פסק דין
1.זוהי תובענה שטרית, שהגישה התובעת כנגד הנתבע. התובעת הגישה לביצוע שטרות במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 14-07405-06-9 (לשכת ההוצאה לפועל בבאר-שבע). הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות והתיק עבר להתנהל בפני בית משפט זה. ניתנה בידי הנתבע רשות להביא ראיותיו. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, נחקרו עליהם ולאחר חקירת העדים ובטרם יפנו הצדדים להגשת סיכומיהם, הודיעו כי הם מסכימים כי בית המשפט יפסוק בסכסוך על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] התשמ"ד- 1984.
2.עפ"י הסכמת הצדדים, אליה הגיעו ביום 20.7.2010, יכריע בית המשפט בכל המחלוקות ביניהם על דרך הפשרה, כאשר סכום התביעה, למעשה, יעמוד על סכומם הכולל של השיקים שמשך הנתבע לפקודת התובעת (סך 205,340 ₪), לרבות כאלה שלא הוגשו לביצוע. כמו-כן, הוסכם בין הצדדים, כי בית המשפט יפסוק בסכסוך, כאשר בית המשפט יפסוק סכום שלא יעלה על 150,000 ₪, וכי במידה ולא ישלם הנתבע את הסכום שייפסק במועדו, יעמוד סכום פסק הדין על הסכום הכולל של כלל השיקים שמשך הנתבע (דהיינו סך 205,340 ₪).
3.לטענת התובעת, בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמה, היא חברה המייצרת, בין היתר, סטים של כלי מיטה ומגבות, וכי בינה לבין הנתבע, נכרת הסכם, לפיו יפקחו הנתבע ואחר, עומר טלעת (להלן :"עומר"), על עבודות גזירת ותפירת הבדים, ובתמורה יהיה זכאי הנתבע לעמלה בשיעור 20% מן העלות הכוללת. לטענת התובעת, בין השנים 2004-2005 העבירה היא לנתבע ולעומר כמויות גדולות של בדים לצורך ייצור סטים כאמור. עפ"י טענת התובעת, העבירה היא למחסן שהחזיק הנתבע כ 198,000 מטר בד ולאחר בדיקת הכמויות שהוצאו מן המחסנים של הנתבע והכמויות אשר מהן ייצרה התובעת סטים, הסתבר כי חסרה כמות של כ- 65,719 מטר בד. לטענת התובעת, השיקים נשוא התובענה השטרית נמסרו לידיה לאחר שגילתה את החוסר בכמויות הבד, ואגב הסכמה בין הצדדים, כי הנתבע ועומר הם האחראים לחוסר זה. כמו-כן טענה התובעת, כי אף אם יקוזזו הסכומים שחייבת התובעת לנתבע בגין עבודתו, המגיעים כדי 60,000 ₪, חייב הנתבע לתובעת סכומים מעבר לסכום השיקים שמשך (ראו סעיף 17 ונספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם מר ביטון, מנהל התובעת ).
4.התובעת כופרת בטענת הנתבע, כי עוזי, מי שעבד בשירות התובעת, הוציא את השיקים מן הנתבע באיומים, וכי עוזי זה, העביר סטים וכמויות בד מן המחסנים, ללא ידיעת התובעת.
5.מאידך, טוען הנתבע, כי הוא החל לספק לתובעת שירותי פיקוח על עבודות גזירת ותפירת סטים, וזאת לבקשתו של עוזי, אשר הציג עצמו כשותף בחברה התובעת. לטענת הנתבע, ביום 2.12.2005 לקה בהתקף לב, ולפיכך הוא נעדר מעבודתו למשך מספר חודשים, במהלכם עומר, שותפו, הוא אשר פיקח על העבודה. במהלך התקופה בה התאושש הנתבע ממחלתו, הביאה התובעת כמות של - 143,000 מטר בד במשלוח הראשון ו-93,000 מטר במשלוח השני. לקראת חודש 2/06 החל מר עוזי לטעון כי חסרות כמויות בד במחסנים של הנתבע ושותפו, ובמהלך הפגישה שהתקיימה בחודש 2/06 דרש עוזי מן הנתבע למסור לו שיקים, אגב איומים שאם לא יעשה כן יפנה הוא, עוזי, לאנשים "שישברו לנתבע את העצמות" (ראו האמור בסעיף 18 לתצהיר הנתבע). בשל מצבו הרפואי של הנתבע, לא נותרה בידיו הברירה אלא למסור לידי עוזי שיקים ע"ס כ- 205,000 ₪.
6.לאחר מסירת השיקים, שבו הנתבע ושותפו ודרשו את השיקים הנ"ל מספר פעמים, כאשר הם טוענים, כי מעולם לא החסירו סחורה כלשהיא. עוד טען הנתבע, כי לאחר מסירת ההמחאות, המשיך הוא לייצר סטים מבדי התובעת, כאשר היה מוסכם על הצדדים, כי במידה ויתברר כי אין חוסר בסחורה, יוחזרו השיקים לידיו (סעיף 24 לתצהיר הנתבע).
7.עפ"י חישובים שערך הנתבע בתצהירו ובסיכומיו, המתבססים על כמות הסטים שיצרה התובעת מן הבדים, כמות הפחת בהליך הייצור וכמויות סטים שנטל עוזי לעצמו, מגיע הוא למסקנה, כי לא חסרה בבדים כמות כלשהיא (סעיף 26-30). כמו-כן טען הנתבע, כי מבירור שערך גילה כי עוזי פוטר מעבודתו, והוא מייחס עובדה זו לחוסר בכמויות הבד.
8.הנתבע טען, כי התובעת חייבת לו סך 76,437 ₪ בגין שירותיו לתובעת, סכום שמבקש הוא לקזז מכל סכום שייפסק ע"י בית המשפט לטובת התובעת.
9.הצדדים ועדים מטעמם העידו בפניי; והצדדים הגיעו להסמכה הנ"ל לאחר שמיעת עדי הצדדים.
10.הצדדים הגישו סיכומים בכתב, בגדרם חזרו על טענותיהם, וחידדו טענות אשר עלו מחקירת העדים.
11.לאחר שעיינתי בתצהירי עדות ראשית שהגישו הצדדים, לאחר ששמעתי את דברי העדים ועיינתי בסיכומים שהגישו הצדדים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק שמוסמך בית המשפט לשוקלם בבואו לפסוק על דרך הפשרה, ולסילוק טענות הצדדים האחד כלפי משנהו הנובעות מן הפרשה נשוא הבדים והחוסרים בהם, לרבות טענות התובעת בגין כל השיקים שמסר הנתבע לתובעת, וטענת הנתבע לגבי שכר המגיע לו מן התובעת, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 120,000 ₪. הסכום הנ"ל ישולם ב- 8 תשלומים חודשיים, עוקבים ושווים בני 15,000 ₪ כל אחד, כאשר הראשון ישולם ביום 20.10.2010 והאחרים בכל 20 לחודשים לאחריו.
12.לאור הסכמת הצדדים, במידה והנתבע לא ישלם אחד התשלומים הנ"ל ולא יתקן הפרתו תוך 7 ימים, יעמוד סכום פסק הדין על סכום כל השיקים שמשך הנתבע לפקודת התובעת (דהיינו סך 205,340 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הפירעון הנקוב בכל שיק מן השיקים הנ"ל, בקיזוז הסכומים ששולמו עפ"י פסק דין זה, והתובעת תוכל להמשיך לגבות את הסכום הנ"ל במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח בגין השיקים.
13.בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב' תשרי תשע"א, 20 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.