אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.א. נ' אסולין (אסיר)

מ.א. נ' אסולין (אסיר)

תאריך פרסום : 03/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
56914-01-14
19/06/2017
בפני סגן הנשיאה:
עידו רוזין

- נגד -
התובע:
מ.א.
עו"ד ינון הדאיה
הנתבע:
סתיו אסולין (אסיר)
עו"ד אוהד פריאל
פסק דין

 

1. לפני תביעת התובע בקשר לנזקי גוף שנגרמו לו, בעקבות תקיפתו על ידי הנתבע, באירוע שהתרחש ביום 03.03.2013 (להלן: "האירוע").

 

בעת האירוע, היה התובע בן 25 שנים, וכיום התובע בן 29 שנים.

 

2.כנגד הנתבע הוגש כתב אישום ביחס לאירוע התקיפה, במסגרת ת.פ. 39212-03-13, אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בו יוחס לנתבע עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

 

במסגרת כתב האישום המתוקן, הנתבע הודה והורשע בעובדות שיוחסו לו, בין היתר, בטענות שלהלן:

א.כי ביום 03.03.2013 החל משעות הערב השתתף ביחד עם התובע בחתונה של חבר משותף בבאר שבע.

ב.בסיום החתונה, בעודם ממתינים להסעה שתיקח אותם, נתגלע ויכוח מילולי ביניהם.

ג.בהגיעם לדימונה, ירדו התובע והנתבע ונוסעים אחרים מההסעה, בעוד שהתובע הולך לכיוון רכבו, רץ הנתבע לעברו, מאחור, והיכה בראשו בחוזקה, מכת אגרוף, סמוך לאוזנו הימנית. כתוצאה מהמכה, נפל התובע ארצה.

ד.בעוד התובע שרוע על הארץ, שב הנתבע ותקף את התובע, בכך שבעט בחוזקה בראשו.

ה.מיד לאחר מכן, נמלט הנתבע מהמקום, כשהוא מותיר את התובע במקום.

ו.בעקבות מעשיו של הנתבע, סבל התובע מסחרחורות, הקאות וכאבי ראש חזקים ואף פנה ביום 10.03.2013 לבית החולים סורוקה, שם אובחן כסובל, בין היתר, מדימומים תוך מוחיים ומבצקות במוח. בבדיקת סי.טי שנערכה לתובע, הודגמה המטומה חריפה קטנה פרונטו-פריאטלית מימין עם בצקת קלה, ודמם בכמות קטנה. התובע שוחרר מאשפוז ביום 17.03.2013.

3.במסגרת התיק הפלילי, נגזר על הנתבע (לאחר צירוף של תיק נוסף) עונש של מאסר בפועל למשך 18 חודשים, מאסר על תנאי לתקופות שונות וכן פיצוי למתלונן (לתובע), בסך של 15,000 ₪.

 

4.בהליך שלפני, הסכימו הצדדים שהנתבע נושא באחריות לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו, כך שהמחלוקת היא אך ורק בשאלת גובה הנזק.

 

5.ביהמ"ש מינה את ד"ר קולין קליין כמומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה.

 

ד"ר קליין הגיש תחילה חוות דעת ראשונית, מיום 03.12.2015, בה נקבעה נכות זמנית בשיעור של 25% לפי סעיף 32 א (1) (ג), לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות נפגעי עבודה"), וכן נכות קבועה בשיעור של 5% לפי תקנה 29 (6) (1-2) לתקנות נפגעי עבודה.

 

ביום 31.05.2016 נתן המומחה תשובות לשאלות ההבהרה.

 

ביום 22.03.2017 השלים המומחה את חוות דעתו הקודמת וזאת לאחר שהתובע קיבל טיפולים רפואיים נוספים. המומחה קבע שלא היה שיפור תפקודי קוגניטיבי ולכן הנכות הזמנית שנקבעה בשיעור של 25% תהא נכות צמיתה.

 

לפיכך, הנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 28.75% (25% + 5%).

 

הסעיף שבגינו נקבעה הנכות הנוירופסיכיאטרית, כותרתו "תסמונות נוירו-פסיכיאטריות והפרעת קשב התפתחותית" אשר עוסק בקיהיון (דמנציה) לסוגיו, כתוצאה מפגיעה אורגנית במערכת העצבים המרכזית, עם ליקוי קוגניטיבי משניים לפחות מהתחומים: קשב, זיכרון או תפקודים ניהוליים.

 

בפרק הסיכום של חוות הדעת ציין המומחה כי קיימת הפרעה קלה בזיכרון, וכי התובע ממשיך להתלונן על כאבי ראש, תסכול, עצבנות יתר וגמגום מדי פעם. הוברר שהתובע הופנה לשיקום קוגניטיבי ופסיכולוגי, אך בעקבות חתונה ועבודה, לא ביצע את השיקום בפועל. במסגרת הערכה קוגניטיבית שבוצעה לתובע הודגמו קשיים בכל התחומים למעט התמצאות, וכן צוין כי ניכרים קשיים בקשב חזותי ושמיעתי – סלקטיבי מתמשך ובהעברת קשב. כמו כן, קיימים קשיים בזיכרון על תחומיו השונים ובשליפת מילים, זיכרון עבודה, פתרון בעיות, תכנון ארגון ובקרה.

 

 

6.הצדדים לא חולקים על מסקנות המומחה הרפואי מטעם בית המשפט וגם לא ביקשו לחקור את המומחה על חוות דעתו ומכאן, שיש לקבל את מסקנותיו וממצאיו, גם לנוכח מעמדו המיוחד כמומחה מטעם ביהמ"ש.

 

7.המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת הנכות התפקודית, כאשר התובע מבקש להעמיד את נכותו התפקודית בשיעור של 40% לפחות, ואילו הנתבע טוען שלא נגרמה לתובע נכות תפקודית כלשהי.

 

8.הצדדים הגישו את ראיותיהם באופן הבא:

א.מטעם התובע – הוגש תצהיר, תיק מוצגים הכולל 122 עמודים וחוות דעת מומחה.

ב. מטעם הנתבע – הוגש תצהיר, תיק מוצגים הכולל 20 דפים וחוות דעת מומחה.

 

9.בישיבה שהתקיימה ביום 19.06.2017, נחקר התובע על תצהירו ובעלי הדין הסכימו שיתר העדים לא ייחקרו והעדר חקירה לא תשמש לחובת הצד שנמנע מחקירה.

 

בתום הדיון, חזרו הצדדים על עיקרי הטיעון שהגישו בכתב והשלימו סיכומיהם בעל פה, כל אחד לשיטתו הוא.

 

10.כאמור, הואיל ואין מחלוקת בשאלת האחריות – אדון בשאלת גובה הנזק.

 

11.הוברר כי התובע היה בתחילת דרכו המקצועית, השתחרר משירות סדיר בצבא הגנה לישראל, בגיל 21 שנים, והתאונה התרחשה כ – 4 שנים לאחר מכן, במהלכם עבד התובע במקומות עבודה שונים וניסה להשלים בגרויות לצורך לימודים אקדמאיים בתחום ההנדסה.

 

12.כאמור, התובע טוען כי נכותו התפקודית עולה על שיעור הנכות הרפואית ומנגד טוען הנתבע, כי לנכות הרפואית של התובע אין משמעות תפקודית.

 

הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו. הנכות הרפואית אמנם משמשת נקודת מוצא אולם יש להוסיף ולבחון את השפעתה על הנפגע הספציפי. יש לתת משקל, בין היתר, להיקפה, אופייה ומיקומה של הפגיעה, ולהתייחס להשפעתה של הנכות על מקצועו של הנפגע תוך התחשבות בגילו, השכלתו וכישוריו (ע"א 3049/03 גירוגיסיאן נ' רמזי [פורסם בנבו]).

 

ככלל, שיעור הנכות הרפואית מבטא לרוב גם את שיעור הנכות התפקודית. היא מבטאת את השפעת הנכות הרפואית על תפקודו של הנפגע בכל תחומי החיים. אמנם אין לקבוע חזקה של זהות בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית.

עם זאת, הנכות הרפואית משמשת "מקור השראה" להערכת הנכות התפקודית [ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו), פסקה 6].

 

באשר לנכות בתחום הנוירולוגיה ופגיעות ראש, כבר נפסק, כי על פי רוב שהיא משקפת גם את מידת הפגיעה ביכולת התפקוד הכללית. ראו פסק הדין בע.א. 4919/09 עיסם עזאם נ. דנית בר [פורסם בנבו]).

 

13.לאחר שבחנתי את מקומות העבודה בהם עבד התובע לאחר התאונה, הגעתי למסקנה כי התובע איבד את היכולת להתמיד לאורך זמן במקום עבודה קבוע. התובע הסביר זאת באופן הבא: "...המעסיקים או שהעיפו אותי או שלא יכולתי להחזיק מעמד. עבדתי תקופות קצרות בכל מקום עבודה. יש לי כאבי ראש....".

 

מעיון בדו"ח רציפות בעבודה, עולה כי לאחר התאונה, עבד התובע במגוון מקומות עבודה, לתקופות קצרות, ראו פירוט חלקי כדלקמן:

מ – 07/13 – עבד 6 חודשים בחב' מודיעין אזרחי;

מ – 03/14 - עבד חודש אחד בחב' מיגרון אגודה שיתופית;

מ – 01/14 – חזר לעבוד למשך 6 חודשים בחב' מודיעין אזרחי;

מ – 8/14 – עבד חודש אחד ביישום פתרונות אנושיים;

מ – 12/15 - עבד חודש אחד בחב' גד אור משאבי אנוש;

מ – 12/15 – עבד חודש אחד בחב' רודי השקעות בע"מ;

מ – 12/15 – עבד חודש אחד בחב' כיוונים (ק.א.ש.) הפצה;

מ – 4/15 – עבד 6 חודשים בחב' תרימה תוצרי רפואה;

מ – 10/15 – עבד 3 חודשים בחב' ג.ש.ש. (ז.א) בע"מ;

מ – 06/15 – עבד חודש אחד בחב' גאיה אירועי יוקרה;

 

מאז התאונה ועד היום [למעט מ- 1/14 עד 6/14] נצפית ירידה משמעותית בהכנסותיו של התובע, למרות שלטענתו עשה מאמצים להיקלט בשוק העבודה. המאמצים באים לידי ביטוי במקומות העבודה הרבים שהתובע ניסה לעבוד בהם, כמו כן, בעובדה שהתובע עובד כרגע בעבודות ניקיון (של חדרי נוחיות ניידים).

 

14.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והתרשמתי מעדותו ויכולותיו של התובע, בהתחשב בגילו של התובע כיום, 29 שנים, במסקנות של המומחה מטעם ביהמ"ש, בהתחשב בכך שהתובע איבד את היציבות בשוק העבודה והכנסותיו מעבודה לאחר התאונה פחתו באופן ניכר, אני סבור כי נכון יהא להעמיד את שיעור נכותו התפקודית של התובע, עקב התאונה הנדונה, בשיעור של 25% במעוגל.

 

15.הצדדים הסכימו שכושר השתכרותו של התובע לפני התאונה עמד על ממוצע של 7,649 ₪ ברוטו, בערכי קרן. סכום זה שווה לכ - 75% מהשכר הממוצע במשק (נכון למועד מתן פסק הדין).

 

16.כאב וסבל

במהלך חקירתו הנגדית, תיאר התובע את כאביו וסבלו, בכך שסובל מכאבי ראש במשך שעות היממה, נאלץ לנוח ולוקח משככי כאבים ונעזר בקרובי משפחה.

 

ב"כ התובע טען שיש לקחת ראש נזק זה בצורה משמעותית, וכי בעניינו, יש מקום לפסוק כאב וסבל על הסבל שעבר התובע בתקופת העבר מאז האירוע ועד היום, וכן הסבל אשר עשוי הוא לסבול, במשך כל ימי חייו. ב"כ התובע חזר וציין כי מדובר בתקיפה קשה ביותר, אך הדגיש שאינו מבקש פיצוי עונשי. התובע טוען כי יש להביא בחשבון בעת פסיקת כאב וסבל, כי מדובר באדם אשר סובל מפגיעת ראש, אשר משפיעה על כל תחומי החיים, ולא רק בעבודה ובהשתכרות וכי מדובר בתובע שהיה בתחילת דרכו, למד, השלים בגרויות וכי האירוע עצר את חייו ודרדר אותם לאחור.

 

מנגד טען ב"כ הנתבע, כי מהצהרתו של התובע, מהחקירה הנגדית ומדו"ח רציפות בעבודה, עולה כי התובע חזר למעגל העבודה, השתכר בתקופה מסוימת יותר ממה שהשתכר קודם האירוע, וכי לא מדובר בהגבלה תפקודית קשה.

 

בעניין אופן חישוב הפיצוי בגין נזק שאיננו ממוני, אני מפנה לדברי כב' השופט (בדימוס) ת. אור בע"א 180/88 יצחק עוזרי נ' ראובן שרופי ואח' (פורסם בנבו):

"... שבתביעות לפי פקודת הנזיקין יש לקבוע את שיעור הפיצויים על נזק לא ממוני בהתחשב בכל נסיבות המקרה האינדיבידואלי הנידון בפני בית המשפט, כשבית המשפט נדרש להעריך את הכאב והסבל בנסבות המקרה המיוחדות, בהתחשב במהות הפגיעה, שעור הנכות, הטפול והסבל שסבל התובע בעבר ואלה הצפויים לו בעתיד, וכלל הנסיבות הרלונטיות האחרות. המדובר בפיצויים בדרך אמדן בהתחשב בנסבות המיוחדות של המקרה, הבאים לענות על הנזק הלא ממוני שנגרם בפועל. לא כן הדבר בקביעת שעור הנזק הלא ממוני בתביעה לפי חוק הפיצויים. בתביעה על פי חוק זה, קבעו התקנות דרך מכנית לקביעת שיעור הפיצויים שאין לסטות ממנה, בכפוף לשיקול הדעת המסור לבית המשפט לפי תקנה 2(ב) לתקנות. (השוה ע"א 235/79 פסקי דין ל"ג (1) עמ' 346 בעמ' 350)."

 

 

 

הבאתי בחשבון, בין היתר, כי לתובע נותרה נכות רפואית משמעותית בשיעור של 28.75% לצמיתות, שעוסקת בפגיעת ראש, התובע אושפז למשך 8 ימים, גילו הצעיר של התובע, תקופות אי הכושר הזמניות שנקבעו, ההגבלה בעבודה וכיוצ"ב יתר הטענות הנוספות שהובאו על ידי הצדדים.

 

בשים לב לכל המפורט לעיל ולרבות הפסיקה הרלוונטית, סבור אני כי נכון יהיה להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בגין הנזק שאיננו ממוני על סכום של 180,000 ₪ נכון להיום, ובקביעת סכום הפיצוי כבר לקחתי בחשבון שסכום זה כולל גם את הריבית המגיעה ממועד היווצרות עילת התביעה.

 

17.הפסד השתכרות לעבר

 

הצדדים הגיעו להסכמה, שהפסדי ההשתכרות לעבר, ממועד האירוע ועד היום [כ- 53 חודשים], יעמדו על סך של, 97,298 ₪, לפי הפירוט הבא:

א.חודשיים מלאים לפי סך של 7,649 ₪ לחודש – ובסה"כ 15,298 ש"ח;

ב.8 חודשים לפי הפסד של 1,000 ₪ בחודש – ובסה"כ 8,000 ₪.

ג.6 חודשים ללא הפסד – בהם השתכר התובע סכום שעולה על השכר שהשתכר לפני התאונה;

ד.יתרת 37 חודשים לפי 2,000 ₪ בחודש – בסה"כ 74,000 ₪.

 

לפיכך, אני פוסק לתובע בגין ראש נזק של הפסד השתכרות לעבר, סך של 97,298 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה (מאי 2015).

 

18.הפסד השתכרות לעתיד

 

בהתחשב בנכותו הרפואית (28.75%) ונכותו התפקודית (25%), בהתחשב בכך שהתובע היה בתחילת דרכו המקצועית וערב התאונה הרוויח בממוצע כ- 75% מהשכר הממוצע במשק, כמו כן, בהתחשב בפוטנציאל של התובע להגדיל את שכרו עם השנים, אני מחליט לחשב את הפסדי ההשתכרות לעתיד לפי 85% מהשכר הממוצע במשק, היינו לפי בסיס שכר בסך של 8,654 ₪ לחודש.

 

לפיכך, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי, לפי חישוב אריתמטי בשכר של 8,654 ₪ בחודש בכפל שיעור הנכות התפקודית (25%), בכפל מקדם היוון [מוסכם] 271.8903 ובסה"כ נכון למועד מתן פסק הדין 588,235 ₪.

 

 

19.הפסד פנסיה

 

יש לפצות את התובע בגין הפרשות המעביד, כמתחייב מצו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה החובה, לפי חוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957, אשר נכון למועד מתן פסק הדין הועמדו בשיעור של 12.5% מהשכר.

 

בהתאם להלכה הפסוקה מצאתי לפסוק לתובע סך של 85,692 ₪ (12.5% מהסכומים שנפסקו בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד).

 

20.עזרת הזולת

 

אין מחלוקת שהתובע לא נעזר בעזרה בשכר, וכי העזרה התמקדה בעזרה שניתנה על ידי בני משפחתו.

 

בהתחשב בסוג הפגיעה, בתקופת אי הכושר שנקבעה לתובע, בעובדה כי התובע לא קיבל עזרה מקצועית בשכר; מצאתי לפסוק לתובע, בגין ראש נזק זה, לעבר ולעתיד, סך של 40,000 ₪ על דרך של אומדנא.

 

אם קיבל התובע או יקבל בעתיד עזרה נוספת, ואינני קובע מסמרות בעניין זה, הרי שעזרה זו איננה חורגת מעזרה מקובלת בין בני משפחה וראה ע"א 327/81 - אלימלך ברמלי ואח' נ' גאבלי עבדול חפוז ואח' (פורסם בנבו).

 

21.הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות לעבר ולעתיד

 

התובע צירף קבלות מעטות בסכום של 172 ש"ח וטען כי לגבי יתר ההוצאות לא שמר קבלות.

 

ניתן ללמוד על ההוצאות, גם מהתיעוד הרפואי על היקף הטיפולים הרפואיים שנתבקשו ונסיק מכך, על עלות הנסיעות שנדרשו וההוצאות שנגרמו.

 

לאור ההלכה כפי שנפסקה בע"א 5557/95 - סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד דוד (פורסם בנבו) זכאי התובע לקבל את הטיפול הרפואי לו הוא נזקק, במסגרת קופת החולים בה הוא חבר. יחד עם זאת, אני מוכן להניח כי התובע נדרש לשלם דמי השתתפות בגין קבלת טיפול רפואי ונשא בהוצאות נסיעה לטיפול רפואי, לפיכך מתוך התחשבות בכך שהתובע לא הוכיח את נזקיו המלאים, מצאתי לפסוק סכום גלובאלי לעבר ולעתיד, בסך של 15,000 ₪.

 

22.מכל האמור לעיל, אני פוסק לתובע פיצוי בסכומים המפורטים להלן:

א.כאב וסבל180,000₪

ב.הפסד השתכרות לעבר97,298₪

ג.הפסד השתכרות לעתיד588,235₪

ד.הפסד פנסיה85,692₪

ה.עזרת הזולת40,000₪

ו.הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה15,000

סה"כ1,006,225

 

מהסכום שנפסק יש לקזז סך של 15,000 ₪, בצירוף הצמדה מיום 01.01.2014 בגין הפיצוי שנפסק (ושולם) במסגרת ההליך הפלילי.

 

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע, שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% בתוספת הוצאות משפט (כולל אגרת משפט) בסך של 6,000 ש"ח.

 

כל הסכומים המפורטים בסעיף זה הינם נכונים למועד מתן פסק הדין, למעט פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר, אשר לגביו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מחודש מאי 2015.

 

23.לפיכך, מכל המקובץ, אני מחייב את הנתבע, לשלם לתובע את הסכומים האמורים בסעיף 22 לעיל וזאת בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הסכומים שנפסקו, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

 

24.בשולי הדברים, אבקש לציין את הערכתי לב"כ בעלי הדין על שהשכילו לנהל את ההליך בדרך יעילה ומהירה ובאווירה עניינית.

 

25.מזכירות ביהמ"ש תשגר לצדדים עותק מפסק הדין וכן לנתבע ישירות, באמצעות משלוח לבית הסוהר "דקל".

 

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים.

 

ניתן היום, כ"ה סיוון תשע"ז, 19 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ