והיא אמרה שברור שלא נכחה בעת נטילת התרופות אך דווח בזמן אמת ולאורך זמן ע"י הילדים שהתרופות לא טובות לו והוא לא יזם שיחה ולא דיבר כמעט, לדעתה אחרי שינוי התרופות חל שינוי והוא החל לדבר וסיפר חוויות מחייו לעו"ס.

עו"ס שוחחה עם כל המשפחה, שוחחה עם המבקשת בטלפון. אז הוא היה מוזנח במיוחד בכפות הרגליים והדברים השתפרו אחרי שעבר לבית אבות.

העו"ס ציינה שאולי למבקשת היתה כוונה טובה לטפל בהורים שלה אבל עשתה את זה באובססיביות ולפעמים עושה דברים שהם לפי דעתה.

26 , 27 מתוך 30 זה לא שינוי כל כך מהותי.

אני חוזרת על דעתי שצריך לכבד את רצונו של מר י.ק. ולכבד את יפוי כוח מתמשך שערך, ששלושת ילדיו האחרים יטפלו בו ואם וכאשר יהיה צורך במינוי אפוט' יפעל יפוי הכוח המתמשך.

משיבה לשאלות ב"כ המבקשת:

ש.למה בחרת דווקא להסתמך על חווה"ד של ד"ר איזבלה ולא על המסמכים הרפואיים האחרים שצורפו לתיק, כמו חוות דעת של ד"ר דרנקר נטה שקבע ב- 11/2023 שמר י.ק. סובל מהפרעה בולטת בהתמצאות, מיקום, זיכרון, מודעות למצב לקויה ובמסמך של קופ"ח לאומית שהוא מסמך בלתי תלוי מצוין בשנת 2023 מיני מנטל היה 24 מתוך 30. מפנה לנספח 2 שצורף לבקשה.

ת.במקרה בנובמבר 2023 הייתי אצלו בביקור בית. בתור התחלה, לפני ביקור הבית, נהוג להתייחס לחוות דעת רפואית הכי עדכנית ואקטואלית. אני ראיתי אותו באותו זמן ובאמת היה הרבה פחות מרוכז, התרופות הרבות שקיבל גרמו לו לחוסר ריכוז, היה מעט מרחף. כשיש לי פניה מביהמ"ש אם אין משהו מהחודשים האחרונים, עד חצי שנה אחרונה, אני מבקשת מבני המשפחה חוות דעת רפואית. פניתי ראשונה למבקשת ושאלתי אם יכולה להמציא לי והיא היתה מודעת שלא ישתף איתה פעולה.

ש.למה הסתמכת דווקא על חווה"ד של איזבלה ולא של ד"ר מטה שמכיר אותו משנת 2020 ולא של קופ"ח לאומית ולמה לא הצעת לביהמ"ש למנות רופא מומחה שיבחן את מצבו?

ת.היתה לי חוות דעת. אני ביקשתי מהמבקשת שתביא לי חוות דעת וכשלא יכלה פניתי לאחים. אני לא חושבת שהרופאה תחרוג מתפקידה ותכתוב משהו כי הילדים רוצים." (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 16 ואילך).

ב"כ יועמ"ש רווחה הוסיפה כי במקרה זה אין כל התלבטות לעניין מינוי אפוטרופוס לאדם:

"אני לא רוצה להיכנס למורכבות המשפחתית ורואים מהתסקיר שההתרשמות של העו"ס בעניין הזה היא חד משמעית שאין צורך במינוי אפוט' בעת הזו. לעיתים רואים תסקירים שיש בהם התלבטות, התחבטות, פה אין. לכל אלו אבקש להוסיף את התרשמותי הבלתי אמצעית במהלך הדיון היום ממר י.ק., אני מצטרפת לדעת העו"ס לפיו מר י.ק. לא זקוק למינו אפוט' ואין מסמך בתיק המציין שצריך למנות אפוט'. לא כל ירידה קוגניטיבית של אדם ממנים אפוט'. " (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 24-28) .

כאמור, במהלך הדיון נפגשתי עם האדם בנוכחות עו"ס לס"ד וב"כ יועמ"ש בלבד. האדם ביקש כי דבריו לבית המשפט יישארו חסויים ועל כן רק אומר כי לאחר ששוחחתי עמו והתרשמתי ממנו באופן בלתי אמצעי, התרשמתי כי יש לכבד את רצונו של האדם ואין הוא זקוק למינוי אפוטרופוס לעת הזו.

אשר על כן ולאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה וקובעת כי האדם אינו זקוק למינוי אפוטרופוס.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות לטובת האדם בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪ שישולמו בתוך 7 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תודיע לצדדים, ליועמ"ש רווחה ולעו"ס לס"ד.

פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, ח' אב תשפ"ה, 02 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.