אתר תעשיות פלסטיק בע"מ נ' ישראל

פסק דין

תביעה ליתרת תשלום בגין הזמנת אלבומי תמונות.

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, על בסיס החומר הקיים בתיק ולאחר שנשמעו ראיות הצדדים וב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ.

1.התובעת עוסקת באספקת אלבומי תמונות מסוגים שונים.

2.הנתבע הינו צלם, ויחד עם בת זוגתו (להלן: "גלינה") ניהלו עסק לצילום ועיצוב אלבומי תמונות. נטען כי הנתבע היה אחראי על העניינים הניהוליים והתקשרויות העסקיות, ואילו גלינה הייתה אחראית על עיצוב האלבומים.

3.אין חולק כי ביום 8.3.09 הזמין הנתבע מהתובעת 200 אלבומים מעוצבים יוקרתיים מדגם המכונה "ורונה כרוך". מדובר באלבומים שהתובעת מייצרת את הכריכה שלהם ואילו את הדפים שבתוכם היא מזמינה מהולנד, ומבצעת את הדבקת האלבום (הדבקת הכריכה לדפים) במפעלה בארץ.

ע"פ האמור בהזמנה שנחתמה בין הצדדים (כאשר ההזמנה נחתמה על ידי הנתבע בלבד ולא על ידי גלינה) נרשם כך: "200 אלבום ורונה מוגבה + אריזה מהודרת עם בטנה + דוגמא בצד של האלבום כמו בורונה (הגבהה)".

4.ביום 1.4.09 סופקה לנתבע ההזמנה הראשונה במסגרתה הועברו 20 אלבומים מעוצבים, וביום 10.6.09 סופקו לנתבע 30 אלבומים נוספים במסגרת אותה הזמנה.

5.התובעת טוענת כי במהלך תקופה זו לא פנה אליה הנתבע בתלונות על פגם כלשהו באלבומים, פרט לפניה אחת בודדת ביום 25.8.09, שאז בוצעה, לבקשתו, החלפה של אלבום ורונה אחד בלבד.

6.כן טוענת התובעת כי על אף שאין חולק כי הנתבע הזמין ממנה 200 אלבומים אותם ייצרה עבורו, משך הנתבע 50 אלבומים בלבד, כאשר יתרת האלבומים (150 אלבומים) מצויים במחסניה משנת 2009, ומכאן שיש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את יתרת העסקה בגין האלבומים שלא נלקחו בסך 36,999 ₪ (220 ₪ לאלבום).

7.בפרט נטען כי הסיבה שבגינה לא לקח הנתבע את יתר האלבומים נעוצה בכך שהוא ביקש למשוך את האלבומים בטפטופים, נוכח טענתו כי בשל ירידה בהזמנות (בגין מעבר אנשים לצילומים דיגיטלים) אין לו צורך באלבומים, ועל אף הבטחתו לקחת את האלבומים "לאט לאט", ועל פני תקופה ממושכת, החליט בשלב מסויים ובשל העדר כדאיות כלכלית, שלא להמשיך ולקחת אלבומים נוספים כך שהתובעת נותרה עם מלאי של 150 אלבומים שאין היא יכולה לעשות עימם דבר.

8.הנתבע טוען, מנגד, כי בעת ביצוע הזמנת האלבומים בשנת 2009 הובטח לו ולגלינה כי האלבומים שיקבל יהיו באיכות גבוהה (כדוגמת אלבומי שרה אותם נהג להזמין קודם לכן מחברה מתחרה), וכי הוא עמד על כך שהאלבום ייוצר בישראל, יחיל 40 עמודים, כריכה פנימית בצבע חום וכריכה קשיחה מדגם ורונה.

כן נטען על ידו כי עם אספקת 20 האלבומים הראשונים, ובהמשך גם באספקת 30 האלבומים הנוספים הבחין כי הם באיכות ירודה ולא כפי שהובטח על ידי הסוכן. בפרט נטען כי הפינות של האלבומים מעוגלות, שבורות ולא ישרות, כי לא הייתה כריכה פנימית, לא היו דפי פרגמנט בין עמוד לעמוד, וחיבור העמודים היה חלש כך שהם התפרקו.

אשר על כן נאלץ הנתבע, לטענתו, להחזיר לתובעת מספר רב של אלבומים (נטען להחזרה של קרטון ובו 14 אלבומים, בנוסף להחזרה של 2 אלבומים).

כן נטען כי התובעת החליפה חלק מהאלבומים הפגומים, אך בשלב מסוים כאשר הגיעה גלינה למחסני החברה על מנת להחזיר אלבומים פגומים נוספים, נאמר לה על ידי עובד התובעת כי האלבומים מיוצרים בסין ולא בישראל.

9.על כן החליט הנתבע, לגרסתו, לבטל את העסקה, ומכאן שלטענתו אינו חייב להשיב לתובעת דבר שכן הוטעה על ידי התובעת, ובשל הפגמים בממכר עמדה לו הזכות לבטל את העסקה.

אין חולק כי הנתבע לא הודיע בכתב על ביטול העסקה אך לשיטתו היה ברור גם לתובעת כי העסקה מבוטלת נוכח הפגמים שהתגלו כאשר השיהוי הניכר בהגשת התביעה מצידה אף מלמד, לטענתו, על כך שהתובעת אישרה את ביטול העסקה גם מצידה.

10.הנתבע אף ציין כי לאחר שהתברר לו כי מדובר באלבומים שמיוצרים בסין, התקשר עם סוכן אחר ורכש אלבומים אחרים איכותיים בעלות גבוהה יותר ממה שסיכם עם התובעת (הוגשו חשבוניות המלמדות על רכישת אלבומים מהודרים מחברת אל הבול).

11.הכרעה:

לאחר שעיינתי במלוא המסמכים, שמעתי את עדויות הצדדים (מנהל התובעת וסוכן המכירות שלה במועד הרלבנטי, וכן את עדות גלינה מטעם הנתבע), ושקלתי את טענות הצדדים הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 14,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח, והחזר אגרה.