א' נ' י.ב. שיא משאבים בע"מ

א.מבוא וסקירת ההליך

1.מונחת לפנינו תביעתו של מר צחי אלמוג (להלן: "התובע"), כנגד מעסיקתו לשעבר, חברת י.ב. שיא משאבים בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שעניינה בסעדים השונים הנובעים כתוצאה מסיום עבודתו של התובע בנתבעת.

2.לאחר שהוגשו כתבי הטענות בהליך, נערך דיון מוקדם לפני אב"ד ביום 19.6.2019, שבסיומו ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים, התיק נקבע לדיון הוכחות, שנדחה מספר פעמים לבקשת הנתבעת (להתנהלותה הדיונית של הנתבעת נתייחס בהמשך הדברים).

3.ביום 24.2.2021 נערך דיון ההוכחות הראשון, במסגרתו העיד התובע מטעם עצמו. מטעם הנתבעת העידה גב' יאנה ברויטמן, מנכ"לית הנתבעת (להלן: "יאנה"), ומי שהינה עורכת-דין בהכשרתה. אשר ליתר עדי הנתבעת, הם לא הגיעו לדיון, ובקשת התובע להוצאת תצהיריהם מתיק בית הדין, נדחתה על ידי בית הדין. עוד יצוין, כי לאחר הדיון הגישה הנתבעת, ברשות בית הדין, תצהיר הזמה של יאנה, ובמענה לטענות שהעלה התובע בדיון.

4.ביום 24.3.2021 נערך דיון ההוכחות השני, במסגרתו העידו יתר עדי הנתבעת – שמואל אזולאי, יועץ בנתבעת (להלן: "שמואל"), וכן גב' אוקסנה קוינוב, מנהלת מחלקת השכר בנתבעת (להלן: "אוקסנה"). אשר ליאנה, היא לא הגיעה לדיון, ותצהיר ההזמה שלה נמשך מתיק בית הדין. עוד נציין, כי בדיון זה ייצוג הנתבעת נעשה על ידי שמואל, שהינו עורך-דין בהכשרתו ומשמש כיום כיועץ המשפטי של הנתבעת (אך לא בתקופה נשוא התביעה). לאחר הדיון סיכמו ב"כ הצדדים בכתב, והתיק הועבר למתן פסק דין.

ב.התשתית העובדתית וטענות הצדדים

5.התשתית העובדתית – התשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים היא מועטה יחסית, ותפורט להלן:

א.התובע עבד בנתבעת – שהינה חברה בעלת רישיון קבלן שירות – בין יום 2.2.2012 ועד ליום 14.12.2017, ושימש כאחראי צוות מטאטאי רחובות, שנתנו בשם הנתבעת שירותי ניקוי רחוב עבור עיריית כרמיאל;

ב.ביום שישי ה-8.12.2017 שלחה הנתבעת לתובע, במסרון שנשלח לטלפון הנייד שלו, הזמנה לשימוע, שאמור היה להיערך ביום 10.12.2017;

ג.ביום 9.12.2017 הונפק לתובע אישור מחלה ל-4 ימים, על ידי מרפאת טר"מ שבכרמיאל; ביום 12.12.2017 הונפק לתובע אישור מחלה על ידי רופא במכבי שירותי בריאות, ל-7 ימים ולתקופה שבין יום 12.12.2017 ליום 18.12.2017; ביום 18.12.2017 הונפק לתובע אישור מחלה נוסף על ידי רופא במכבי שירותי בריאות, ל-7 ימים ולתקופה שבין יום 19.12.2017 ליום 25.12.2017; ביום 26.12.2017 הונפק לתובע אישור מחלה נוסף על ידי רופא במכבי שירותי בריאות, ל-20 ימים ולתקופה שבין יום 26.12.2017 ליום 14.1.2018;

ד.ביום 14.12.2017 קיבל התובע "מכתב פיטורים" מהנתבעת (להלן: "מכתב הפיטורים"), במסגרתו צוין, בין היתר, כי הוחלט לפטרו מהעבודה בנתבעת. עוד צוין, כי ניתנה לו הודעה מוקדמת על פיטוריו, שייכנסו לתוקף ביום 14.1.2018. כמו כן, התובע קיבל מכתב נוסף מהנתבעת, מאותו התאריך, שעניינו "שימוש ברכב החברה" והחזרת רכב הנתבעת לידיה;

ה.בימים 14.12.2017, 17.12.2017 ו-11.2.2018 שלח ב"כ התובע מכתבים לנתבעת, בעניינו של התובע;

ו.ביום 20.2.2018 שלחה הנתבעת מכתב לב"כ התובע, במענה לפניותיו;

ז.ביום 22.2.2018 פנתה הנתבעת לתובע, במכתב שעניינו "תשלום דמי מחלה", וביקשה את העמדת התובע לבדיקה על ידי רופא תעסוקתי מטעמה.

6.טענות הצדדים – בפתח ההתייחסות לטענות הצדדים, נבהיר כי שורש המחלוקת שבין הצדדים נעוץ באירועים שהתנהלו במשרדי הנתבעת שבחולון, ביום שישי ה-8.12.2017. התובע טוען כי ביום זה הוא הגיע בשעות הבוקר למשרדי הנתבעת במסגרת תפקידו, כדי לאסוף את תלושי והמחאות השכר של עובדי הנתבעת, שנמצאים תחת אחריותו.

7.התובע מפרט כי הוא פגש בשמואל, שביקש ממנו להמתין עד שיסיימו להכין חמישה מכתבי פיטורים, שהיה עליו למסור לעובדי הנתבעת שנמצאים תחת פיקוחו בכרמיאל, והיות שהמדובר בעובדים ש'חולים יותר מדי', והנתבעת אינה מוכנה לשלם להם כספים נוספים. לטענת התובע הוא עדכן את שמואל כי הוא כבר סיכם עם יאנה שהעובדים לא יפוטרו, ולכן הוא לא ייקח את מכתבי הפיטורים.

8.התובע ממשיך וטוען, כי שמואל לא אהב את תגובתו, והחל לצעוק עליו שבכל זאת ימתין למכתבים. בתגובה, התובע הלך לחשבת השכר בנתבעת, גב' איריס, כדי להסדיר את קבלת תלושי השכר, אולם שמואל שב ודרש ממנו להגיע למשרדו. לאחר שהוא סירב, שמואל צעק עליו, וחטף מידיו בכוח את תלושי השכר. כאשר התובע שב ואמר שהוא אינו מוכן לחכות, שמואל המשיך באמירות מעליבות כלפיו, כגון "אני המנהל ולא אתה ואני אומר לך מה לעשות ואתה תעשה". ומה גם, שזאת לא היתה הפעם הראשונה ששמואל צעק והשפיל אותו.

9.התובע מפרט, כי בסופו של דבר שמואל סילק אותו מהמשרדים, והוא שב לכרמיאל, וביצע את עבודתו עד השעה 13.00. בהמשך היום שמואל שלח לו הודעת זימון לשימוע שהיא לקונית, שנקבע ליום ראשון בבוקר, יומיים לאחר מכן. עוד הוסיף וטען התובע, כי ביום למחרת הוא נפצע בברכו (שבה הוא נותח שנה לפני כן), ולכן הוא פנה לשירותי רפואה דחופה, וקיבל אישור מחלה שאותו הוא שלח בפקס למשרדי החברה.