א.אוצר בטחון 2000 בע"מ נ' איוב ואח'

פסק דין

מבוא

1.בפני תביעה כספית על סך של 460,088 ₪ אשר הגישה א. אוצר בטחון בע"מ (להלן: "התובעת") ביום 08/09/05 כנגד מר איוב קרא (להלן: "הנתבע") וכנגד גב' מירב סויסה (להלן: "הנתבעת").

2.התובעת הינה חברה פרטית אשר עם בעליה ומנהליה נמנים מר עקל מחמוד ומר קובי לוי, ואשר עוסקת, בין השאר, במתן שירותי אבטחה וניקיון.

3.במהלך שנות ה – 90 ייסד הנתבע חברה פרטית בשם אספקה ובטחון בע"מ ונמנה על בעליה. עם היבחרו של הנתבע כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנת 1999, החזיקה הנתבעת 100% ממניות חברת אספקה ובטחון בע"מ ואף חתמה על כתב ערבות אישית ללא הגבלת סכום להבטחת חובות חברת אספקה ובטחון בע"מ, ואילו הנתבע נותר ערב לחובות חברת אספקה ובטחון בע"מ בערבות בנקאית שנתן לבנק על סך של כ - 3 מיליון ₪.

4.בתחילת חודש אוקטובר 2004 ו/או בסמוך לכך התנהל משא ומתן בין התובעת ובין הנתבעים ו/או מי מהם לפיו תרכוש התובעת 50% ממניות חברת אספקה ובטחון בע"מ.

5.במסגרת התביעה טענה התובעת כי הנתבעים הציגו מצג שווא ביחס לחברת אספקה ובטחון בע"מ ומצבה הכלכלי. לטענת התובעת, היתה הנתבעת בזמנים הרלבנטיים לתביעה בעלת המניות של החברה, ואילו הנתבע ערב לחובותיה אישית. על כן, על מנת לקדם השקעה של התובעת בחברת אספקה ובטחון בע"מ, ומתוך רצון לצמצם חשיפתם ככל היותר, פעלו הנתבעים תוך הטעיית התובעת.

לאור האמור, טוענת התובעת כי הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לנזקי התובעת, לרבות חילוט ערבות בנקאית על סך של 400,000 ₪ שמסרה התובעת בבנק וכן עמלת הלוואה בסך של 20,045 ₪ בגין הלוואה שניטלה לצורך כיסוי הערבות הבנקאית וכן הוצאות נוספות ובסך כולל של 460,088 ₪.

6.הנתבעים כופרים בטענות הנתבעת לעניין מצג השווא שנטען על ידי התובעת וטוענים כי מצבה הכלכלי של חברת אספקה ובטחון בע"מ היה איתן, וכי ניתנה לתובעת האפשרות לבצע בדיקות ככל שאוותה נפשה וכי בפועל התובעת הייתה אדישה למצבה הכלכלי של חברת אספקה ובטחון בע"מ והסתפקה בבדיקות שביצעה תוך שהיתה מודעת למצבה של חברת אספקה ובטחון בע"מ.

7.הנתבע הגיש במסגרת ת.א. 9351/06 תביעה כנגד א. אוצר בטחון 2000 בע"מ (להלן: "התובעת ו/או הנתבעת שכנגד"), כנגד מר עקל מחמוד (להלן: "הנתבע שכנגד 1") וכנגד מר קובי לוי (להלן: "הנתבע שכנגד 2") על סך 800,000 ₪. לדבריו, הנתבעים הפרו את ההסכמים שנכרתו עימם בחוסר תום לב ובנוכלות וגרמו לנתבע לנזקים בסך של 1,500,000 ₪ בגין חילוט ערבותו. כן טען הנתבע לנזק שנגרם לו בגין לשון הרע שהפיצו הנתבעים שכנגד ובמעורבותם בפרסום כתבה שקרית ביום 2.9.05 במוסף ידיעות אחרונות לפיה פעל הנתבע בחוסר תום לב כלפי הנתבעים שכנגד ותוך התחייבות לנצל לטובתם את קשריו השלטוניים. מטעמי אגרה העמיד הנתבע כלשונו את סכום התביעה שהוגשה על סך של 800,000 ₪ בלבד.

8.בישיבת בית המשפט שהתקיימה ביום 10.9.06, לבקשת הצדדים ולאור המחלוקות שהועלו בכתבי הטענות, נעתרתי לבקשת הצדדים והוריתי על איחוד הדיונים בתובענות.

9.בישיבות ההוכחות שהתקיימו ביום 23.10.08, 05.02.09 ו – 11.2.09 נשמעה עדותם של עדי התובעת מר יעקב לוי, מר מחמוד עקל, וכן נשמעה עדותה של הגב' מירב סויסה ומר איוב קרא.

10.יצוין כי בפתח סיכומי הנתבעים מיום 29.9.09 צוין כי הנתבעת נמצאת בהליכי פשיטת רגל וכי ניתן כנגדה צו עיכוב הליכים.

התשתית העובדתית

נסיבות הקמת חברת אספקה ובטחון בע"מ

11.אין חולק כי הנתבע היה ממקימי חברת אספקה ובטחון בע"מ. לדבריו, עם היבחרו כחבר כנסת בשנת 1999 הפסיק פעילותו בחברה, לרבות ביטול זכות חתימתו בחברה, ואולם, נותר ערב בערבותו על סך של 3 מיליון ₪ לבנק לאומי לישראל בע"מ לחובות החברה.

הנתבע מציין בתצהירו בסעיף 4 כי מאז שנת 1999 החברה הינה בבעלות מלאה של הנתבעת 2 ונוהלה על ידה.

אף הנתבעת ציינה בסעיף 4 לתצהיר עדותה הראשית כי משנת 1999 ועד לשנת 2003 ניהלה לבדה את החברה, ניגשה למרכזים ועבדה ימים כלילות שעה שהנתבע לא היה מעורב בניהול החברה. עם זאת, הנתבעת נמנעה מלציין בתצהיר עדותה הראשית היותה בעלת 100% ממניות חברת אספקה ובטחון בע"מ ו/או את האופן שבו הגיעו מניות החברה לידיה.

הנתבע והנתבעת טענו במהלך ההליכים בפני כי הנתבעת היתה בעלת 100% ממניות חברת אספקה ובטחון בע"מ. משנשאלה הנתבעת בחקירתה הנגדית מתי נרכשו המניות על ידה, השיבה הנתבעת (עמ' 31 לפרוטוקול) כי הרכישה בוצעה בשנת 1999. בהמשך עדותה (עמ' 32 לפרוטוקול) הודתה הנתבעת כי לא רכשה את המניות, אלא העלתה לראשונה את הגרסה כי קיבלה אותן ממשפחת אבו דהאג' בשנת 1999 ללא תמורה. הגם שהנתבעת נתבקשה להבהיר את גרסתה לעניין נסיבות העברת 100% ממניות החברה לבעלותה בשנת 1999 ובלא תמורה, לא פירטה הנתבעת את גרסתה והכחישה כי החזיקה במניות בנאמנות עבור הנתבע. יצוין כי גרסה זו של הנתבעת אינה מתיישבת עם גרסה עקבית שמסרה הנתבעת לנתבע שכנגד 2, כאמור בתמליל ת/1 שהוגש על ידי התובעת לבית המשפט, ועליה שבה וחזרה הנתבעת מספר פעמים, ובלשונה בעמ' 55 לתמליל:

"מירב סויסה: אז אתה רוצה שאני אגיד לך משהו? אני לא שולטת גם במניות. כי הכל זה בנאמנות.