א. נ. מידן בע"מ ואח' נ' מועצה מקומית תל שבע ואח'

החלטה

א. בפניי, בקשה לשוב ולעיין בהחלטה קודמת מיום 30/10/2013.

באותה החלטה דחיתי בקשה לבטל דיון שנקבע ליום __ ולקבוע במקומו דיון במועד נדחה.

ב.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין-

1.הבקשה לדחות את מועד הדיון איננה הבקשה הראשונה מסוג זה, שהוגשה בתיק. קדמה לה כבר בקשה דומה שנדחתה ביום 16/1/2013 .

2.נוכח הסכמתם של הצדדים להעביר התיק לגישור – ביטלתי מועדים שנקבעו לשמיעת ראיות בתיק בחודש מרץ 2013.

3.סמוך לתחילת חודש מאי 2013, הוגשה בקשת דחייה נוספת שנענתה בחיוב והתיק נקבע לדיון חלופי ליום 11/9/2013.

4.סמוך ליום 11/9/2013 שוב הוגשה בקשת דחייה בהסכמה . בקשה זו נדחתה.

5.באותו מועד, נתנו הוראות ביחס להגשת ראיות ונקבע מועד לשמיעת ראיות. הכל בתיאום עם הצדדים. אין צריך לומר , שפרק זמן של למעלה מ- 4 חודשים הוא פרק זמן סביר לצורך התארגנות לקראת שמיעת ראיות. מכל מקום, לא הועלתה טענה כלשהי ולפיה, המועד שנקבע הוא מועד קרוב מדי.

6.כאמור לעיל, בסמוך ליום 30/10/2013 שוב הוגשה בקשה בהסכמה להאריך את המועד להגשת תצהירים ולדחות את מועד הדיון. הבקשה סורבה, והבקשה שבפניי היא , כאמור,

ניסיון לשנות את ההחלטה.

ג.הצורך לאזן בין שיקולי יעילות לבין הרצון להיעתר , עד כמה שאפשר, לבקשות של הצדדים המנומקות בנימוקים של חתירה להשגת צדק- הוא צורך המלווה תדיר את עבודת בית המשפט.

בדרך כלל, בית המשפט אינו נוטה לדחות מועדי דיונים שנקבעו ותואמו מראש. הסיבות לכך ברורות ואינן צריכות פירוט וביאור. לא מצאתי שעניין זה מצדיק חריגה מן הכלל.

מדובר בתביעה שהוגשה לפני כמעט 3 שנים ומאז, כמעט שלא זכתה לקידום, בעיקר בשל דחיות חוזרות ונשנות, שנומקו בסיבות שונות.

קיים אינטרס מערכתי לקדם תובענה זו. אף שמדובר במועד שהוא יחסית איננו קרוב ובית המשפט יכול לעשות שימוש אלטרנטיבי ב"משבצת הזמן" שהוקצתה לדיון זה- הרי שדחייה נוספת עלולה להביא לכך שהתיק יישמע במועד מאוחר. כפי שהסברתי בהחלטתי הראשונה, זאת תוצאה שאיננה רצויה.

ד.לא השתכנעתי שאי קבלת הבקשה יוביל בהכרח לתוצאה לא צודקת , ומכל מקום, אפילו קיימת תחושה כזאת – הרי שאין לצדדים אלא להלין על עצמם.

ה.כללו של דבר, לא השתכנעתי שיש הצדקה לדחות את מועד הדיון דחייה נוספת.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.