א.ג. נ' קצין התגמולים

החלטה

ע"נ 37/09

ה ח ל ט ה

הערה מקדימה

בהחלטה שנתתי ביום 1.7.12 העברתי את התיק למתן החלטה ליו"ר הוועדה הקודם. נראה כי הוא סירב ליתן החלטה, והתיק הוחזר אלי עם תרשומת של מזכירת הוועדה בזו הלשון: "פניתי לכב' השופט וינוגרד לפי החלטתך ותשובתו היא 'על פי החלטת כב' הנשיאה דותן, יינתן פסק הדין על ידי הוועדה בראשות השופט יואל צור' ". לא נמסרה לי סיבת הסירוב מצד יו"ר הוועדה הקודם להחליט בתיק זה. בנסיבות אלה ולאור החלטת הנשיאה של בימ"ש זה, תינתן ההחלטה ע"י הח"מ תוך שאסתמך על הסכמת הצדדים לכך שההחלטה תינתן ע"י הח"מ. אני גם מסתמך על כך, שהצדדים אשר, כאמור, הסכימו לכך שהח"מ יחליט בתיק, לא ביקשו להשמיע מחדש ראיות והסכימו שההחלטה תינתן ללא שמיעה מחדש של הראיות. עם זאת, ההחלטה תינתן ע"י כל חברי הוועדה (היינו שני חברי הוועדה הנוספים שבמעמדם נשמעו הראיות) ולא רק ע"י הח"מ.

עובדות

להלן כמה עובדות שבעיקרן אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

המערער הינו יליד 1987.ביום 31.7.05 הוא התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי בבסיס שריון ושוחרר ביום 21.7.08.

בעת שגויס המערער לצבא, נקבע לו פרופיל 72 עקב אלרגיה לקרדית אבק הבית,לחתולים ולגורמים נוספים. אין מחלוקת על כך שהמערער לא אובחן כחולה אסטמה בטרם גיוסו.

במהלך שירותו הצבאי, סבל המערער מזיהום בדרכי הנשימה ואובחן כחולה אסטמה. ביום 29.6.08 במהלך שירותו של המערער, הורד לו פרופילו הרפואי וזאת בשל אבחון מחלת האסטמה.

ביום 16.7.08 פנה המערער בתביעה לק. התגמולים וטען שבמהלך שירותו הוא נחשף לאבק ולחומרים שגרמו לו לקשיים בנשימה ולבסוף לאסטמה. לטענת המערער בהמשך שירותו הצבאי הוא הועבר לבסיס סיירים בדרום ומיין ארגזים מלאים באבק וכתוצאה מכך קשיי נשימתו החמירו.

המערער נבדק ע"י ד"ר מזר, שהוא רופא מומחה מטעם משרד הביטחון, אשר קבע שאין קשר בין תנאי שירותו של המערער והליקוי הרפואי ממנו סובל כיום המערער. עם זאת, ציין שהרגישות האלרגית ממנה סבל המערער בטרם גיוסו, הזיהום החמור ממנו סבל המערער במהלך שירותו ועובדת היותו מעשן רבות , הובילו להתפתחות מחלת האסטמה.

ביום 3.9.09 החליט המשיב לדחות את בקשת המערער להכיר בנכותו כקשורה לשירותו הצבאי.

להלן כמה עובדות רלוונטיות נוספות העולות מההוכחות ומהתיק הרפואי:

בשל בעיות רפואיות במשפחתו של המערער, מרבית תקופת שירותו הוא שירת משעות הבוקר עד שעות אחר הצהריים ויצא מהבסיס מידי יום בשעות אחר הצהריים כדי ללון בביתו.

המערער שירת בבסיס ענתות החל מדצמבר 2006 ובמהלך שירותו שירת המערער במרפאה גדודית. במרפאה זו היה באחד החדרים מחסן תרופות. המערער לא שהה במחסן הנ"ל ברציפות, אלא נדרש להיכנס אליו מידי פעם כדי להוציא ממנו דבר מה.

החל מיום 28.1.08 קיבל המערער פטור מחשיפה לתנאי אבק-כלומר פטור מעבודת מיון הארגזים- כלומר בפועל הוא מיין ארגזים לכל היותר במשך 3 חודשים.

המערער שהה בביתו בחופשת מחלה בשל פגיעה בברכיו במשך כחודש וחצי מ-5.3.08 ועד 19.4.08.

השאלה המשפטית שיש לפסוק בה ועמדות המומחים מטעם הצדדים

בתיק זה ישנה שאלה אחת ויחידה והיא האם יש קשר סיבתי בין פרוץ מחלת האסטמה לבין שירותו הצבאי.