ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
37608-03-12
06/03/2014
|
בפני השופט:
מעין צור
|
| - נגד - |
התובע:
א.ג.ס. טכנולוגיות (1994) בע"מ
|
הנתבע:
1. אסעד מוסא
2. עו"ד
3. יוסף אזקיאל
|
| פסק-דין |
פסק דין
זוהי תביעה שבה עותרת התובעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מהליך משפטי שאותו יזמו הנתבעים, וניהלו, בזדון ותוך מרמה, הטעיה ורשלנות.
העובדות וההליכים
התובעת הינה חברה פרטית העוסקת ביעוץ טכנולוגי הנדסי (להלן: "התובעת או "א.ג.ס."). אמנון סמיד (להלן: "סמיד") מחזיק ב-99% ממניותיה, ואחיו מחזיק ב-1% ממניותיה.
התובעת הינה בעלת זכות חכירה בנכס המצוי בבניין משרדים ברח' האתגר 1 בטירת הכרמל, הידוע כ"בית תבור" (להלן: "הבניין" או "בית תבור").
נתבע מס' 1 הינו עורך דין במקצועו (להלן: "עו"ד אסעד"), אשר ייצג את נציגות הבית המשותף של בית תבור (להלן: "הנציגות" או "ועד הבית") בעניינים שונים.
נתבע מס' 2 (להלן: "אזקיאל") הינו מנהלה של חברת "יוסי ספיישל בע"מ", שהינה חברה למתן שירותי ניקיון ואחזקה המחזיקה בנכס בבית תבור, ומספקת שירותי ניקיון ואחזקה בו. בתקופה הרלבנטית לתביעה זו שימש אזקיאל כאחד משלושת חברי ועד הבית.
ביום 15.9.11 הגיש ועד הבית, באמצעות עו"ד מוסא, תביעה נגד א.ג.ס. לתשלום חלקה בהוצאות החזקת הרכוש המשותף בבניין וניהולו (להלן: "דמי הוועד") במסגרת תיק 220/11 בפני המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, צ. פיגנבוים (להלן: "התביעה בפני המפקחת", ו"המפקחת" בהתאמה).
ביום 8.11.11 נתנה המפקחת נגד א.ג.ס. פסק דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות.
בראשית חודש דצמבר 2011 הגישה א.ג.ס. בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי כתב התביעה לא הומצא לה, וכי נודע לה לראשונה על התביעה עם קבלת פסק הדין. בבקשה נטען שלא.ג.ס. אין חוב כלפי ועד הבית, ושכתב התביעה מבוסס על מצג שווא.
הבקשה לביטול פסק הדין נדחתה בהחלטת המפקחת מיום 8.12.11, שבה נקבע שהבקשה אינה מנומקת דיה ואינה נתמכת בתצהיר.
ביום 21.12.11 פתח עו"ד אסעד תיק הוצל"פ למימוש פסק דינה של המפקחת מיום 8.11.11 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
ביום 9.2.12 הגישה א.ג.ס. בקשה לעיכוב הליכים ולביטול פסק הדין מיום 8.11.11, שבה טענה כי המצאת כתבי בי דין אליה לא הייתה המצאה כדין. לגופו של עניין טענה כי אין לה חוב של דמי ועד, כי החישוב שעליו מבוססת התביעה אינו נכון, ותקפה את התנהלותו של אזקיאל בגביית דמי הוועד ממנה.
באותו יום הורתה המפקחת על עיכוב ביצוע פסק הדין, וקבעה דיון בבקשה במעמד הצדדים.
לאחר שהתקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים, הורתה המפקחת בהחלטה מיום 1.3.12 על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, הורתה לא.ג.ס. להגיש כתב הגנה וקבעה דיון בתביעה לגופה ליום 15.4.12.
ביום 21.3.12 הגישה א.ג.ס. תביעה זו, שבה עתרה לפיצויה בסכום של 200,000 ₪. בתביעתה טוענת א.ג.ס. כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מרשלנות הנתבעים ומחוסר תום ליבם בהתנהלותם כלפיה בכל הנוגע לחוב דמי הוועד הנטען, בניהול התביעה בפני המפקחת, ובפתיחת תיק ההוצל"פ.
הנתבעים הגישו כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף מטעמים של העדר יריבות והעדר סמכות.
ביום 7.8.12 ניתן פסק דינה של המפקחת, ובו קיבלה המפקחת את תביעת הנציגות במלואה.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.11.12 התברר כי א.ג.ס. הגישה ערעור על פסק דינה של המפקחת לבית המשפט המחוזי בחיפה (עש"א 12376-09-12). לפיכך קבעתי כי החלטתי בבקשה לסילוק על הסף תינתן לאחר קבלת פסק הדין בערעור, ולאחר שתינתן אפשרות לצדדים להשלים את טיעוניהם.
ביום 29.11.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והורה על ביטולו של פסק דינה של המפקחת מיום 7.8.12.