אשכנזי ואח' נ' צים פיננסים בע"מ

פסק דין

1.המערערים, הנתבעים בתיק ת"ט 26359-01-14, מערערים על שתי החלטותיו של כב' הרשם עמיעד רט שדחה בקשתם להורות על ביטול עיקולים שהוטלו עליהם ולחילופין לקיים דיון במעמד הצדדים כדי לדון בבקשתם לבטול העיקולים.

ראשיתו של ההליך המשפטי בבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה בלשכת ההוצל"פ. המשיבים הגישו התנגדות ובקשה להארכת מועד (לטענתם אחרו ביומיים בהגשת ההתנגדות).

בהתאם לתקנה 108 לתקנת ההוצל"פ הועברה ההתנגדות לביהמ"ש השלום ואולם מאחר והוגשה באחור לא הורה רשם ההוצל"פ (כדין) על עיכוב ביצוע.

2.ביום 14.1.14, הורה כב' רשם ביהמ"ש עמיעד רט על עיכוב הליכי ההוצל"פ כפוף להפקדה, דא עקא שהעיקולים שביטולם מבוקש הוטלו לפני ההחלטה האמורה בדבר עיכוב הליכים, ואין טענה כי הוטלו בניגוד להחלטה.

אף אין מחלוקת כי העיקולים הוטלו לאחר שחלף המועד להגשת התנגדות ומכאן שורש המחלוקת שבין הצדדים.

בהחלטתו מיום 28.1.14, של הרשם הנכבד קבע כי מאחר והעיקולים הוטלו לאחר שחלף המועד הקבוע באזהרה אין מדובר בעיקולים שהוטלו במעמד צד אחד, אשר לגביהם חלה תקנה 367 (ג) לתקנות סדה"א.

יצוין כי כאשר מועברת התנגדות מלשכת ההוצל"פ לביהמ"ש דינה בכתב תביעה לפי סדר דין מקוצר (תקנה 108 (ב) לתקנות ההוצל"פ) ומשכך משלב זה חלות תקנות סדר הדין האזרחי.

3.לאחר שקיבל הרשם את כתבי הטענות של הצדדים, קבע בהחלטה נוספת מיום 2.2.14, כי בכפוף להפקדת סך של 35,000 ₪ יבוטלו העיקולים בחברות כרטיסי האשראי ובחשבונות עו"ש שונים.

הערעור איננו מתייחס לתנאי ההפקדה שנקבעו והערעור הינו במישור העקרוני, שכן לטענת המערערים יש לבחון את בקשתם לבטול העיקולים כעיקולים שהוטלו במעמד צד אחד ולכן חלה תקנה 367 (ג) לתקנות סדה"א, וכל ההלכות החלות במקרה כזה, דהיינו על מבקש העיקול להוכיח, בין היתר, את יסוד ההכבדה.

בתיק ההוצל"פ הוטל העיקול מבלי שנבחנה שאלת ההכבדה וכל יתר התנאים שעל מבקש העיקול להוכיח.

משמוגשת בקשה לבטול העיקול שניתן במעמד צד אחד, אזי מתקיים הדיון מתחילתו והנטל על מבקש העיקול, ודיון כאמור לא התקיים בפני הרשם, לא נחקרו מצהירים וההחלטות ניתנו על בסיס כתבי טענות בלבד.

תקנה 367 (ג) קובעת כי על ביהמ"ש לקיים דיון במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי.

4.ההלכה העולה מרע"א 7815/09 בעניין אקסלנס היא כי משמוגשת התנגדות לקיום שטר והדיון מועבר לביהמ"ש אין הוראות חוק ההוצל"פ ותקנותיו חלות עוד ובמקומן חלות תקנות סדה"א.

באקסלנס הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ בטרם הוגשה התנגדות ובטרם חלף המועד להגישה וביהמ"ש הורה להחזיר הדיון בבקשת הביטול לביהמ"ש קמא כדי שיבחן את מכלול הנסיבות, הנזקים למערער והביטחונות שעל המשיבה להמציא.

הבחינה נעשתה עפ"י תקנות סדה"א ולא מכוח חוק ההוצל"פ שכן המבחנים והדרישות שונות בין שני מקורות נורמטיביים אלו למתן צו עיכוב יציאה מהארץ וביטולו.

עיינתי בפסיקה אליה מפנים ב"כ הצדדים בעיקרי הטיעון, ובמיוחד לפסיקה שמציינים המערערים.

5.בקשה לביצוע שטר המוגשת ללשכת ההוצל"פ הינה פס"ד על תנאי והתנאי הוא אי הגשת התנגדות לביצועו.

ככל שלא מוגשת התנגדות במועד הופך השטר לפסק דין סופי.

עם הגשת ההתנגדות לבית המשפט חלות עליה אך ורק תקנות סדר הדין האזרחי, כפוף להוראות ספציפיות בחוק ההוצל"פ ובתקנותיו.