א.פ. פורמיקה סנטר (1998) בע"מ נ' מאוחד ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לביטול העיקול הזמני אשר הוטל בתיק זה במעמד צד אחד.

להלן עיקר טענות הנתבעת בבקשתה:

א.התובעת טענה כי שתי הנתבעות מפעילות יחדיו עסק משותף תחת השם המסחרי "רהיטי עין חרוד מאוחד" וטענה זו נטענה בעלמא ואין לה אחיזה במציאות כאשר "רהיטי עין חרוד מאוחד" הינה אגודה שיתופית חקלאית המאוגדת מאז שנת 2002.

ב.לטענת הנתבעת אין לה קשר לעסקה שבגינה הגישה התובעת את תביעתה ומי שביצע את ההזמנה הינה הנתבעת רהיטי עין חרוד מאוחד אשר נמצאת בהליכי פירוק.

2.שני הצדדים זומנו לדיון בפני, כאשר במהלכו נשמע המצהיר בבקשה העיקרית ואחריו המצהיר בבקשה לביטול העיקול.

המצהיר מטעם התובעת נשאל לגבי מצבו הכלכלי של הקיבוץ: אתה יודע מה המצב הכלכלי של הקיבוץ? והוא ענה: "לא ".

הוא נשאל : מיהו הלקוח החייב? תשובתו היתה "במקרה הזה החשבוניות הוצאו לרהיטי עין חרוד".

3.במהלך הדיון נחקר גם המצהיר מטעם הנתבעת מבקשת הביטול והוא חזר והדגיש שעסק הרהיטים הוא בבעלות חברת אחזקות שהיתה בבעלות הקיבוץ , וכי דיווחי מע"מ מדווחים בדבר שנקרא "איחוד עוסקים" שהוא קיים בכל קיבוץ.

הוא אישר שהקיבוץ מחזיר לעצמו מע"מ במסגרת איחוד עוסקים, וכי עניין איחוד העוסקים הוא עניין טכני מול רשויות המס.

הוא נשאל אם הוחזרו שקים של הנתבעת כתוצאה מהעיקול, והוא ענה: "לא יודע איזה פעולות עשה הבנק במסגרת העיקול. לא החזירו לנו שקים לאנשים אחרים".

4.שני הצדדים סיכמו את טענותיהם, מחד ביקש התובע להשאיר את צו העיקול בטענה שהוא היראה את הראיות המהימנות לביסוס התביעה, בהיות הקיבוץ עובד במסגרת של איחוד עוסקים עם הנתבעת רהיטי עין חרוד מאוחד.

באשר לעניין ההכבדה, טען התובע כי העובדה שלא חזרו שקים מוכיחה שלא תהיה הכבדה, וכאן הוא החטיא בטענתו זו את המטרה שכן התובעת צריכה להראות דווקא שתהיה הכבדה על ביצוע פסק הדין.

לעומתה טענה הנתבעת שהתובעת לא הצביעה על מצב כלכלי קשה של הקיבוץ וכי הטלת העיקול גורמת לקיבוץ לכך שיאחר בתשלום כ- 150 פנסיונרים שמקבלים פנסיה תקציבית מהקיבוץ.

5.לאחר שעיינתי בבקשת העיקול, בבקשה לביטולו ובדברי שני הצדדים בפני, נחה דעתי כי יש לבטל את צו העיקול שהוטל במעמד צד אחד , שכן כתוצאה מהדיון שהתנהל בפני הוטל ספק בצדקת התביעה באשר לנתבע מספר 2 הקיבוץ. שאלת פרשנות איחוד עוסקים והשפעתה על הזמנות שמבצעת כל אחד מהתאגידים הכלול באיחוד עוסקים היא שאלה להכרעת בית המשפט במסגרת התביעה העיקרית.

אושר על ידי המצהיר מטעם התובעת שהחשבוניות לא הוצאו בידי הקיבוץ אלא בידי רהיטי עין חרוד וכי איחוד העוסקים הוא עניין פורמאלי בלבד.

כאשר נשאל המצהיר מטעם התובע אם יש לו מידע לעניין מצב כלכלי של הקיבוץ, הוא ענה בשלילה, ודי בכך בכדי להשמיט את הקרקע מתחת ליסוד של החשש מהכבדה על ביצוע פסק דין, ואשר די בו בכדי להביא לביטול העיקול.

התובע בסיכומיו כשטען כי אי החזרת שקים בידי הבנק מראה כי לא תהיה הכבדה, כאשר ההפך הוא הנכון שהרי החזרת שקים כתוצאה מהעיקול עשויה להצביע על קשיים כספיים של הקיבוץ ולא ההיפך. ועל כן גם יסוד חשש מהכבדה לא הוכח בפני. לא הובאה שום ראיה פוזיטיבית ולא לכאורה המצביעה על החזרת שקים של הקיבוץ או על תביעות למיניהן המוגשות בימים אלה נגד הקיבוץ.

6.אשר על כן, מאחר והוטל ספק בצדקת התביעה בעניין הראיות המהימנות, וכשרה של הנתבעת לעסקה , ומאחר ולא הוכח היסוד של החשש מהכבדה על ביצוע פסק דין עתידי, ראיתי לנכון כאמור לעיל , לקבל את הבקשה לביטול עיקול והתוצאה היא שצו העיקול הזמני שניתן בתיק זה מבוטל.

לא נראה לי שיש לחייב בהוצאות.