א.א. נ' בוטז ואח'

1.התובע נפגע בתאונת עבודה, כאשר כיפת בטון החליקה ופגעה באצבע בידו הימנית. המחלוקת בין הצדדים נוגעת הן לשאלת האחריות לרבות האשם התורם והן לגובה הנזק.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.התובע, יליד 1984, עבד אצל הנתבעת מעט למעלה משנה עד ליום התאונה מושא כתב התביעה. התובע ביצע במקום עבודתו עבודות פיזיות שונות, בתחום הבנייה, השיפוץ ומיזוג האוויר.

3.ביום התאונה, 12.02.18, לקראת סיום יום העבודה, פינה התובע ביחד עם מעבידו "פטריות" חסימה מבטון (שכל אחת תיקרא להלן: כיפת בטון) מהמקום שבו הוצבו, אל עגלה ניידת סמוכה. בדיון קדם המשפט ביום 15.07.21 תיאר התובע את התאונה כך (עמ' 1 שורות 18-23): "לקראת סיום יום העבודה יום חמישי נשאר לנו לפנות את הבטונדות העגולות, פטריות, הוא ביקש ממני להרים אותן, אני והוא. הוא הביא עגלה. הן היו על המדרכה. היה צריך להעלות אותן לתוך הנגררת שלו לפינוי. הייתי צריך להרים ביחד איתו לנגררת. העגלה זה היה האמצעי הלא נכון כדי להרים. זה עגלה של ירקות. שמנו על העגלה, הבאנו את העגלה לנגררת, היא לא היתה רחוקה. כשהגענו לנגררת הרמנו את הבטונדה ביחד, מהעגלה לכיוון הנגרר היא ברחה לו מהיד ונפלה חזרה לעגלה ופגעה לי באצבע."

באותו דיון, התבקש הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לתאר כיצד הוא זוכר את התאונה, והנתבע הפנה לדברי התובע, באומרו "במדויק כמו שהוא פירט" (עמ' 2 שורה 12).

לאחר התאונה נבדק התובע ע"י רופא כירורג בקופ"ח, אשר מצא חתך באמצע שנייה בידו הימנית, ובשל כך, נתפר החתך בהרדמה מקומית (עמ' 10 למוצגי התובע).

4.כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת רפואית, המעריכה את שיעור נכותו עקב התאונה. מומחה התובע העריך את נכותו בשיעור של 12% בשל קישיון לא נוח של אצבע 2 ביד ימין. מומחה הנתבעים קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות בעקבות התאונה. בשל הפער בין חוות דעת הצדדים, מונה על ידי מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר מוריס אגסי, אשר קבע את נכותו של התובע בשיעור של 5% בשל הגבלת הכיפוף באצבע שנפגעה.

5.התובע טען כי האחריות לתאונה מוטלת באופן מלא על הנתבעת בשל רשלנותה הנובעת מהעדר הדרכה מתאימה, העדר אזהרה ואמצעי זהירות מתאימים לעבודה עם משא כבד בכלל וכיפות בטון בפרט, על רמפה פתוחה, וכן בשל הפרת תקנות הבטיחות בעבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999.

הנתבע טען כי עשה כל שניתן על מנת למנוע תאונת מהסוג שבו נפגע התובע (שהוכחשה על ידו), כי נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים וביצע את מלוא החובות המוטלות עליו על פי כל דין. הנתבע הוסיף וטען כי אם נפגע התובע כפי שנטען על ידו, הרי שהוא אחראי באופן בלעדי או מכריע לקרות התאונה, מאחר שפעל ברשלנות ובנגידות להוראות ולהדרכות הבטיחות.

6.כל אחד מהצדדים פירט את טענותיו ועמדתו בנוגע לגובה הנזקים שנגרמו לתובע עקב התאונה, הן בתחשיבי נזק שהגישו והן בסיכומים.

דיון והכרעה

נסיבות אירוע התאונה

7.בתצהירו (סעיף 6) הבהיר התובע כי "כשאלכס ניסה להרימה לנגרר היא נפלה ופגעה בידי הימנית". בחקירתו הנגדית ולבקשת ב"כ הנתבעים, הסביר ופירט התובע את כל השלבים בהעברת כיפת בטון ממקום הצבתה אל הנגרר, באמצעות העגלה הניידת (עמ' 13 שורה 10 עד עמ' 14 שורה 18). התובע הבהיר שוב, כי כיפת הבטון החליקה מידו של הנתבע ובשל כך פגעה באצבע השנייה בידו הימנית (עמ' 14 שורות 3, 15-16 ו- 31).

הנתבע בתצהיר עדותו ציין כי "לאחר הרמת מספר פטריות בטון, על ידי ועל ידי התובע, פגעה אחת הפטריות בידו של התובע", וחזר ואישר בחקירתו כי תיאור התאונה כפי שתיאר התובע בקדם המשפט, היה מדויק (עמ' 40 שורה 15).

לפיכך, אני קובעת כי התאונה התרחשה כפי שתיאר התובע: התובע והנתבע יחד פעלו להרים כיפת בטון מהרצפה אל נגרר שעמד בסמוך, העלו את הכיפה על עגלה ניידת, הביאו את העגלה עד לנגרר, והרימו/דחפו יחד את הכיפה אל רצפת הנגרר. במהלך פעולה זו, נשמטה אחיזתו של הנתבע בכיפת הבטון, והיא החליקה מידו ופגעה בידו הימנית של התובע.

8.אמנם, בכתב התביעה טען התובע לנסיבות שונות מעט, אולם לטעמי לא מדובר בשינוי שיש בו כדי להביא למסקנה שונה באשר לאופן קרות האירוע כמפורט לעיל, ובוודאי שהפער בין תיאור האירוע אינו מצדיק את דחיית התביעה. אזכיר, כי נסיבות התאונה כפי שפורטו בעדות התובע, אושרו על ידי הנתבע, הן בקדם המשפט והן בחקירתו הנגדית.

שאלת האחריות

9.עוולת רשלנות מותנית בקיומם של חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית, הפרת חובת זהירות, וקשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם.

במקרה דנן אין ספק שהנתבעת, בהיותה המעסיק של התובע, חבה כלפיו חובת זהירות מושגית. לפי הדין, קיימת לנתבעת חובה לספק לתובע סביבת עבודה בטוחה, להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך אותו ולפקח על עבודתו באופן שמביא בחשבון את הסכנות הנובעות מאופי העבודה [ע"א 9073/09 אסותא – מרכזים רפואיים בע"מ נ' שרף (14.06.2011); ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע עבודות חשמל בע"מ נ' יאסין (31.08.2011)].