א.א אביטל השכרת רכב נ' מי-רון - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 6.9.2010 משלא התייצבה הנתבעת לדיון.

ראשית ההליך בתיק הוצל"פ בסך 27,381 ₪ שפתחה א.א אביטל השכרת רכב (להלן: "המשיבה") כנגד הגב' רחלי מירון (להלן: "המבקשת") בגין שטר חוב שמסרה האחרונה על רקע שכירות רכב.

לטענת המבקשת, לא הופיעה לדיון מאחר וטעתה במועד שנקבע לישיבה המקדמית ולא משום שזלזלה בהליכים. עוד הוסיפה, כי יש לה טענות הגנה טובות, בכלל זה כי היא אינה חייבת הסכום הנתבע, התובעת לא הציגה את מד האוץ ולא ידוע כיצד ערכה החישוב.

מנגד, טוענת המשיבה כי המבקשת קיבלה זימון לדיון אך בחרה שלא להתייצב. חרף החלטת בית המשפט טרם הגישה המבקשת תצהיר עדות ראשית או מסמכים תומכים בטענותיה. המבקשת לא הציבעה על סיכויי הצלחה לכאוריים בניהול הגנתה. המבקשת נותרה חייבת לתובעת בגין נסיעות בכביש 6 וחריגת ק"מ.

דיון והכרעה

בבחינת בקשה לביטול פס"ד רשאי בית המשפט להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הן מתוך חובת הצדק (ex debito iustitiae) בשל פגם שנפל בהליך, והן במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

כאשר לא נפל פגם בפסק הדין, ייבחן בית המשפט שני עיקרים: האחד, סיבת מחדלו של המבקש; והשני, סיכויי הצלחת המבקש אם תבוטל ההחלטה. בע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ, פ"ד מז(4) 133(1993) הוסיף השופט ד' לוין וקבע לאמור:

"ככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת."

אין חולק כי המבקשת זומנה כדין. משכך אין לבטל את פס"ד מחובת הצדק אלא לבחון ביטולו במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט.

א. סיבת מחדל המבקשת

הסיבה שממנה נבעה אי התייצבות המבקשת הינה טעות אנוש בתאריך מועד הדיון.

כידוע, דרישת הנימוק מהמבקש ביטול פס"ד לאור מחדלו איננה גבוהה, כך שעל המבקש להסביר ולו בדוחק את הסיבות למחדלו. בעניין זה ראו דברי הנשיא (כתוארו אז) כב' השופט י' זוסמן ז"ל, ברעא 88/72 אברהם אורן נ דניאל מיכאל, פ"מ כו(1) 772:

"כידוע, מתייחס בית-המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של פסק-דין, אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. תובע הבא לפני בית-המשפט מקבל עמו חובות מסוימות כלפי בית-המשפט וכלפי יריבו, ואם הוא מזלזל במילוין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית-משפט זה, על המבקש ביטול להסביר לבית-המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו..."

חרף העובדה כי בהחלט נגרם עוול למשיבה אשר התייצבה לדיון , לא אראה באי התייצבות המבקשת זלזול בהליך השיפוטי בנסיבות העניין,מה גם וחייבתי המבקשת בהוצאות שיש בהן לכפר על כך.

ב. סיכויי הצלחת המבקשת

המבקשת שוללת החריגה בקילומטר הנטענת בטענה כי אינה הגיונית.

משהשיב בעלה של המבקשת את הרכב למשיבה, ברי כי תצהיר מטעמו יכול היה לשפוך אור על הבדיקה שנערכה לרכב בהשבתו וכן על העובדה כי חתם לכאורה ולאור עדות המבקשת (ע"מ 1 לפרטיכל מיום 14.6.2010 ש' 23) על "טופס יציאה" שבו נרשם מצב מד האוץ ברכב. אלא שתצהיר בעלה של המבקשת לא הוגש.

בנוסף, טענה המבקשת בהתנגדותה המתוקנת כי: "קיימת חלופה של 4,200 ₪ לחודש שמוצעת על ידי התובעת ללא הגבלת קמ"ש" אלא שטענה זו לא הוכחה על ידה. מה גם, שכשנשאלה בעדותה מיום 14.6.2010 היכן נכתבה חלופה זו בהסכם השיבה: "לא כתוב בהסכם" (ע"מ 1 ש' 12-13).

זאת ועוד, המבקשת טענה בהתנגדותה המתוקנת כי בחודשים יולי-אוגוסט חויבה עבור שכירות הרכב ללא הגבלת קילומטר ובהנחה - אלא שגם טענה זו לא הוכיחה.